שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ז׳Shemirat HaLashon, Book I, The Gate of Discerning 7

א׳בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל הַזְּהִירוּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׂכָרוֹ שֶׁל מְלַמֵּד זְכוּת.

ב׳הִנֵּה בַּפְּרָקִים שֶׁעָבְרוּ בֵּאַרְנוּ אוֹדוֹת אִישׁ פְּרָטִי, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר עַד מְאֹד מִלְּלַמֵּד חוֹבָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַחֵטְא גָּדוֹל עַד מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּפְסָחִים (דף פ"ז:) מַאי דִּכְתִיב (משלי ל' י'): "אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אֲדֹנָו", (שם י"א) "דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ". אֲפִלּוּ דּוֹר שֶׁאָבִיו יְקַלֵּל וְאִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ, אַל תַּלְשִׁינוֹ אֶל אֲדוֹנָיו זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּרְאֵה נָא בִּישַׁעְיָה הַנָּבִיא, בְּעֵת שֶׁרָאָה אֶת כְּבוֹד ה' וְאָמַר (ישעיה ו' ה'): "אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ ה"' וְגוֹ', עַל שֶׁאָמַר "וּבְתוֹךְ עַם" וְגוֹ', אַף שֶׁלֹּא כִּוֵּן בָּזֶה לְבַזּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי גַּם עַל עַצְמוֹ הִקְדִּים לוֹמַר זֶה, רַקּ כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, לֹא מִצַּד מַעֲשָׂיו וְלֹא מִצַּד מַעֲשֵׂה הָעָם אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בְּקִרְבָּם, אַף עַל פִּי כֵן רְאֵה מַה כְּתִיב בַּתְרֵהּ (שם ו'): "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה וְגוֹ'; (שָׁם ז') הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ" וְגוֹ', וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא נוֹטְרִיקוֹן: רְצֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בָּנַי. וְסוֹף הָיָה שֶׁמֵּת בְּסִבַּת דָּבָר זֶה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּיבָמוֹת (דף מ"ט:): אַתְיוּהוּ לְאַרְזָא וְנַסְרוּהוּ כִּי מָטָא לַהֲדֵי פֻּמָּא נָח נַפְשֵׁהּ, (כַּאֲשֶׁר מְנַשֶּׁה רָצָה לַהֲרֹג אֶת יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, אָמַר יְשַׁעְיָהוּ שֵׁם וְנִבְלַע בְּתוֹךְ עֵץ אֶרֶז הֵבִיאוּ אֶת עֵץ הָאֶרֶז וְנִסְּרוּהוּ וחתכוהו, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְפִיו שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ, יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ), עַיֵּן שָׁם ^*וְעַיֵּן בָּרִיטְבָ"א שֶׁהִקְשָׁה, דְּהָא כְּבָר נִמְחַל לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמַּלְאָךְ (ישעיה ו' ז'): "וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר". וְתֵרֵץ דְּלֹא נִמְחַל, רַק בְּמַה שֶּׁדִּבֵּר זֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַנָּבִיא וְסִפֵּר זֶה הַלָּשׁוֹן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ שֵׁנִית. וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי נִרְאֶה לוֹמַר, דְּלֹא חָטָא הַנָּבִיא בְּמַה שֶׁסִּפֵּר אַחַר כָּךְ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּזֶה יוֹרֶה לָהֶם, כַּמָּה גָּדְלָה אַהֲבָתָם בְּעֵינֵי אֲדוֹן הַכָּל יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁבֶּאֱמֶת אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ: רְצֹץ פֶּה, דְּהַיְנוּ הָעֹנֶשׁ שֶׁהָיָה לְבַסּוֹף וְלֹא נְגִיעָה לְבַד, וּנְגִיעַת הַמַּלְאָךְ לֹא הָיְתָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר לְגַמְרֵי עַל יְדֵי זֶה, רַק שֶׁבָּזֶה יִתְלוּ לו עַד לִבְסוֹף, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ: יִסּוּרִין תּוֹלִין, וּמִיתָה מְמָרֶקֶת. וְהָעֵד הַנָּכוֹן לָזֶה, שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ, לְאַחַר שֶׁכְּבָר נָגַע בָּרִצְפָּה עַל שְׂפָתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב: "הִנֵּה נָגַע וְגוֹ' וְסָר עֲוֹנֶךְ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר" לְשׁוֹן עָתִיד, כְּמוֹ (ישעיה י"א י"ג): "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם", וּכְמוֹ כֵן תְּכֻפַּר הוּא לְשׁוֹן עָתִיד, לְהוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ לְגַמְרֵי, רַק שֶׁעַתָּה עַל יְדֵי נְגִיעַת הָרִצְפָּה מַתְחִילָה הַכַּפָּרָה וּלְבַסּוֹף יוּסַר הֶעָוֹן עַל יְדֵי רִצְפָּה זו. וְלֹא גִּלָּה לוֹ הַמַּלְאָךְ כַּוָּנַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה. אִי נַמֵּי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְסָר עֲוֹנֶךָ", הַיְנוּ הַמְקַטְרֵג שֶׁנִּבְרָא מֵאוֹתוֹ עָוֹן שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵצֶל דָּוִד, שֶׁהֵשִׁיבוֹ הַנָּבִיא (שמואל ב' י"ב י"ג): "גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ", הַיְנוּ הַמְקַטְרֵג, כְּמו שֶׁבֵּאֲרוּ חֲזַ"ל. וְעֶצֶם הַחֵטְא נִמְחַל לוֹ לַנָּבִיא לְבַסּוֹף, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב "וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר" לְשׁוֹן עָתִיד. וְיוֹתֵר נָכוֹן כְּתֵרוּץ א' שֶׁכָּתַבְנוּ: .

