שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התורה ה׳Shemirat HaLashon, Book I, The Gate of Torah 5

א׳בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל הַחִיּוּב לְהַחֲזִיק לוֹמְדֵי תּוֹרָה וְגֹּדֶל שְׂכָרוֹ עֲבוּר זֶה.

ב׳וְהִנֵּה מִכָּל מַה שֶּׁהֶעֱרַכְנוּ בְּגֹדֶל מַעֲלוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַּר הַכֹּל, נוּכַל מִמֵּילָא לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַחִיּוּב לְהַחֲזִיק הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִּמּוֹט. וְלֹא מִבָּעֵי אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֵם טְרוּדִים בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי צְרִיכִין עַל כָּל פָּנִים לְהִזְדָּרֵז בָּעִנְיָן הַגָּדוֹל הַזֶּה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵעֹנֶשׁ הַמַּר שֶׁל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, כְּמוֹ שֵׁכָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּאִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הָרוֹצֶה לְהִנָּצֵל מִן הָעֹנֶשׁ הַמַּר וְהֶעָוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה, יִתְעַסֵּקּ בְּצָרְכֵי הַתַּלְמִידִים וְהָרַבָּנִים וְכוּ', כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּעִירוֹ וְיִהְיוּ עוֹסְקים בַּתּוֹרָה עַל יָדוֹ. וּפֵרְשׁוּ רַזַ"ל בְּסִפְרִי: זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ג' י"ח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ", לְלוֹמְדֶיהָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "לַמַּחֲזִיקים", שֶׁהֵם מַחֲזִיקִים יְדֵי הַתַּלְמִידִים וְהָרַבָּנִים. אֶלָּא אֲפִלּוּ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֵם בְּעַצְמָם לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, גַּם כֵּן חִיּוּב גָּדוֹל עֲלֵיהֶם לְהַחֲזִיק אֶת הַתּוֹרָה, וְאִם לָאו הֲרֵי הֵם בִּכְלַל אָרוּר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה שַׁעַר ג' אוֹת י"ט בְּשֵׁם הַסִּפְרִי עַל הַפָּסוּק (דברים כ"ז כ"ו): "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים", אָדָם שֶׁלָּמַד וְשָׁנָה וְלִמֵּד לַאֲחֵרִים וְקִיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לְהַחֲזִיק יְדֵי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת וְלֹא הֶחֱזִיק, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקים".

ג׳בֹּא וּרְאֵה גֹּדֶל מַעֲלַת מַחֲזִיק הַתּוֹרָה וּמְהַנֶּה לְתַלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו וּמִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ מִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בכתבות קי"א) עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים ד' ד'): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם" וְגוֹ', וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, וַהֲלֹא כְּתִיב (שם כ"ד): "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא"? אֶלָּא כָּל הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וְהָעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם וּמְהַנֶּה לְתַלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ מִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה. עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות י':): כָּל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מַקְרִיב תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ'. עוֹד שָׁם (בדף ס"ג:): פָּתַח ר' נְחֶמְיָה בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ: מַאי דִּכְתִיב (שמואל א' ט"ו ו'): "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻרוּ וְכוּ' וְאַתָּה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וַהֲלֹא הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה יִּתְרוֹ שֶׁלֹּא קֵרֵב אֶת מֹשֶה אֶלָּא לִכְבוֹד עַצְמוֹ, כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. פָּתַח ר' אֱלִיעֶזֶר בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ (שמואל ב' ו' י"ב): "בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְכוּ' בַּעֲבוּר אֲרוֹן אֱלֹהִים", וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אָרוֹן, שֶׁלֹּא אָכַל וְשָׁתָה אֶלָּא כִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו, כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ד׳וְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה קֹהֶלֶת (פרשה ב'): ר' מֵאִיר הֲוָה כַּתְבָן טָבָא, וַהֲוָה לָעֵי תְּלַת סַלְעִין כָּל שַׁבָּת, וַהֲוָה אָכֵיל בַּחֲדָא וּמִתְכַּסֶּה בַּחֲדָא, וּמְפַרְנֵס רַבָּנָן בַּחֲדָא וְכוּ' (ר' מאיר היה סופר מומחה, והיה עמל [ומרויח] שלשה סלעים כל שבוע, והיה אוכל באחד ומתכסה באחד ומפרנס החכמים באחד).

ה׳וְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה שִׁיר הַשִּׁירִים (פ' ו') עַל הַפָּסוּק (שִׁיר הַשִׁירִים ו' י"א): "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי". אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כֶּאֱגוֹז. מַה הָאֱגוֹז הַזֶּה נִגְזֶזֶת וְנֶחֱלֶפֶת, וּלְטוֹבָתָהּ הִיא גְּזוּזָה, לָמָּה? שֶׁהִיא מִתְחַלֶּפֶת כְּשֵׂעָר וּכְצִפָּרְנַיִם, שֶׁנִּגְזָזִין וְנִתְחַלְּפִין, כָּךְ, כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹזְזִין מֵעֲמָלָן וְנוֹתְנִין לַעֲמֵלֵי הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְטוֹבָתָן הֵם גּוֹזְזִין וְנֶחֱלָפִין לָהֶם, וּמַרְבִּים לָהֶם עֹשֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשָׂכָר טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא חֲבֵרוֹ הַלּוֹמֵד עַל שְׁמוֹ, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק בִּשְׂכַר תּוֹרָתוֹ, וְכִדְאִיתָא בְּסוֹטָה (דף כ"א.) בְּשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה, וְכַיָּדוּעַ מֵעִנְיַן שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן, כִּדְאִיתָא בְּרַבָּה פָּרָשַׁת קְדֹשִים (ויקרא פרשה כ"ה): רַב הוּנָא וְרַבִּי יִרְמִיָּה אָמְרוּ בְּשֵׁם ר' חִיָּא בַּר אַבָּא: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת צֵל וְחֻפּוֹת לְבַעֲלֵי מִצְוֹת (פירוש: מחזיקי התורה) אֵצֶל בְּנֵי תּוֹרָה בְּגַן עֵדֶן, וְאִית לֵהּ ג' קְרָיִין (וְיֵשׁ לוֹ שְׁלֹשׁה פְּסוּקַים), חֲדָא (קהלת ז' י"ב): "כִּי בְצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף". ב' (יְשַׁעְיָה נ"ו ב'): "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ". וְהָדֵין: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ". שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ (בפרק קמא דזבחים במשנה), וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן הָיָה גָּדוֹל מֵעֲזַרְיָה? אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה עֲזַרְיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וְנוֹתֵן בְּפִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן, לְפִיכָךְ נִקְרָא הֲלָכָה עַל שְׁמוֹ, וְדִכְוָתֵהּ (דברים ל"ג י"ח): "וְלִזְבוּלוּן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ", וַהֲלֹא יִשָּׂשכָר גָּדוֹל מִזְּבוּלוּן? אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זְבוּלוּן מַפְרִישׁ מִיִּשּׁוּב וְעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּבָא וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר וְנוֹתֵן לוֹ שָׂכָר בַּעֲמָלוֹ, לְפִיכָךְ נִקְרָא הַפָּסוּק עַל שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ" וְגוֹ'. וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין נֶחְסָר לוֹ כְּלוּם מֵחֲמַת זֶה, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה (שמות פ' ל"ו) עַל הַפָּסוּק (מִשְׁלֵי ו' כ"ג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". מַהוּ "כִּי נֵר מִצְוָה"? אֶלָּא כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה הוּא כְּאִלּוּ מַדְלִיק נֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְחַיֶּה נַפְשׁוֹ שֶׁנִּקְּרֵאת נֵר שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ' כ"ז): "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם". וּמַהוּ "וְתוֹרָה אוֹר"? אֶלָּא הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְיֵצֶר הָרָע שֶׁבְּתוֹכוֹ אוֹמֵר: מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וּמְחַסֵּר אֶת נְכָסֶיךָ? עַד שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לַאֲחֵרִים תֵּן לְבָנֶיךָ. וְיֵצֶר טוֹב אוֹמֵר לוֹ: תֵּן לְמִצְוָה. רְאֵה מַה כְּתִיב: "כִּי נֵר מִצְוָה". מַה נֵּר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא דוֹלֵק, אֲפִלּוּ אֶלֶף אֲלָפִים מַדְלִיקִין הֵימֶנּוּ, אוֹרוֹ בִּמְקוֹמוֹ, כָּךְ, כָּל מִי שֶׁיִּתֵּן לְמִצְוָה, אֵינוֹ מְחַסֵּר אֶת נְכָסָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". וּכְעִין זֶה אִיתָא גַּם כֵּן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיְחִי. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

ו׳אַמַּאי אַקְדִּים בְּבִרְכָּאן זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר תָּדִיר, וְהָא יִשָׂשכָר אִשְׁתַּדְּלוּתֵהּ בְּאוֹרַיְתָא, וְאוֹרַיְתָא אַקְדִּים בְּכָל אֲתַר, אַמַּאי אַקְדִּים לֵהּ זְבוּלוּן בְּבִרְכָּאן? אֲבוּי אַקדִּים לֵהּ, מֹשֶה אַקְדִּים לֵהּ. אֶלָּא זְבוּלוּן זָכֵי עַל דְּאַפִּיק פִּתָּא מִפּוּמֵהּ וִיהַב לְפוּמֵהּ דְּיִשָּׂשכָר, בְּגִינֵהּ כָּךְ אַקְדִּים לֵהּ בְּבִרְכָּאן. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא מַאן דְּסָעֵיד לְמָרָא דְּאוֹרַיְתָא, נָטֵיל בִּרְכָּאן מֵעֵילָא וְתַתָּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּזָכֵי לִתְרֵין פְּתוֹרָא, מַה דְּלָא זָכֵי בַּר נָשׁ אַחֲרָא. זָכֵי לְעֻתְרָא דִּיבָרֵךְ בְּהַאי עָלְמָא, וְזָכֵי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ז׳מִפְּנֵי מַה הִקְדִּים בַּבְּרָכוֹת זְבֻלוּן לְיִשָּׂשכָר תָּמִיד, וַהֲרֵי יִשָׂשכָר עַסְקוֹ בַּתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה קוֹדֶמֶת בְּכָל מָקוֹם, וְלָמָּה הִקְדִּימוּ אֶת זְבֻלוּן בַּבְּרָכוֹת אָבִיו הִקְדִימוֹ, מֹשֵׁה הִקְדִּימוֹ. אֶלָּא זְבֻלוּן זָכָה עַל שֶׁהוֹצִיא פַּת מִפִּיו, וְנָתַן לְפִיו שֶׁל יִשָּׂשכָר, מִשּׁוּם כָּךְ הִקְדִּימוֹ בַּבְּרָכוֹת. מִכָּאן לָמַדְנוּ, הַתּוֹמֵךְ בְּבַעַל תּוֹרָה, מְקַבֵּל בְּרָכוֹת מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת, מַה שֶּׁאֵין זוֹכֶה אָדָם אַחֵר. זוֹכֶה לְעֹשֶׁר, שֶׁיִּתְבָּרֵךְ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְזוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא וְכוּ'.

ח׳הג"ה. [וּבָזֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ מַה דְּאָמַר הַכָּתוּב: "שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ". פֵּרוּשׁ: אַף שֶׁאֵין מִדֶּרֶךְ הַסּוֹחֵר לִשְׂמֹחַ בְּעֵת צֵאתוֹ מִבֵּיתוֹ לִסְחוֹרָה, רַק אַחַר בִּיאָתוֹ לְבֵיתוֹ, פֶּן לֹא יַצְלִיחֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִהְיֶה עֲמָלוֹ לָרִיק, וּבִפְרָט כְּשֶׁמַּפְלִיג עַל הַיָּם, שֶׁהוּא גַּם כֵּן מְקוֹם סַכָּנָה. לְכָךְ אָמַר מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: אַתָּה זְבוּלוּן תּוּכַל לִשְׂמֹחַ בְּצֵאתֶךָ לְהַפְלִיג בִּסְפִינָה (כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם), כִּי יִשָּׂשכָר יוֹשֵׁב בְּאֹהָלֶיךָ, אֲשֶׁר יִחַדְתָּ לוֹ לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה, אִם כֵּן בְּוַדַּאי יַצְלִיחֲךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ].

ט׳וְזוֹכֶה גַּם כֵּן עֲבוּר זֶה לְבָנִים טוֹבִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ עֲבוּר זֶה. כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע (משלי ג' י"ח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" כוּ'. מַאן "תֹּמְכֶיהָ"? אִלֵּין אִנּוּן דְּמַטִּילִין מְלַאי לְכִיסָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים (נוֹתֵן סְחוֹרָה לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים לְהִשְׂתַּכֵּר בָּהֶם) וְכוּ', דְּאִנּוּן דְּמַטִּילִין מְלַאי לְכִיסָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אִנּוּן תָּמְכִין לְאוֹרַיְתָא מֵרֵישָׁא עַד סִיּוּמָא דְּגוּפָא, וְכָל מְהֵימָנוּתָא בֵּהּ תַּלְיָא וְאִתְּמַךְ, וְזָכֵי לִבְנִין דְּיִתַּחְזוּן לִנְבִיאֵי מְהֵימָנָא.

י׳"עַץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" וְכוּ'. מִי הֵם תּוֹמְכֶיהָ. אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים מְלַאי לְכִיסָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁאוֹתָם הַנּוֹתְנִים מְלַאי לְכִיסָם שֶל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הֵם תּוֹמְכִים לַתּוֹרָה מֵהָרֹאשׁ עַד סוֹף הַגּוּף, וְכָל הָאֱמוּנָה בָּזֶה תְּלוּיָה וְנִתְמֶכֶת, וְזוֹכֶה לְבָנִים הָרְאוּיִים לִנְבִיאֵי אֱמֶת.

י״אהג"ה.[ וּבֶאֱמֶת כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִדֵּשׁ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי וְהִזְהִיר לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹא לַעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י"ב י"ט): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ". כְּעֵין זֶה הוּא גַּם כֵּן רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁנַּחֲזִיק הָאֲנָשִׁים הַפּוֹרְשִׁים עַצְמָם מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם כְּדֵי לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, כִּי הוּא בְּוַדַּאי עַל כָּל פָּנִים לֹא גָּרַע מִלֵּוִי לְעִנְיָן זֶה. שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פֶּרֶק י"ג: וְלָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָהּ עִם אֶחָיו? מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִּים לָרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג י'): "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". לְפִיכָךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם, לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל וְלֹא נוֹחֲלִין וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכֹחַ גּוּפָן, אֶלָּא הֵם חֵיל ה', שֶׁנֶּאֱמַר (שם י"א): "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ". וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זוֹכֶה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ח כ'): "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתֶךָ". וְלֹא שֵׁבֶטּ לֵוִי בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנָּדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וְהֵבִינוֹ מִדַּעְתּוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה' וְהוֹלֵךְ יָשָׁר, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂהוּ הָאֱלֹהִים, וּפָרַק מֵעַל צַוָּארוֹ עֹל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים, אֲשֶׁר בִּקִּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם, הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְיִהְיֶה ה' חֶלְקּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וִיזַכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ כְּמוֹ שֶׁזִּכָּה לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. הֲרֵי דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (תהילים ט"ז ה'): "ה' מְנָת חֶלְקִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַנֶּחְמָד].

י״בוּבִכְלַל הַחְזָקַּת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הוּא גַּם כֵּן לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ, וּכְמַאֲמַר חֲזַ"ל (כתובות קי"א:), שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּפְסָחִים (מ"ט.): לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְיַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, שֶׁאִם מֵת אוֹ גּוֹלֶה, יִהְיוּ בָּנָיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

י״גוּבִזְמַנֵּנוּ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת קֶרֶן הַתּוֹרָה יָרְדָה לֶעָפָר, וְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הוֹלְכִין וּמִתְדַּלְדְּלִין, וְאֵין מְאַסֵּף אוֹתָם הַבַּיְתָה לְזִוּוּג עִמָּם. וְיוֹתֵר נָקֵל לִפְעָמִים לְהִמָּצֵא שִׁדּוּךְ הָגוּן לְאִישׁ הַהֲמוֹנִי מִלְּהִמָּצֵא לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה. וְכַמָּה גָּדְלָה הַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תָּפוּג תּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁאֵין מִי מַחֲזִיק בְּיָדָם. גַּם עֶלְבּוֹן גָּדוֹל הוּא לַתּוֹרָה, כְּשֶׁלּוֹמְדֶיהָ שְׁכוּלִים וְגַלְמוּדִים, אֵין מְאַסְּפָם הַבַּיְתָה. וְאוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְאוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה. מַה נָּשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶעָתִיד, כְּשֶׁנָּבוֹא לְדִין עַל עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה? וְכִדְאִיתָא בְּזֹהַר חָדָשׁ, שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מלאכי ג' י"ט): "הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" וְגוֹ' זֶהוּ הַיּוֹם, שֶׁעָתִיד מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה. וּכְבָר צָוַח עַל זֶה כִּכְרוּכְיָא הַגָּאוֹן ר' יְהוֹנָתָן בְּסֵפֶר "יַעֲרוֹת דְּבַשׁ".

י״דוְכָל זֶה בָּא מִתַּרְמִית הַיֵּצֶר, שֶׁמֵּסִית לָאָדָם לוֹמַר, שֶׁלֹּא תָּבֹא בִּתּוֹ לְהַצְלָחָה וּלְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה אִם תִּתְחַתֵּן עִם בֶּן תּוֹרָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם תִּתְחַתֵּן עִם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֱלֹקֵי עוֹלָם וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרוּאָיו כְּמוֹ דִּכְתִיב (תהילים קל"ו כ"ה): "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר", הַאִם יִמְנַע מָזוֹן מֵהָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא לוֹמֵד תּוֹרָתוֹ וּמְקַיֵּם מִצְוֹתָיו? אוֹי וַאֲבוֹי לְמִי שֶׁחוֹשֵׁב כָּזֹאת עַל בּוֹרֵא עוֹלָם יִתְבָּרַךְ.

ט״ווְאֵין אֲנִי מְדַבֵּר מֵאוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁלֹּא נָגַהּ עֲלֵיהֶם אוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּדְּלִין לְהִתְחַתֵּן עִם הַבֶּן תּוֹרָה, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִנֹּפֶת צוּף אֲמָרֶיהָ, לֹא הִכִּירוּ אֶת מֶתֶק עִנְיָנֶיהָ. כִּי אִם אֲנִי מִתְפַּלֵּא עַל אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, בַּעֲלֵי בָּתִּים, בַּעֲלֵי תּוֹרָה, שֶׁמַּכִּירִים אֶת גֹּדֶל עֶרְכָּהּ, שֶׁהֵם מִתְרַשְׁלִים בָּזֶה. גַּם מִזֶּה יֵצֵא קִלְקּוּל גָּדוֹל לִשְׁאָר אֲנָשִׁים, שֶׁאֵינָם חוֹשְׁשִׁים כְּלָל לְהִזְדַּוֵּג עִם הַבֶּן תּוֹרָה.

ט״זוּבֶאֱמֶת מַה מְּאֹד רָאוּי וְנָכוֹן לְכָל אֶחָד, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְדַּבֵּק עִם הַבֶּן תּוֹרָה, וְאַף אִם צָרִיךְ לְהוֹזִיל עַל זֶה סָךְ רַב מִנְּכָסָיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בִּפְסָחִים (מ"ט:): לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְיַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וְכוּ', וְכָל הַנּוֹתֵן בִּתּוֹ וְכוּ'.

י״זוּבִזְמַנֵּנו הַחִיּוּב עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי כַּאֲשֶׁר יִזְדַּוֵּג עִם תַּלְמִיד חָכָם, יִצְמְחוּ אַחַר כָּךְ מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן דּוֹרוֹת שֶׁל יִרְאֵי ה' וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹתָיו. לֹא כֵן אִם יַעֲשֶׂה בְּהֶפְכּוֹ, מִי יוֹדֵעַ מַה יּוֹלֵד יוֹם מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, וְכַאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בָּעִתִּים הָאֵלּוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא יוֹתֵר עָשִׁיר, יוֹתֵר קָשֶׁה לוֹ לְהִנָּצֵל מֵעָרְמַת הַיֵּצֶר וְתַחְבּוּלוֹתָיו. עַל כֵּן יִרְאֶה לְקָּרֵב עַצְמוֹ לַתּוֹרָה וּלְלוֹמְדֶיהָ, וְהַתּוֹרָה אַגּוּנֵא וּמַצְלֵא (מגנה ומצילה), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סוטָה כ"א.).