שמירת הלשון, חלק שני כ״זShemirat HaLashon, Book II 27
א׳שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אָדָם לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְוֹת לְלֹא יוֹצֵא מֵהַכְּלָל.
1
ב׳וְהִנֵּה עַד כֹּה דִּבַּרְנוּ אוֹדוֹת הַתְחָלַת הַפָּסוּק (תהילים ל"ד י"ג ט"ו): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ', נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וְגוֹ'. וְעַתָּה נְבָאֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אֶת סוֹף הַפָּסוּק: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב", מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְרֵישָׁא דִּקְרָא: "מִי הָאִישׁ', וְגוֹ'. וָאַעַן וָאֹמַר: יָדוּעַ הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּבֵאוּר הַפָּסוּק הַזֶּה: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" בָּעוֹלָם הַבָּא, "אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ וְגוֹ', סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב". וְנַקְדִּים לָזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּשֵׁם הַגְּרָ"א עַל הַפָּסוּק (ישעיה ג' י' י"א): "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, כִּי פְּרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ; אוֹי לָרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ". בְּצֵרוּף הַקְדָּמָה לָזֶה, כִּי הַמִּצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כְּשֶׁמְּקַיְּמָן, עִקַּר שְׂכָרָן בָּעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן עָנְשָׁן כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן. וְהַמִּצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא מֵיטִיב בָּזֶה לִבְנֵי אָדָם, מְקַבֵּל שְׂכָרוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, לְבַד עָנְשׁוֹ הַשָּׁמוּר לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, נֶעֱנָשׁ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בַּעֲבוּר שֶׁבְּמַעֲשָׂיו הֵצֵר לִבְנֵי אָדָם. וְשֵׁם צַדִּיק וְרָשָׁע מֻנָּח עַל עִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וְשֵׁם טוֹב וְרַע מֻנָּח עַל עִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּבָזֶה יְבֹאַר הַפָּסוּק עַל נָכוֹן: "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב" הַיְנוּ שֶׁבְּמַעֲשָׂיו הֵיטִיב גַּם לַבְּרִיּוֹת, "כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ". "אוֹי לָרָשָׁע רָע" הַיְנוּ שֶׁהוּא רַע גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, "כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ". וְעַתָּה יְבֹאַר גַּם הַפָּסוּק הַנִּזְכָּר לְעֵיל: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" בָּעוֹלָם הַבָּא; "אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה; "סוּר מֵרָע [הַיְנוּ מֵעֲשׂוֹת רַע] וַעֲשֵׂה טוֹב" הַיְנוּ גַּם הַמִּצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לְהֵיטִיב לְזוּלָתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִרְאֶה בְּיָמָיו טוֹב גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה.
2
ג׳וְהִנֵּה "סוּר מֵרָע" כּוֹלֵל כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁל רַע: גֶּזֶל וְחָמָס וְאוֹנָאָה וְרִבִּית וּלְהוֹנוֹת לְזוּלָתוֹ וּלְהַלְבִּין פָּנָיו וְכַדּוֹמֶה. "וַעֲשֵׂה טוֹב" כּוֹלֵל כָּל עִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת, כִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְהַחְזָקַת מִי שֶׁמָּטָה יָדוֹ וּקְבוּרַת מֵתִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וַהֲשָׁבַת אֲבֵדָה וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְתַשְׁלוּמֵי שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ וְכַדּוֹמֶה עוֹד הַרְבֵּה מִצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וְעַל כֻּלָּם צָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ וּלְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְקַיְּמָן, וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּמִצְוַת שׁוֹפָר, שֶׁכָּל אֶחָד רָץ לְקַיְּמָהּ, כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּכָל הַמִּצְוֹת לָרוּץ אַחֲרֵיהֶן וְלִשְׂמֹחַ בְּקיּוּמָם, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין בְכָל יוֹם: עַל כֵּן, ה' אֱלֹקֵינוּ, בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תּוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. [וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אָנוּ מְדַבְּרִין עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה כֵּן, וְאָנוּ עוֹבְרִין עַל זֶה, וּמְקֻיָּם בָּנוּ, מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:) עַל הַפָּסוּק (תהילים י"ב ט'): "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם" אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם.]
3
ד׳כְּלַל הַדְּבָרִים: צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, בֵּין הַדְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וּבֵין הַדְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כִּי כֻּלָּם דִּבְרֵי ה' הֵמָּה. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ (דברים ל', ב מ"ו מ"ז): "אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת; כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מִכֶּם, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם". וְהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ עַל אֵיזֶה מִצְוֹת, שֶׁאֵינָן רַק לְכַתְּחִלָּה לְיַפּוֹת אֶת הָאָדָם, וְלָזֶה אָמַר: "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם", שֶׁכְּמוֹ בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף יֵשׁ בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר חַיּוּת, וְכֻלָּם נִצְרָכִים לוֹ בְּהֶכְרֵחַ, כֵּן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ בָּהּ חַיּוּת לְנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְכֻלָּם מֻכְרָחִים לוֹ. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמוּר בְּקֹהֶלֶת (י"ב י"ג): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". וְהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי יִרְאַת הָאֱלֹקִים מִלַּעֲבֹר עַל שׁוּם לֹא תַעֲשֶׂה, וּלְקַיֵּם כָּל מִצְוֹתָיו שֶׁצִּוָּה בְּקוּם וַעֲשֵׂה, זֶהוּ כָּל הָאָדָם וְהַיְנוּ שֶׁאָז נִקְרָא אָדָם שָׁלֵם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם תִּקְטַן בְּעֵינָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה מִצְוָה, אָז הוּא חָסֵר בְּנַפְשׁוֹ.
4
ה׳וּמַה יָּפָה בָּזֶה מְלִיצַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מַה שֶּׁאָמְרוּ עַל הַפָּסוּק (שמות ל"ב ט"ז): "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקים הֵמָּה". לֻחת כְּתִיב, שֶׁהָיוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת, (וְהוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י), וְרָצָה לוֹמַר: וְנִרְאִים כְּלוּחַ אֶחָד, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּלוּחַ אֶחָד מִיָּמִין הָיָה כָּתוּב בּוֹ הָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וּבַלּוּחַ הַשֵּׁנִי, שֶׁמַּתְחִיל (שמות כ' י"ג) מִ"לֹּא תִרְצַח לֹא תִנְאָף" עַד סוֹף הַלּוּחַ, הָיָה כָּתוּב בּוֹ הָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְהַיְנוּ שֶׁלֹא יַחֲשֹׁב הָאָדָם עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁהוּא רַקּ לְכַתְּחִלָּה לְיַפּוֹת אֶת הָאָדָם, וְלָזֶה בָּאוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת בְּצִמְצוּם גָּדוֹל, שֶׁאֵין יִתְרוֹן לְזֶה מִזֶּה, וְגַם שֶׁהָיוּ נִרְאִין כְּלוּחַ אֶחָד, לִרְמֹז, שֶׁכְּמוֹ הָאָדָם, אֵימָתַי הוּא אִישׁ בַּאֲנָשִׁים? כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם בְּאֵיבָרָיו, אֲבָל אִם יֶחְסַר לוֹ בְּגוּפוֹ אֵיזֶה חֵלֶק מִמֶּנּוּ, הוּא נִמְאָס בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים וְגַם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, כֵּן הוּא בְּעִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ, אֵימָתַי הוּא אָדָם הַשָּׁלֵם? כְּשֶׁחֲבִיבִים לוֹ כָּל דִּבְרֵי ה'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם, חַס וְשָׁלוֹם, הֻקטַן בְּעֵינָיו אֵיזֶה דָּבָר מִדִּבְרֵי ה', בֵּין מֵעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וּבֵין מֵהָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵינוֹ בִּכְלַל אִישׁ.
5
ו׳וְהִנֵּה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם לְכָל יִשְׂרָאֵל, כְּקָטֹן כְּגָדוֹל, אֵימָתַי נִקְרֵאת סֵפֶר תּוֹרָה וְיֵשׁ עָלֶיהָ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה? כְּשֶׁהִיא כְּתוּבָה כֻּלָּהּ, שֶׁלֹּא חָסֵר בָּהּ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, וְאָז נִקרֵאת (תהילים י"ט ח') "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה", אֲבָל אִם חָסֵר בָּהּ אוֹת אַחַת, אֵין עָלֶיהָ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה, כִּי אִם קְדֻשַּׁת פָּרָשִׁיּוֹת. כֵּן הוּא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. אֵימָתַי הוּא בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא? כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמַיִם, אֲבָל הַכּוֹפֵר בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאוֹת אַחַת אֵינוֹ בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין בְּדַף צ"ט וְהוּבָא דָבָר זֶה בָּרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ג' הֲלָכָה ח', וּבְיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קנ"ח).
6
ז׳וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא מִן הַשָּׁמַיִם מִפִּי ה' לְמֹשֶה עַבְדּוֹ, וְאִם כֵּן, כְּשֶׁהָאָדָם מַאֲמִין עַל כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ יִפְעַל בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה קַל בְּעֵינָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דָבָר מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה? וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, מִסִּבַּת כְּפִירָה, כִּי אִם מִצַּד שֶׁעָבַר כַּמָּה פְּעָמִים וְנַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כֵּיוָן שֶׁאָדָם עָבַר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, אֲבָל זֶה גּוּפָא הוּא עָוֹן פְּלִילִי כְּשֶׁמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲבֹר עַל אֵיזֶה דָבָר מִדִּבְרֵי ה', וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וְעַל כֵּן יִזָּהֵר הָאָדָם מְאֹד בָּזֶה וְטוֹב לוֹ.
7