ג׳וְכֵן בְּמֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שֶׁאָמַר (במדבר ל"ב י"ד): "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" יָצָא מִמֶּנּוּ שְׁבוּאֵל בֶּן גֵּרְשֹׁם, שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לַעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא קמא ק"ט וירושלמי פרק הרואה פרק ט' חלכה ב'). וְיוֹתֵר מִזֶּה מָצִינוּ בְּאֵלִיָּהוּ עַל שֶׁאָמַר (מלכים א' י"ט י'): "קַנֹּא קִנֵּאתִי וְגוֹ' כִּי עָזְבוּ בְרִיתֶךָ" וְגוֹ' נִסְתַּלֵּק בִּגְלַל זֶה מִן הַנְּבוּאָה, וְצִוָּהוּ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְשֹׁחַ אֱלִישָׁע תַּחְתָּיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (הובא בילקוט מלכים).

ד׳וְכָתַב "סֵפֶר חֲרֵדִים" בְּדַף נ"א בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, דְּהַשָּׁלִישׁ שֶׁנֶּעֱנַשׁ עֲבוּר שֶׁאָמַר (מלכים ב' ז' י"ט): "הִנֵּה ה' עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם, הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה", כָּךְ אָמַר: וַדַּאי ה' יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, אַךְ הַדּוֹר הַזֶּה כְּדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁרָאוּי הָיָה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם כְּהָתָם דִּכְתִיב (בראשית ז' י"א): "וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ", אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלְּדוֹר רַע כָּזֶה יִהְיֶה נֵס גָּדוֹל כָּזֶה? הֵשִׁיבוֹ אֱלִישָׁע הַנָּבִיא: דִּלְפִי שֶׁלִּמֵּד קַטֵּגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל יִרְאֶה וְלֹא יֹאכַל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ה׳וּרְאֵה אָחִי מְלִיצָה נוֹרָאָה בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק ז' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מְשׁוּלִים כְּכֶרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה' ז'): "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל". מִכָּאן הָיָה ר' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כַּרְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תָּצִיץ בּוֹ, (פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ בְּעַיִן לֹא תַּבִּיט בָּהֶם לְרָעָה) וְאִם הֵצַצְתָּ בּוֹ אַל תֵּרֵד לְתוֹכוֹ, וְאִם יָרַדְתָּ לְתוֹכוֹ אַל תֵּהָנֵה מִמֶּנּוּ, וְאִם נֶהֱנֵיתָ מִמֶּנּוּ אַל תֹּאכַל מִפֵּרוֹתָיו, וְאִם הֵצַצְתָּ וְיָרַדְתָּ וְנֶהֱנֵיתָ וְאָכַלְתָּ מִפֵּרוֹתָיו סוֹפוֹ שֶׁל הָאִישׁ לְהִכָּרֵת מִן הָעוֹלָם. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ו׳וְזֶה לְשׁוֹן זֹהַר חָדָשׁ (דף כ"א:): אָמַר ר' עֲקַיבָא: אַף עַל גַּב דְיֶהֱוֶי צַדִּיקָא רַבָּא מִכָּל עָלְמָא וְיֵימַר בִּישָׁא קֳדָם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (פֵּרוּשׁ: שֶׁיִּתְלוֹנֵן, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), אוֹ דֵּלָטוֹרִין עַל יִשְׂרָאֵל, עָנְשֵׁהּ סַגִּי מִן כֻּלְּהוֹן, וְלָא אַשְׁכְּחָן צַדִּיקָא טָבָא כְּאֵלִיָּהוּ בְּכָל דָּרָא, וּמִשּׁוּם דְּאָמַר דֵּלָטוֹרִין עַל יִשְׂרָאֵל כוּ' דִּכְתִיב כוּ', בַּהּ שַׁעְתָּא אַבְאֵישׁ סַגְיָא קַמֵּהּ, תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בֵּהּ? (מלכים א' י"ט ו') "וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲֹשׂתָיו עֻגַת רְצָפִים", מַהוּ רְצָפִים? אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: כְּדֵין יָאוּת לְמֵיכַל מַאן דְּאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בָּנַי כוּ'.

ז׳אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַף עַל גַּב שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל מִכָּל הָעוֹלָם, וְיֹאמַר רַע לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [שֶׁיִּתְלוֹנֵן עלָיו] אוֹ לָשׁוֹן הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל, עָנְשׁוֹ גָּדוֹל מִכֻּלָּם, וְלֹא נִמְצָא צַדִּיק טוֹב כְּאֵלִיָּהוּ בְּכָל הַדּוֹר, וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ' דִּכְתִיב וְכוּ', בְּאוֹתָה שָׁעה חָטָא הַרְבֵּה לְפָנָיו. בֹּא וּרְאֵה, מַה כָּתוּב בּוֹ: "וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַּת רְצָפִים". מַהוּ רְצָפִים. אָמַר הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא: כָּזֶה רָאוּי לְהַאֲכִיל, לְמִי שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל בָּנַי וְכוּ'.

ח׳אָמַר ר' יִצְחָק: לֹא זָז אֵלִיָּהוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹרוֹת זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכוּת הוּא מַקְּדִּים וְאוֹמֵר לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה עַכְשָׁיו פְּלוֹנִי, וְאֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁיִּכְתְּבוּ זְכוּתֵהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא דִּכְתִיב וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ בְּקִצּוּר.

ט׳מִכָּל זֶה נוּכַל לִרְאוֹת אֶת גֹּדֶל הַזְּהִירוּת, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ מִלְּלַמֵּד חוֹבָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְאַדְּרַבָּה יַרְגִּיל עַצְמוֹ תָּמִיד לְעוֹרֵר רַחֲמִים וּלְהַזְכִּיר זְכוּתָן, וַעֲבוּר זֶה יִהְיֶה אָהוּב וְחָבִיב לִפְנֵי הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּדְמָצִינוּ בְּיוֹמָא (דף ע"ז, עין שם בגרסת הב"ח) לְעִנְיַן גַּבְרִיאֵל, בְּעֵת שֶׁעָמַד חוּץ לַפַּרְגּוֹד וְעוֹרֵר זְכוּת יִשְׂרָאֵל, הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי הוּא זֶה שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל בָּנַי וְעַיְלוּהוּ לְגָוֹי (הכניסוהו לתוך הפרגוד) עֲבוּר זֶה, עַיֵּן שָׁם.

י׳וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מָצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ וּמֵהֶם בְּפֶרֶק י"ט בְּחֵלֶק א', שֶׁעוֹרֵר הַרְבֵּה מְאֹד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וְיַעֲלֶה עֶלְבּוֹנֵנוּ לְפָנֶיךָ, מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לָנוּ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה. וּזְכֹר כַּמָּה בַּעֲלֵי בָּתִּים יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה, וְעוֹסְקְים בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד. וּזְכֹר כַּמָּה עֲנִיִּים יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מוֹשְׁכִים אֶת בְּשָׂרָם מֵעֲלֵיהֶם (בְּמִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת), וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד. זְכֹר כַּמָּה נְעָרִים יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם, וְעוֹסְקַין בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד. זְכֹר כַּמָּה זְקַנִים וּזְקֵנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּמְחַמְּדִין וּמִתְאַוִּין וּמְצַפִּין לִישׁוּעָתְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְכוּ'. אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זְכֹר אֶת בְּרִיתְךָ שֶׁכָּרַתָּ עִם הָרִאשׁוֹנִים, עִם הַשְּׁלֹשָה צַדִּיקִים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכוּ' וְגַם כָּתַבְתָּ לָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ (ויקרא כ"ה ל"ה): "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָּה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (פֵּרוּשׁ: לָכֵן גַּם אַתָּה תַּחֲזִיק יָדֵינוּ לְבַל נִמּוֹט לְעוֹלָם). אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זְכֹר כַּמָּה פִּסְּחִים וְכַמָּה סוּמִים יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין לָהֶם מְזוֹנוֹת, וַאֲפִלּוּ הָכֵי נוֹתְנִין שָׂכָר לַמְלַמְּדִים, שֶׁיִּלְמְדוּ עִם בְּנֵיהֶם תּוֹרָה. אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם זְכֹר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קנְיָנֶיךָ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ב ו'): "הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָנֶךָ" וְגוֹ' וְאוֹמֵר (משלי ח' כ"ב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ". אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זְכֹר כַּמָּה אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹסְקַין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

י״אוּמִזֶּה יוּכַל לִלְמֹד כָּל אָדָם, אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, כִּי גַּם הַיּוֹם יֶשְׁנָן זְכֻיּוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בִּזְמַנֵּנוּ אֶת הַמַּצָּב הַדַּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּרוּךְ ה' הַרְבֵּה לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹת וְהַרְבֵּה מַחֲזִיקַי תּוֹרָה וְגוֹמְלֵי חֶסֶד וְעוֹשֵׂי צְדָקָה בְּכָל עֵבֶר וּפִנָּה.

י״בוְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא (פרשת שופטים) עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים ט"ז י"ח): "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק", אָמַר ר' יְהוּדָא בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם: שֶׁיִּהְיוּ מַטִּין וּמְלַמְּדִין עֲלֵיהֶם זְכוּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִמִּי אַתְּ לָמֵד? מִגִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ, שֶׁבְּיָמָיו הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד עֲלֵיהֶן זְכוּת וְלֹא הָיָה מוֹצֵא, שֶׁהָיָה הַדּוֹר דַּל בְּמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים, כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא זְכוּת בְּגִדְעוֹן, שֶׁלִּמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, מִיָּד נִגְלָה אֵלָיו הַמַּלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו' י"א): "וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה"' וְגוֹ', (שָׁם י"ד): "וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה", בְּכֹחַ זְכוּת שֶׁלִּמַּדְתָּ עַל בָּנַי. הֱוֶי: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּטּ צֶדֶק", שֶׁיִּהְיוּ מְלַמְּדִים זְכוּת עַל הַדּוֹר. מִכָּל זֶה נוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַמְלַמֵּד זְכוּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְנַעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ מֶרְכָּבָה לָאוֹר שֶׁל הֵיכַל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל הַזְּכוּת, שֶׁשָּׁם מַזְכִּירִין זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כִּדְאִיתָא בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים".