שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התורה ג׳Shemirat HaLashon, Book I, The Gate of Torah 3

א׳בּוֹ יְבֹאַר, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת לְאָדָם מִן הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל פְּגָעִים רָעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

ב׳בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן אָמְרוּ (ברכות ה'.) כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְכוּ', מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט"ז ו'): "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן".

ג׳וְאָמְרוּ עוֹד (ברכות ה'.): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִסּוּרִין בְּדֵלִין מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה' ז'): "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף", וְאֵין עוּף אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ג ה'): "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ". וְאֵין רֶשֶׁף אֶלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ב כ"ד): "מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵּי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי". וְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: אִם רָאִיתָ שֶׁיִּסּוּרִין מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין עָלֶיךָ, רוּץ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וּמִיָּד הַיִּסּוּרִין בּוֹרְחִין מִמְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ו כ'): "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ" וְגוֹ'. וְלִפְעָמִים מַצֶּלֶת אוֹתוֹ, גַּם אִם נִתְחַיֵּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קדֹשִים, אִם נִכְשַׁל אָדָם בַּעֲבֵרָה וְכוּ', מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה לָמוּד לִקְרוֹת דַּף אֶחָד יִקְרָא שְׁנַיִם, וְאִם הָיָה לָמוּד לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד יִקְרָא שְׁנַיִם וְכוּ'.

ד׳גַּם הַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִכָּל פְּגָעִים רָעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ זוּטָא פֶּרֶק י"ז: תּוֹרָה מְגִנָּה עַל הָאָדָם כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהוּא מֻטָּל בֶּעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו' כ"ב): "בְּהִתְהַלְּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתְךָ" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וּבְשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ" זוֹ שְׁעַת מִיתָה בַּקְּבֶר. "וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ" זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. וּבֵאוּר הַדָּבָר נִשְׁמַע מִמַּה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:

ה׳בְּשָׁכְבְּךָ בַּקְּבֶר תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, אוֹרַיְתָא תִּצֹּר עָלֶיךָ מִדִּינָא דְּהַאי עָלְמָא. "וַהֲקיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", לָעוֹלָם הַבָּא. כַּד יִתְּעַר לְאַחַר מִיתָה, כְּדֵין הִיא תְשִׂיחֶךָ תֶּהֱוֵי סַנֵּגוֹרְיָא עַל גּוּפְךָ, בְּגִין דִּיקוּמוּן אִנּוּן בְּקַדְמֵיתָא לְחַיֵּי עָלְמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל י"ב ב'): "אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם", בְּגִין דְּעָסְקִין בְּחַיֵּי עָלְמָא דָּא אוֹרַיְתָא, וְכָל אִנּוּן מִלִּין דְּאַפִּיק מֵאוֹרַיְתָא דְּאִשְׁתַּדַּל בְּהַאי עָלְמָא קַיְּמֵי קַמֵּהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמְרִין קָּלֵיהוֹן וְלָא מִשְׁתַּכְּכִין.

ו׳"בְּשָׁכְבְּךְ תִּשְׁמֹר עלֶיךְ", הַתּוֹרָה תִּשְׁמֹר עלֶיךְ מִדִּין הָעוֹלָם הַזֶּה. "וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְּשִׂיחֶךְ", לָעוֹלָם הַבָּא, כְּשֶׁיִּתְעוֹרֵר לְאַחַר מִיתָה, אָז "הִיא תְּשִיחֶךְ", תִּהְיֶה סַנֵּגוֹרְיָא עַל גּוּפְךְ, כְּדֵי שֶׁיָּקוּמוּ אֵלּוּ בָּרִאשוֹנָה לְחַיֵּי עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם", מִפְּנֵי שֶׁעָסְקוּ בְּחַיֵּי עוֹלָם זוֹ הַתּוֹרָה, וְכָל אוֹתָם הַדִּבּוּרִים, שֶהוֹצִיא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁעָסַק בְּזֶה הָעוֹלָם. עוֹמְדִים לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמְרִים דִּבְרֵיהֶם בְקוֹל וְלֹא מִשְׁתַּתְּקִים.

