שמירת הלשון, חלק שני ח׳Shemirat HaLashon, Book II 8

א׳דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין בְּעֵנְיַן חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ.

ב׳גָּרְסִינַן (בבבא בתרא דף ע"ח:): אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר ר' יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב (במדבר כ"א כ"ז): "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן". הַמֹּשְלִים אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָן. בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט יָדוּעַ, שֶׁזֶּה לְעוֹלָם וְזֶה לִזְמַן, וְגַם שֶׁזֶּה תַּעֲנוּג קָלוּשׁ מְאֹד וְזֶה תַּעֲנוּג נוֹרָא, שֶׁשָּׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא הִיא יָפָה מִכָּל חֶלְקֵּי הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן לְהֶפֶךְ לְעִנְיַן עֲבֵרָה.

ג׳וְעוֹד נִרְאֶה לִי, שֶׁיְּצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁכַּפּוֹת מֹאזְנַיִם עוֹמְדוֹת לְנֶגְדּוֹ, וּבְכַף אַחַת כָּתוּב הַהֶפְסֵד שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ עַל יְדֵי קיּוּם הַמִּצְוָה, וּבְכַף שֶׁכְּנֶגְדָּהּ כָּתוּב הַשָׂכָר, וְתִרְאֶה, כִּי כַּף הַשָּׂכָר מַכְרִיעַ הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה יוֹתֵר, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵין נִרְאֵית כְּלָל הַכַּף שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּגֵף הַיֵּצֶר. וְכֵן לְהֶפֶךְ בַּעֲבֵרָה, יְצַיֵּר שֶׁבְּצַד אֶחָד שֶׁל הַכַּף עוֹמֵד הַתַּעֲנוּג שֶׁל הָעֲבֵרָה, וּבְכַף שֶׁכְּנֶגְדָּהּ רוֹאֶה אֶת הַמַּשְׁחִיתִים עוֹמְדִים וּמְחַשְּׁבִים עָלָיו לְיַסְּרוֹ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים.

ד׳תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא שָׁם. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן מַאי סָמַךְ רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הַמּוּסָר לַֹפָּסוּק הַזֶּה, מַאי שַׁיְּכָא הָכָא? וְנִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּחֲגִיגָה (דף ט"ו.): צַדִּיק נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, רָשָׁע נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בַּגֵּיהִנֹּם. וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה יִקְשֶׁה: הֲלֹא אֱלֹקים אֱמֶת הוּא וְשׁוֹפֵט צֶדֶק, וְגַם לְאֵיזֶה צַדִּיק נוֹתְנִים זֶה? אָכֵן בֵּאוּר הַדָּבָר הוּא, כְּגוֹן שֶׁשְּׁנֵיהֶם דָּרִים בְּעִיר אַחַת, וְהָרָשָׁע מִתְלוֹצֵץ תָּמִיד עַל הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, עַל תּוֹרָתוֹ וְעַל עֲבוֹדָתוֹ וּמַטִּיל דֹּפִי עָלָיו בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, וְהַצַּדִּיק מִתְחַזֵּק וְסוֹבֵל עֶלְבּוֹנוֹ וְאֵינוֹ בָּא בְּרִיב עִמּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' לְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, אָז כְּשֶׁיָּבוֹא לַדִּין לֶעָתִיד לָבוֹא, הָרָשָׁע מְאַבֵּד חֶלְקוֹ בִּזְכֻיּוֹתָיו, כִּי מִלְּבַד שֶׁהוּא לֹא רָצָה לַעֲבֹד לַה', עוֹד הָיָה מִתְלוֹצֵץ מִמִּי שֶׁהוּא עוֹבֵד ה', וְגַם קֵרֵר עַל יְדֵי זֶה עֲבוֹדַת ה' בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת. וּלְמִי שַׁיָּכוֹת כָּל זְכֻיּוֹתָיו - לַצַּדִּיק שְׁכֵנוֹ, שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ עָלָיו, וְגָרַם לוֹ בִּזָּיוֹן וּכְלִמָּה, וְגַם הָיָה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד וְלֹא לְהִתְרַפּוֹת מֵעֲבוֹדָתוֹ, [וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן].

ה׳וּמַה שֶּׁאָמְרוּ: רָשָׁע נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בַּגֵּיהִנֹּם, כְּגוֹן: שֶׁעַל יְדֵי הַלַּעַג וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ תָּמִיד מִן הַצַּדִּיק, נִתְהַוּוּ לַצַּדִּיק כַּמָּה קִלְקוּלִים בַּעֲבוֹדָתוֹ, אָז מֻכְרָח הָרָשָׁע לְקַבֵּל אוֹתָן הַיִּסּוּרִים עַל עַצְמוֹ אַחֲרֵי שֶׁעַל יָדוֹ נִסְבַּב הַדָּבָר הַזֶּה.

ו׳וְעַתָּה נָבוֹא לְעִנְיָנֵנוּ. הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ הָעֲיָרוֹת שַׁיָּכוֹת לְמוֹאָב, וְאָמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים לְסִיחוֹן וְחַיָּלָיו: בּוֹאוּ לְעִיר חֶשְׁבּוֹן, וְהִיא תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת עַתָּה לָעִיר סִיחוֹן. וְהַנִּמְשָׁל בְּעִנְיָנֵנוּ: חֶלְקֵי הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּגַן עֵדֶן עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, יִהְיוּ שַׁיָּכִים לַצַּדִּיקִים, הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם, וְעָבְדוּ לַה' וְלֹא הִסְתַּכְּלוּ עַל הָרְשָׁעִים, שֶׁבִּזּוּ אוֹתָם וַעֲבוֹדָתָם.

ז׳וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יִתְכּוֹנְנוּ הַצַּדִּיקִים בִּשְׁלֵמוּת, כִּי לְבַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֶלְקָם מַה שֶּׁתִּקְּנוּ בְּעַצְמָם, עוֹד יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק הָרְשָׁעִים.

ח׳וְדָרְשׁוּ עוֹד תֵּבַת עִיר סִיחוֹן בְּגַוְנָא אַחֲרִינָא (באפן אחר), דִּכְתִיב אַחