שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ט״וShemirat HaLashon, Book I, The Gate of Discerning 15

א׳בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁבָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה כְּהֶפְקֵר וְיֵאוּשׁ בְּעֵינֵי אֵיזֶה אֲנָשִׁים.

ב׳וְיֵשׁ שֶׁסִּבָּתָן הוּא מִצַּד הַיֵּאוּשׁ. דְּהַיְנוּ שֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֶּה אוֹתָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאִישׁ מְדִינִי כְּלָל לַעֲמֹד בָּזֶה, אִם לֹא שֶׁיִּפְרֹש לְגַמְרֵי מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר, וְתוֹלִין אֶת עַצְמָן בְּמַאֲמַר חֲזַ"ל (בבא בתרא קס"ה.): וְכֻלָּן בְּלָשׁוֹן הָרָע, עַל כֵּן הֵם מִתְיָאֲשִׁין לְגַמְרֵי מִשְּׁמִירַת זֶה הָעִנְיָן.

ג׳וּבֶאֱמֶת זוֹהִי טָעוּת גְּדוֹלָה, דְּאִם כֵּן לָמָּה צִוְּתָה הַתּוֹרָה עַל זֶה בְּלֹא תַעֲשֶׂה? הֲלֹא יָדוּעַ הוּא, דְּאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וַהֲוָה לֵהּ לְהַתּוֹרָה לִכְתֹּב דָּבָר זֶה רַק בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת, כְּמוֹ שְׁאָר מִדּוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמָרוֹת רַק לַאֲנָשִׁים יְחִידִים. אֶלָּא וַדַּאי דְּיוֹצֵר הָאָדָם שָׂם בְּכֹחַ כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאִם רַק יָשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דְּרָכָיו, יוּכַל לְהִזָּהֵר מִזֶּה. וְכִדְאִיתָא בְּסִפְרִי פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ (דברים ל"ב ד'): "אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל", שֶׁלֹּא בָּרָא בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת רְשָׁעִים, אֶלָּא לִהְיוֹת צַדִּיקִים, (פֵּרוּשׁ: דְּאִי לָאו הָכִי יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, עָוֶל בְּחֻקּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁמַּעֲנִישָׁם אַחַר כָּךְ) וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ז' כ"ט): "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהֵמָּה בִקְּשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים". וְכָזֶה אִיתָא בְּתַנְחוּמָא פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר", לֹא בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְּרָא צַדִּיק וְיָשָׁר, אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ אֶלָּא כְּדֵי לִהְיוֹת צַדִּיק וְיָשָׁר. וְאִם תֹּאמַר: לָמָּה בְּרָאוֹ לַיֵּצֶר הָרָע שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ח' כ"א): "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"? אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא רַע, מִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ טוֹב? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה עָשִׂיתָ אוֹתוֹ רַע. תִּינוֹק הֲוָת וְלֹא חָטָאתָ, נִתְגַּדַּלְתָּ וְחָטָאתָ, [פֵּרוּשׁ: שֶׁהָאָדָם מַמְשִׁיךְ אוֹתוֹ עַל עַצְמוֹ בְּמַעֲשָׂיו וּבְעִנְיָנָיו, כִּי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן כֹּחַ לָאָדָם לִהְיוֹת מוֹשֵׁל עָלָיו, וְהַיֵּצֶר הָרָע יִהְיֶה לוֹ בִּבְחִינַת עֶבֶד לְסַיֵּעַ לוֹ בְּאֵיזֶה עִנְיָנִים לַצֹּרֶךְ הַתַּכְלִיתִי, כַּכָּתוּב (בראשית ד' ז'): "וְאַתָּה תִּמְשֹׁל בּוֹ", וּכְתִיב (מִשְׁלֵי כ"ט כ"א): "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ" וְגוֹ' וְהַדְּבָרִים אֲרֻכִּים]. וְכַמָּה דְּבָרִים קָשִׁים יֵשׁ בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִיֵּצֶר הָרָע וּמָרִים מִמֶּנּוּ, וְאַתֶּם מַמְתִּיקִים אוֹתָן, אֵין לְךָ מַר מִן תּוֹרְמְסִין, וְאַתָּה שׁוֹקֵד לְשָׁלְקָן וּלְהַמְתִּיקָן בְּמַיִם ז' פְּעָמִים עַד שֶׁהוּא מָתוֹק, וְכֵן חַרְדָּל וְצָלָף. וּמַה מָּרִים שֶׁבָּרָאתִי אוֹתָן, אַתָּה מַמְתִּיקָן לְצָרְכְּךָ, יֵצֶר הָרָע הַמָּסוּר בְּיָדֶךָ עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ד׳וְכֵן הוּא נַמֵּי בְּעִנְיָנֵנוּ, שֶׁאִם הָאָדָם יִתֵּן עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דְּרָכָיו, וְיִהְיֶה מֻסְכָּם אֶצְלוֹ לִשְׁמֹר פִּתְחֵי פִּיו שֶׁלֹּא יִפְתְּחֶנּוּ כִּי אִם לְצֹרֶךְ, וְלֹא לְדָבָר רַע וּמִרְמָה, בְּוַדַּאי לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ הָעִנְיָן הַזֶּה. וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁאִם אָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת צַדִּיק, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסֵר לוֹ מַלְאָךְ, שֶׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ בְּדֶרֶךְ צַדִּיק, וְאִם אָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסֵר לוֹ מַלְאָךְ, שֶׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ בְּדֶרֶךְ חָסִיד.

ה׳וּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא בתרא קס"ה.): וְכֻלָּם בְּלָשׁוֹן הָרָע, הֲלֹא סִיְּמוּ עַל זֶה תֵּכֶף, בְּלָשׁוֹן הָרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ (כך עלה בדעתך), אֶלָּא אֵימָא (תאמר) בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע. וְאַף בְּאָבָק כָּתַב שָׁם הַמַּהַרְשָׁ"א (בחדושי אגדות קס"ד:), דְּמַה שֶּׁאָמְרוּ כֻּלָּם, הַיְנוּ רַק שֶׁאִם הָאָדָם לֹא יִתֵּן עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דִּבּוּרוֹ וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל טִבְעוֹ, בְּוַדַּאי כֻּלָּם יִכָּשְׁלוּ בּוֹ, וְלֹא כְּמוֹ גֶּזֶל וַעֲרָיוֹת, דְּאַף אִם יַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל טִבְעוֹ, יוּכַל גַּם כֵּן לִפְעָמִים לְהִנָּצֵל מִזֶּה עַל אֵיזֶה זְמַן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּלָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהוּא תָּלוּי בְּדִבּוּרוֹ. אֲבָל לֹא כִּוְּנוּ חֲזַ"ל, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר שֶׁהָאָדָם לֹא יוּכַל לְהִנָּצֵל כְּלָל מֵאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע. וְעַיֵּן בַּהַקְדָּמָה שֶׁבֵּאַרְנוּ דָּבָר זֶה בַּאֲרֻכָּה.

ו׳וְיֵשׁ שֶׁסִּבַּת הֶרְגֵּל עֲוֹנוֹ בָּא לוֹ מִצַּד הֶפְקַר. דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁדָּבָר זֶה הוּא הֶפְקֵר בְּעֵינֵי הַרְבֵּה מִבְּנֵי אָדָם, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְלֹא נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם לְעָוֹן כְּלָל, עַל כֵּן נִתְרַשְׁלוּ יָדָיו מִשְׁמִירָתוֹ.

ז׳וְעֵצָה לָזֶה, שֶׁיַּחְשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ, אִלּוּ הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, חוֹלֶה הוּא וְאַנְשֵׁי עִירוֹ בְּאֵיזֶה מִן מַחֲלוֹת גְּדוֹלוֹת ה' יִשְׁמְרֵנוּ, עַד שֶׁנִּלְאוּ כָּל רוֹפְאֵי הָעִיר לְבַקֵּשׁ עוֹד מָזוֹר וּתְרוּפָה לָזֶה, וְהָיָה נִשְׁמָע שֶׁבָּא לָעִיר רוֹפֵא גָּדוֹל הַמְפֻרְסָם בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בִּרְפוּאוֹתָיו, שֶׁמַּחֲזִירִין אֶת הַחוֹלֶה הַנּוֹאָשׁ לִבְרִיאוּתוֹ הַיְשָׁנָה, וְלֹא נִכָּר בּוֹ עוֹד שׁוּם שֶׁמֶץ מַחֲלָה, הַאִם הָיָה מִתְרַשֵּׁל לִשְׁלֹחַ תֵּכֶף אַחַר הָרוֹפֵא הַזֶּה, שֶׁיָּבוֹא לִרְאוֹת בְּצָרָתוֹ, שֶׁמֻּטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, אוּלַי יְרַפְּאֵהוּ מֵחָלְיוֹ? וְאִם הָיָה שׁוֹאֲלוֹ אֶחָד מֵאוֹהֲבָיו: לָמָּה אַתָּה זָרִיז יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים? בְּוַדַּאי הָיָה מְשִׁיבוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, בְּדָבָר שֶׁחַיָּי תְּלוּיִין בּוֹ, אֲפִלּוּ בִּסְפֵק סְפֵקָא אֵין אֲנִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל אֲחֵרִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּרוֹפֵא הַזֶּה, שֶׁאָנוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ בְּעַצְמֵנוּ מִכְּבָר, וְגַם הוּא מְפֻרְסָם בְּכָל הָעוֹלָם בִּרְפוּאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת שֶׁהוּא מְרַפֵּא לְכָל חֹלִי נוֹאָשׁ, הַאִם אַפְקִיר חַיָּי בִּשְׁבִיל אֵלּוּ הַשּׁוֹטִים, שֶׁאֵינָם חָסִים עַל חַיֵּיהֶם? וְאִם זֶה הָיָה בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף, קַל וָחֹמֶר בְּעִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ. שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ שֶׁמִּי שֶׁיִּנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרַע הוּא יִזְכֶּה לִחְיוֹת חַיֵּי נֶצַח בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ב-י"ג): "לְכוּ בָנִים וְגוֹ' מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" וְגוֹ', וּמִי הוּא רוֹפֵא נֶאֱמָן יוֹתֵר מֵאֲדוֹנֵנוּ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם? וּלְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ נֶצַח, וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַסּוֹף יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּזֶה עַל אֲחֵרִים.