ז׳וּבְאָבוֹת אִיתָא (פרק ג' ו'): כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ כוּ' וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְדַע דְּמִמַּה שֶּׁאָמְרוּ הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, וְלֹא אָמְרוּ סְתָם כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה, מַשְׁמַע דַּוְקָא אִם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְהִתְרַפּוֹת מִמֶּנָּה בְּשׁוּם אֹפֶן, כְּשׁוֹר שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו הָעֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עבודה זרה ה:) תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: לְעוֹלָם יָשִׂים אָדָם עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשְּׂאוּי, וְאָז אֲפִלּוּ אִם הָיָה עָלָיו כְּבָר עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב שֶׁלֹּא יִנָּתֵן עָלָיו, וּבָזֶה יוּסְרוּ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת שֶׁעַל מֵימְרָא זוֹ.

ח׳גַּם הַתּוֹרָה מְגִנָּה עַל הָאָדָם לְהִנָּצֵל מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא, וְקַל וָחֹמֶר מֵאֱלִישָׁע אַחֵר, שֶׁאָמְרוּ (בחגיגה ט"ו:): כִּי נָח נַפְשֵׁהּ דְּאַחֵר, אָמְרֵי, לָא מֵידַן לִדַיְּנֵהּ וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי. לָא מֵידַן לִדַיְּנֵהּ, מִשּׁוּם דְּעָסַק בְּאוֹרַיְתָא. וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי, מִשּׁוּם דְּחָטָא. (כשמת אחר [כינוי לאלישע בן אבויה], אמרו אי אפשר לדונו, ולא יוכל להגיע לעולם הבא אי אפשר לדונו, משום שעסק בתורה ולעולם הבא לא יוכל להגיע משום שחטא). וְאִיתָא בַּאֲגָדַת מִשְׁלֵי: אֵין לְךָ צְדָקָּה, שֶׁמַּצֶּלֶת מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, אֶלָּא תּוֹרָה בִּלְבַד. אֲבוֹת עוֹלָם מְשִׁיבִין: הוֹאִיל וְנִתְפַּסְתֶּם בִּמְצוּדַת יוֹם הַדִּין, אֵין לָכֶם אֶלָּא לֵישֵׁב וְלַעֲסֹקּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עָוֹן. גַּם אָמְרוּ (בחגיגה כ"ז.): תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין אוֹר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, קַל וָחֹמֶר מִּסָּלָמַנְדְּרִיָּא, שֶׁהִיא תּוֹלֶדֶת אֵשׁ (כְּשֶׁמְּבַעֲרִין אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמָקּוֹם אֶחָד, נִבְרֵאת מִתּוֹכוֹ דְּמוּת עַכְבָּר וְנִקְרָא סָלָמַנְדְּרִיָּא), הַסַּךְ מִדָּמָהּ אֵין הָאֵשׁ שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁכָּל גּוּפָן אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כ"ג כ"ט): "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה"', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ט׳גַּם מִיּוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (מלאכי ג' י"ט): "הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר", זוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִי שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה. כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים: לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ וְדָן בָּהּ אֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר". וּמְרַפֵּא בָּהּ אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כ'): "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁלֹּא נְתָנוֹ בְּרָקִיעַ רִאשׁוֹן, שֶׁאִלְמָלֵי נְתָנוֹ בּוֹ, לֹא הָיָה צֵל לְכָל בְּרִיָּה תַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ט ז'): "וְאֵין נִסְתָּר מֵחֲמָתוֹ". אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מִי נִסְתָּר מֵחֲמָתוֹ? מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. הוּא שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו (שם ח'): "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה", וְכֵן כְּתִיב: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר", וּכְתִיב אַחֲרָיו (מלאכי ג' כ"ב): "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶה עַבְדִּי".

י׳גַּם הַתּוֹרָה הִיא מֵהַמִּצְוֹת, שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

י״אגַּם אָמְרוּ (בעבודה זרה י"ט:): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נְכָסָיו מַצְלִיחִין לוֹ. כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲפָצָיו.

י״במִכָּל זֶה נוּכַל לִרְאוֹת גְּדֻלַּת הָעִנְיָן שֶׁל עֵסֶק הַתּוֹרָה. וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ח.): אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד, כְּלוֹמַר שֶׁתַּכְלִית בְּחִירָתוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹלָמוֹ הוּא רַק בְּמִין הָאָדָם הָעוֹסֵק בַּהֲלָכָה שֶׁמְּקּוֹמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת.

י״גוּמִי שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי לִלְמֹד תּוֹרָה בִּתְמִידוּת, מְחֻיָּב עַל כָּל פָּנִים לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה. שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲזַ"ל: בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין אָדָם לַדִּין, שׁוֹאֲלִין לוֹ: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה? קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה? וַאֲפִלּוּ הוּא עָנִי, גַּם כֵּן מְחֻיָּב לִקֳּבֹּעַ לוֹ עִתִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹמָא (דף ל"ה:): תָּנוּ רַבָּנָן: עָנִי וְעָשִׁיר וְרָשָׁע בָּאִים לַדִּין. לֶעָנִי אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מַה לֹּא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: עָנִי הָיִיתִי, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם הָיִיתָ עָנִי יוֹתֵר מֵהִלֵּל הַזָּקֵן? אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקַן וְכוּ'. וְכֵן נִפְסָק בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רמ"ו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי, בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, בֵּין בַּעַל יִסּוּרִים, בֵּין בָּחוּר, בֵּין זָקַן גָּדוֹל, אֲפִלּוּ עָנִי הַמַּחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים, אֲפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים, חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א' ח'): "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

י״דוְעִנְיַן הַקְּבִיעוּת הוּא שֶׁיִּקְבַּע לוֹ זְמַן יָדוּעַ לַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת אוֹתוֹ הַזְּמַן בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲפִלּוּ הוּא סָבוּר לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אוֹרַח חַיִּים סִימָן קנ"ה.

ט״ווְלֹא לְחִנָּם נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לְלֶחֶם, דִּכְתִיב (משלי ט' ה'): "לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי". לוֹמַר לְךָ, כְּשֵׁם שֶׁלֶּחֶם הוּא סוֹעֵד הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק"ד ט"ו): "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד", וְאִם לֹא יֹאכַל לֶחֶם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, נֶחֱלָשׁ לִבּוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם לֹא יֹאכַל לֶחֶם שָׁבוּעַ נֶחֱלָשׁ לִבּוֹ מְאֹד, וְקָּשֶׁה לוֹ לְהַשִּׂיג הַכֹּחוֹת שֶׁאִבֵּד עַל יְדֵי זֶה. כֵּן מַמָּשׁ לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא סוֹעֵד אֶת נֶפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וְאִם לֹא יִלְמֹד אֵיזֶה יָמִים, וְכָל שֶׁכֵּן שָׁבוּעַ שָׁלֵם, נֶחֱלֶשֶׁת עַד מְאֹד, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר עַד מְאֹד, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֶת הַקְּבִיעוּת אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. וּלְבַד שֶׁזֶּה הוּא הֶזֵּק לַיּוֹם הַשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי שֶׁאַחַר זֶה, כִּי קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁגַּם בָּהֶם לֹא יִלְמֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בִּמְלִיצַת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֶרֶת: "אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם, יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךְ". וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד אַחַר כָּךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ מֵחָדָשׁ וְלִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה. אֶלָּא אֲפִלּוּ אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהוּא לוֹמֵד, אִם הַקְּבִיעוּת אֵינָהּ בִּתְמִידוּת, אֵין רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה שׁוֹרָה כָּל כָּךְ עַל הַלִּמּוּד הַהוּא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הַקְּבִיעוּת שֶׁלּוֹ הִיא בִּתְמִידוּת, קְּדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה שׁוֹרָה עַל כָּל לִמּוּד וְלִמּוּד ^* מִלְּבַד שֶׁהוּא דָּבָר פָּשׁוּט מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִמְצָא כְּעֵין זֶה לְעִנְיַן כַּמָּה דְּבָרִים בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, יוּנַח לָנוּ בָּזֶה גַּם כֵּן מַה דְּאָמְרִינַן בְּשַׁבָּת דַּף י"א. : אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּגוֹן רַשְׁבִּ"י וַחֲבֵרָיו שֶׁתּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן, אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ, מַפְסִיקִין בֵּין לִקְרִיאַת שְׁמַע בֵּין לִתְפִלָּה. דְּלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא, אִם בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה מִצַּד עַצְמָהּ גְּדוֹלָה מִתְּפִלָּה, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין בְּדָבָר אֶחָד שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, נַעֲשֶׂה גַּם עַתָּה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן. אֲבָל לְפִי דְּבָרֵינוּ נִיחָא, דְּהוֹאִיל שֶׁאֵין תּוֹרָתֵנוּ תְּמִידִית וְאֵין חֲבִיבָה אֶצְלֵנוּ כָּל כָּךְ, וְהָרְאָיָה שֶׁאָנוּ מְבַטְּלִין אוֹתָהּ לְאֻמָּנוּתֵנוּ, אֵין כֹּחַ קְדֻשָּׁתָהּ גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁתִּתְבַּטֵּל עַל יָדָהּ מִצְוַת תְּפִלָּה: . עַל כֵּן אִם מֵחֲמַת דֹּחַק גָּדוֹל מֻכְרָח לְבַטֵּל בְּאֵיזֶה יוֹם הַקְּבִיעוּת שֶׁלּוֹ, יִהְיֶה עָלָיו מַמָּשׁ כְּמוֹ חוֹב וִימַהֵר לִפְרֹעַ בְּמֵעֵת לְעֵת זֶה, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּעֵרוּבִין (דף ס"ה.) עַל רַב אֲחָא בַּר יַעֲקֹב, דַהֲוָה יָזֵיף (בִּימָמָא) וּפָרַע (בְּלֵילְיָא), וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. (כְּשֶׁהָיָה טָרוּד לְפַרְנָסָתוֹ, לָוָה מִזְּמַנּוֹ בַּיּוֹם, וְהָיָה פּוֹרֵעַ בַּלַּיְלָה קְבִיעַת עִתּוֹ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה).

