שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התורה ד׳Shemirat HaLashon, Book I, The Gate of Torah 4

א׳בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל עֹנֶשׁ הַפּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה.

ב׳מִכָּל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּגֹדֶל שְׂכַר הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, נוּכַל מִמֵּילָא לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁל הַפּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה. וְאִיתָא בְּסִפְרִי: כְּשֵׁם שֶׁשְּׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל מִכָּל הַמִּצְוֹת, כָּךְ עֹנֶשׁ בִּטּוּלָהּ גָּדוֹל מִכָּל הָעֲוֹנוֹת.

ג׳וְאִיתָא בְּאָבוֹת (פרק ו' ב'): אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְכוּ'. וְאִיתָא בְּזֹהַר חָדָשׁ, שֶׁיּוֹם הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג' י"ט): "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" וְכוּ', זֶה הַיּוֹם שֶׁעָתִיד מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכִדְאִיתָא בַּמִּשְׁנָה: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת כוּ'. כִּי בֶּאֱמֶת עֶלְבּוֹן גָּדוֹל הוּא לַתּוֹרָה, אֲשֶׁר שֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתָהּ הוּא לְמַעְלָה מֵהָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם כַּיָּדוּעַ, כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם קְרוּצֵי חֹמֶר, אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם, פּוֹרְשִׁים מִמֶּנָּה.

ד׳וְכָתַב בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתּוֹרָה", שֶׁיָּשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ, אִלּוּ הָיוּ מְזַכִּין לְאִישׁ שְׁפַל אֲנָשִׁים לַעֲבֹד עֲבוֹדַת מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא, בְּאוֹתָהּ הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ, שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת עוֹשִׂין אוֹתָהּ, בְּוַדַּאי הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ שָׂמֵחַ שִׂמְחָה עֲצוּמָה עַד אֵין תַּכְלִית, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַבֵּל שׁוּם שָׂכָר עַל עֲבוֹדָתוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיָה מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ מִלְּשָׁרֵת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵיךְ צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ הָאָדָם, שֶׁהוּא זוֹכֶה לִלְמֹד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה מִשְׁתַּעַשְׁעִין בָּהּ תָּמִיד, וְגַם כָּל הַצַּדִּיקִּים שֶׁבְּגַן עֵדֶן עוֹסְקִּין בָּהּ, וְאַף כִּי לֹא לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִמֶּנָּה. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, כְּשֶׁאָדָם עוֹסֵקּ בַּתּוֹרָה, מַקִּיפִין אוֹתוֹ מַלְאָכִים הַנִּבְרָאִין מֵהֶבֶל פִּיהוּ כִּמְלֹא עַיִן וְהוּא בְּתוֹכוֹ.

ה׳מִמֵּילָא מוּבָן עֹנֶשׁ הָאָדָם הָעוֹזֵב הַתּוֹרָה, עָלָיו נֶאֱמַר (ישעיה א' כ"ח): "וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ". אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה. מַה יַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה? הֲיֵשׁ קֵץ לְעָנְשׁוֹ? כְּפִי גֹּדֶל הַשָּׂכָר כֵּן גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ לְהַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה.

ו׳וִידַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ, אִלּוּ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא רָאָה אָדָם אֶחָד מֻטָּל בְּאַשְׁפָּה, מֻכֶּה וּמְסֻבָּב בְּכָל מִינֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים וְחָסֵר בְּכָל מִינֵי חֶסְרוֹנוֹת, וְנָשָׂא הָאִישׁ הַלָּז חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה עָלָיו לִרְחֹץ כָּל טִנֹּפֶת שֶׁעָלָיו וְרִפֵּא אוֹתוֹ מִכָּל תַּחֲלוּאָיו, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה בָּרִיא וְשָׁלֵם בְּכָל אֵיבָרָיו, וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ לְבוּשׁ יָקָּר וְעִטֵּר אוֹתוֹ בְּכַמָּה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיּוֹת וּמָסַר לוֹ כָּל גְּנָזָיו וְצִוָּה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַנְהָגַת הַמַּלְכוּת עַל יָדוֹ, וְנָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה וְגִדְּלוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁצִּוָּה לְכָל גְּדוֹלֵי מַלְכוּת לְשַׁמֵּשׁ לְפָנָיו בְּבִגְדֵי יְקָר כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְהִנֵּה בְּעוֹד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת וּמְעֻטָּר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְכָל גְּדוֹלֵי מַלְכוּת הוֹלְכִין לְפָנָיו וּמְאִירִין לוֹ בְּפַנָּסִין, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִין בְּאַשְׁפָּה וְלוֹקְטִין אֲבָנִים וּמְשַׂחֲקִין, וְנִתְקַנֵּא בָּהֶם וְעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם וְהִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו כָּל בְּגָדָיו הַיְקָרִים וּמָאַס בַּתַּעֲנוּגִים שֶׁנִּתְגַּדֵּל וְעָזַב כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו, וְנִתְגַּלְגֵּל בָּאַשְׁפָּה וְנִתְלַכְלֵךְ בָּאַשְׁפָּה וְנִתְעַטֵּף בָּהּ כְּמִנְהָגוֹ הָרִאשׁוֹן, הֲיֵשׁ קֵץ לְעֹנֶשׁ הָאָדָם הַלָּז, אֲשֶׁר בִּזָּה כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, וּמְטַנֵּף בְּגָדָיו הַיְקָרִים וְכוּ'? וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מְעֻתָּד וּמוּכָן עֳנָשִׁין לְעוֹזְבֵי הַתּוֹרָה וּפוֹרְשִׁין הֵימֶנָּה לְטַפֵּחַ בָּאַשְׁפָּה הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ז׳וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ה.): כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִין מְכֹעָרִין וְעוֹכְרִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ל"ט ג'): "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה וְכוּ' (וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, לְפִי שֶׁהוּא בִּזָּה אֶת הַתּוֹרָה וְעָשָׂה אוֹתָהּ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ, לָכֵן גַּם הוּא נִתְבַּזָּה לְעֵין כֹּל).

ח׳עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ס"ג.): כָּל הַמַרְפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, אֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּיוֹם צָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ד י'): "הִתְרַפֵּיתָ בְּיוֹם צָרָה, צַר כֹּחֶכָה". וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק זֶה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

ט׳בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ אִתְרַפֵּי מֵאוֹרַיְתָא וְאָזֵיל בְּאוֹרְחִין דְּלָא כְּשֵׁרִין, כַּמָּה בַּעֲלֵי דְּבָבוּ זִמְנִין לְקִבְלֵהּ לְמֶהֱוֵי עֲלֵהּ קַטֵּגוֹרְיָא, אֲפִלּוּ נִשְׁמְתָא דְּבַר נָשׁ, דְּאִיהִי חֵילָא דִּילֵהּ אִיהִי מָרָא דְּבָבוּ לְקִבְלֵהּ דִּכְתִיב: "צַר כֹּחֶכָה". הִתְרַפֵּיתָ, מַאן דְּמַרְפֵּי יְדֵהּ מִקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא לְאִתְתַּקְּפָא בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהַאֵיךְ יָכוֹל בַּר נָשׁ לְאִתְתּקְּפָא בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא? מַאן דְּאִתַּקַּף בְּאוֹרַיְתָא, אִתַּקַּף בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, וְיָהֵיב תָּקְפָּא לִשְׁכִינְתָּא, וְכַמָּה סַנֵּגוֹרִין קַיָּמִין עֲלֵהּ לְאַדְכָּרָא לְטָב וְכוּ'.

י׳בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם מִתְרַפֶּה מֵהַתּוֹרָה, וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא כְּשֵׁרָה, הַרְבֵּה שׂוֹנְאִים מְזֻמָּנִים לוֹ לִהְיוֹת עָלָיו מְקַטְרְגִים בְּיוֹם צָרָה, וַאֲפִלּוּ נִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁהִיא הַכֹּחַ וְהַחֹזֶק שֶׁלּוֹ, הִיא נִהְיֵית שׂוֹנֵא כְּנֶגְדּוֹ שֶׁכָּתוּב: "צַר כֹּחֶכָה". הִתְרַפֵּיתָ, מִי שֶׁמַּרְפֶּה יָדָיו מֵהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא לְהִתְחַזֵּק בַּקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵיךְ יָכוֹל הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁמִּתְחַזֵּק בַּתּוֹרָה, מִתְחַזֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים, וְנוֹתֵן תַּעֲצוּמוֹת לַשְּׁכִינָה, וְהַרְבֵּה סַנֵּגוֹרִים עוֹמְדִים עָלָיו לְהַזְכִּירוֹ לְטוֹב וְכוּ'.

י״אעוֹד אִיתָא בְּאָבוֹת (פרק ג' ח'): ר' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד' ט'): "רַק הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד" וְכוּ'.

י״בגַּם עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּבֵּר עֹל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עַל יִשְׂרָאֵל. כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (איכה רבה פתיחתא) עַל הַפָּסוּק (ישעיה ה' כ"ד): "כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ". הַקַּשׁ זֶה עֵשָׂו, וְאֵשׁ זֶה יַעֲקֹב. הַקַּשׁ יֹאכַל אֶת הָאֵשׁ, וְאֵימָתַי? "כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת ה' שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה", שֶׁלֹּא תּוֹעִיל לָהֶם זְכוּת אָבוֹת.

י״געוֹד אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (איכה רבה פתיחתא) (בראשית כ"ז כ"ב): "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", כָּל זְמַן שֶׁקּוֹל יַעֲקֹּב מְצַפְצֵף בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֵין יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת בּוֹ, אֵין הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב וְכוּ'.

י״דוְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ אֵיכָה: אֵימָתַי מַלְכוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים גּוֹזֶרֶת גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל וּמַצְלַחַת? בִּזְמַן שֶׁמַּשְׁלִיכִין דִּבְרֵי תּוֹרָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח' י"ב): "וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה", זוֹ הַתּוֹרָה דִּכְתִיב (משלי כ"ג כ"ג): "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר", וּכְתִיב (הוֹשֵׁעַ ח' ג'): "זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב, אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ", וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה.

ט״ווּכְתִיב (שמות י"ז א'): "וַיִּסְעוּ כוּ' וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים", כְּתִיב אַחַר זֶה (שָׁם ח'): "וַיָּבֹא עֲמָלֵק", וְדָרְשׁוּ רַזַ"ל: בִּשְׁבִיל שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה.

ט״זוּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק (שמות ה' י"ז): "נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים", זֶה לְשׁוֹנוֹ: נִרְפִּים אַתֶּם מֵאוֹרַיְתָא, עַל כֵּן תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים בְּמִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת.

י״זוּבִפְרָט שֶׁמְּקַלְקֵל בְּדָבָר זֶה לְעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (אבות פרק ג' ח'): כָּל הַשׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ, גּוֹרֵם גָּלוּת לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד' ו'): "וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ, אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אֲנִי".

י״חגַּם בָּנָיו שֶׁל אָדָם מֵתִים כְּשֶׁהֵם קטַנִּים עֲבוּר זֶה הֶעָוֹן. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת ל"ב:).

י״טגַּם נִדּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם עֲבוּר זֶה הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא בתרא ע"ט): כָּל הַפּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"א ט"ז): "אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל, בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ", וְאֵין רְפָאִים אֶלָּא גֵּיהִנֹּם כוּ'. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא:

כ׳אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: זַכָּאִין אִנּוּן מָארֵי דְּנִשְׁמְתָא מָארֵי דְּאוֹרַיְתָא בְּנֵי פֻּלְחָנָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וַי לְאִנּוּן חַיָּבַיָּא, דְּלָא זַכָּאָן לְאִתְדַּבָּקָא בְּמָארֵיהוֹן וְלָא זַכָּאָן בְּאוֹרַיְתָא, דְּכָל מַאן דְּלָא זָכֵי בְּאוֹרַיְתָא, לָא זָכֵי לָא בְּרוּחַ וְלָא בִּנְשָׁמָה, וְאִתְדַּבְּקוּתָא דִּלְהוֹן בְּהַהוּא סִטְרָא דְּדִינִין בִּישִׁין, וְהַאי לֵית לֵהּ חוּלְקָא בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, לֵית לֵהּ חוּלְקָא בִּקְדֻשָּׁא. וַי לֵהּ כַּד יִפֹּק מֵהַאי עָלְמָא, דְּהָא אִשְׁתְּמוֹדַע הוּא לְגַבֵּי אִנּוּן זִינִין בִּישִׁין מָארֵי חֲצִיפוּתָא תַּקִּיפָא כְּכַלְבָּא, שְׁלוּחֵי דְּנוּרָא דְּגֵיהִנֹּם, דְּלָא מֵרַחֲמֵי עֲלַיְהוּ. תָּא חֲזֵי וְכוּ'.

כ״אאָמַר ר' שִׁמְעוֹן: אַשְׁרֵי לְאוֹתָם בַּעֲלֵי נְשָמָה, בַּעֲלֵי תוֹרָה, אַנְשֵי עֲבוֹדָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָדוֹשׁ, אוֹי לְאוֹתָם הַחוֹטְאִים, שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִדָּבֵק בַּאֲדוֹנָם וְלא זָכוּ בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁלּא זָכָה, לֹא בְּרוּחַ וְלֹא בִּנְשָׁמָה, וְהַהִדַּבְּקוּת שֶׁלּוֹ בַּצַּד הַהוּא שֶׁל הַדִּינִים הָרָעַים, זֶה אֵין לוֹ חֵלֶק בַּמֶּלֶךְ הַקָדוֹשׁ, אֵין לוֹ חֵלֶק בַּקְדֻשָּׁה, אוֹי לוֹ, כְּשֶׁיֵּצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי נִתְגַּלָּה לְאוֹתָם הַמִּינִים הָרָעַים בַּעֲלֵי הַחֻצְפָּה הַקָשָׁה כַּכֶּלֶב, שְׁלִיחֵי אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם, שֶׁאֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם, בּוֹא וּרְאֵה וְכוּ'.

כ״בוְגַם הוּא נָזוּף לִפְנֵי הַמָּקוֹם. כִּדְאִיתָא בְּאָבוֹת (פרק ו' ב'), שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף.

כ״גוּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע: כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּמָּרָא אוֹרְחֵיְהוּ וּלְדַחָלָא מִקַּמֵּהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כוּ', דְּכָל מַאן דְּלָא לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא וְלָא אִשְׁתַּדַּל בַּהּ, נְזִיפָא אִיהוּ מִקֻּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רַחִיק הוּא מִנֵּהּ, דְּלָא שָׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִמֵּהּ, וְאִנּוּן נָטוֹרִין דְּאָזְלִין עִמֵּהּ אִסְתַּלַּקּוּ מִנֵּהּ, וְלָא עוֹד דְאַכְרְזִין קַמֵּהּ: אִסְתַּלַּקּוּ מִסַּחֲרָנֵהּ דִּפְלַנְיָא, דְּלָא חָס לִיקָרָא דְּמַלְכָּא, וַי לֵהּ, דְּהָא שַׁבְקוּהוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְלֵית לֵהּ חֻלְקָּא בְּאוֹרְחָא דְחַיֵּי. וְכַד אִיהוּ אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא וּבְפֻלְחָנָא דְּמָארֵהּ, כַּמָּה נָטוֹרִין זִמְנִין לְקִּבְּלֵהּ לְנָטְרָא לֵהּ, וּשְׁכִינְתָּא שָׁרְיָא עֲלֵהּ, וְכֻלָּא מַכְרִזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרֵי: הָבוּ יְקָר לִדְיוֹקְנָא דְמַלְכָּא, הָבוּ יְקָר לִבְרֵהּ דְמַלְכָּא, אִתְנְטִיר הוּא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

כ״דכַּמָּה יֵשׁ לָהֶם, לִבְנֵי אָדָם, לִשְׁמֹר דַּרְכָּם וְלִירֹא מִפְּנֵי הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא וְכוּ', שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא עָמַל בַּתּוֹרָה וְלֹא עסַק בָּהּ, נָזוּף הוּא מֵהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָחוֹק הוּא מִמֶּנּוּ, וְלֹא שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ. וְאוֹתָם הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁהוֹלְכִים עִמּוֹ, מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּכְרִיזִים לְפָנָיו: הִסְתַּלְּקוּ מִסְּבִיב פְּלוֹנִי, שֶׁלֹּא חָס לְכַבֵּד הַמֶּלֶךְ, אוֹי לוֹ, שֶׁהֲרֵי עֲזָבוּהוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְאֵין לוֹ חֵלֶק בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים. וּכְשֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּבַעֲבוֹדַת אֲדוֹנוֹ יַעֲמֹל בַּתּוֹרָה, כַּמָּה שוֹמְרִים מְזֻמָּנִים לְעֻמָּתוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְהַשְּכִינָה שׁוֹרָה עלָיו, וְכֻלָּם מַכְרִיזִים עלָיו וְאוֹמְרִים: תְּנוּ כָּבוֹד לְצוּרַת הַמֶּלֶךְ, תְּנוּ כָּבוֹד לְבֶן הַמֶּלֶךְ, שָׁמוּר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.

כ״הוְגַם עֲבוּר זֶה מָצוּי לִהְיוֹת שְׂרֵפוֹת בָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סנהדרין ב.): כָּל בַּיִת שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה נִשְׁמָעִין בּוֹ בַּלַּיְלָה אֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ. וְיָדוּעַ שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה (שבועות ל"ט.).

כ״ווְכָתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּאִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה, כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם פּוֹסְקִּים מִמְּלַאכְתָּם וּמֵעִסְקֵָּיהֶם וְהוֹלְכִים לְבָתֵּיהֶם, אוֹ יוֹשְׁבִים בַּקְּרָנוֹת, כְּשֶׁהֵם בְּטֵלִים אוֹ מְשִׂיחִים בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, רָעָתָם רַבָּה וְחַטָּאתָם כְּבֵדָה מְאֹד, לְפִי שֶׁהֵם מְבַזִּים אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁאִלּוּ הָיוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֵין תַּכְלִית לְמַתַּן שְׂכָרָהּ, לָמָּה לֹא יָשִׁיבוּ רַגְלֵיהֶם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד? הֲלֹא הָאָדָם זָרִיז וְאָץ בְּרַגְלָיו לִמְלַאכְתּוֹ וְלַעֲסָקָיו וְיוֹדֵעַ כִּי הַכֹּל הֶבֶל, וְאֵיךְ יִשְׁכַּח חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וְלֹא יִתֵּן חֵלֶק בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אוֹ שָׁעָה מִן הַשָּׁעוֹת לִלְמֹד? וְאַל יֹאמַר בְּלִבּוֹ: עוֹד עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', לִקְרֹא בַּתּוֹרָה וְלַעֲסֹק בְּמִצְוֹת וּצְדָקוֹת, אָשַׁם הוּא, אָשֹׁם אָשַׁם לַה'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (סנהדרין צ"ט.) עַל הַפָּסוּק (במדבר ט"ו ל"א): "כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא, עֲוֹנָהּ בָהּ", דְּכָל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, שֶׁהוּא בּוֹזֶה אֶת דְּבַר ה', עַל כֵּן חַיָּב כָּל אָדָם לְתַקֵּן מָקוֹם בְּבֵיתוֹ לִלְמֹד שָׁם הֲלָכוֹת אוֹ מִקְרָא, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִפָּנֶה מֵעֲסָקָיו וּמִדֵּי עָבְרוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ, יָסוּר שָׁמָּה לִשְׁנוֹת אוֹ לִקְרוֹת. וּבַתַּקָּנָה הַזֹּאת יַפְלִיא עֵצָה לְנַפְשׁוֹ לַחֲשׂךְ אוֹתָהּ מִנִּי שַׁחַת. וְיַחֲשֹׁב עַל קִּצּוֹ וְיָבִין לְאַחֲרִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָה דְּבָרִים וְכוּ'. וְנָכוֹן שֶׁיִּקְנֹס כָּל אָדָם עַצְמוֹ בְּפָשׁוּט אוֹ בְּמֶחֱצָה לִתֵּן צְדָקָה, עַל כָּל יוֹם שֶׁיִּפְשַׁע מִלֶּכֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְאֶל מָקוֹם, אֲשֶׁר שָׂם לוֹ סֵפֶר אֶחָד מִסִּפְרֵי הַקֹּדֶשׁ לִלְמֹד שָׁם, עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ יוֹנָה.

כ״זהג"ה.[ וְשָׁמַעְתִּי מַעֲשֶׂה עַל גְּבִיר אֶחָד וּבַעַל עֲסָקַים גָּדוֹל, שֶׁפֵּרֵשׁ עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מֵהַבְלֵי עוֹלָם לַעֲסֹק בְּתוֹרַת ה' יוֹמָם וָלַיְלָה. וְחָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו וְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ לְהַחֲזִירוֹ לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא הִטָּה אֹזֶן לָהֶם, וְנִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ. וּשְׁאָלוּהוּ הָאֲנָשִׁים הַמַּכִּירִים אוֹתוֹ מִכְּבָר לְעַסְקָן גָּדוֹל, בְּאֵיזֶה אֹפֶן פָּעַל בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת אֹזֶן לְצַעֲקַת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ.

כ״חוַיַּעַן וַיֹּאמַר אֲלֵיהֶם: הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת פ"ג:): אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת, אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ', וּפֵרוּשׁוֹ כְּאִלּוּ כְּבָר מֵת. וְהַיְנוּ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ, כְּאִלּוּ כְּבָר גָּמַר כָּל עֲסָקָיו שֶׁהָיָה בְּכֹחוֹ, וְגַם גָּמַר בָּהֶם אֶת יְמֵי חַיָּיו, וְהֱבִיאוּהוּ לְדִין לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הָעִנְיָנִים, שֶׁכִּלָּה בָּהֶם אֶת זְמַנּוֹ לַהֶבֶל וְלָרִיק, וְיָצָא חַיָּב בְּדִין שֶׁל מַעְלָה. וְהוּא צוֹעֵק: אוֹי לִי, וַי לִי עַל רֹעַ מַעֲשַׂי וְעַל רֹעַ עִנְיָנַי. וְאִלּוּ בְּתוֹךְ כָּךְ הִרְשׁוּהוּ, שֶׁיֵּרֵד תֵּכֶף לָעוֹלָם הַזֶּה וְיַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְעַצֵּל אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד מִזֶּה וְלֹא הָיָה מַטֶּה אָזְנוֹ כְּלָל לֵידַע מֵעִסְקַי בֵּיתוֹ.

כ״טוְאִם כֵּן יַחְשֹׁב הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לְפִי עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁהָיָה רָאוּי לוֹ לָמוּת מִכְּבָר, וְאִם אַחֲרֵי הַמָּוֶת הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּחֶסֶד גָּדוֹל וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת שֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְרַפֶּה מִזֶּה אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אִם כֵּן מַה הֶזֵּק עוֹשֶׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ אֶת יְמֵי חַיָּיו, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּחַיָּיו מַמָּשׁ? בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל עֲוֹנוֹתָיו וְלִלְמֹד הַתּוֹרָה תָּמִיד, וְעַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת לוֹ עֵת קָבוּעַ תָּמִיד לַתּוֹרָה וְלֹא לְהַטּוֹת אֹזֶן כְּלָל לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַפְרִיעוֹ מִזֶּה].