ט״זוּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקוּדֵי מַפְלִיג בְּשָׂכָר שֶׁל הַקּוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה וְהִפּוּכוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

י״זהֵיכָלָא רְבִיעָאָה כוּ' תְּלָתִין וְתַרְתֵּין אַחֲרָנִין אִנּוּן מְמַנִּין עַל כָּל אִנּוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְתָא תָּדִיר וְלֹא פָּסְקֵי בִּימָמָא וְלֵילְיָא. וְאִלֵּין אַחֲרָנִין דְּכֻלְּהוּ תְּחוֹתַיְהוּ אִנּוּן דְּקָבְעֵי זִמְנִין יְדִיעָאן לְאוֹרַיְתָא, וְעַל דָּא אִנּוּן מְמַנָּן כֻּלְּהוּ וּלְאַעֲנָשָׁא לְכָל אִנּוּן דְּיָכְלֵי לְאִשְׁתַּדָּלָא בְּאוֹרַיְתָא וְלָא מִשְׁתַּדְּלֵי. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

י״חהֵיכָל רְבִיעַי וְכוּ', שְׁלֹשִים וּשְׁנַיִם הָאֲחֵרִים הֵם מְמֻנִּים עַל אוֹתָם הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה תָּמִיד, וְאֵינָם מַפְסִיקִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וְאוֹתָם הָאֲחֵרִים, כָּל אֵלּוּ שֶׁתַּחְתֵּיהֶם, הֵם מְמֻנִּים עַל אוֹתָם, שֶקוֹבְעַים זְמַנִּים יְדוּעַים לַתּוֹרָה, וְעַל זֶה הֵם מְמֻנִּים כֻּלָּם, וְכֻלָּם יַעֲנִישׁוּ לְכָל אוֹתָם, שֶׁיְכוֹלִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינָם עוֹסְקִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

י״טוּמִי שֶׁהוּא זָהִיר בְּלִמִּוּד הַתּוֹרָה וּמְשִׂימָם עַל לִבּוֹ הוּא זוֹכֶה עֲבוּר זֶה לְאַהֲבַת ה' יִתְבָּרַךְ, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרִי עַל הַפָּסוּק (דברים ו' ו'): "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שם ה'): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ", אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה צַד אוֹהֲבִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְכוּ' עַל לְבָבֶךָ", שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו.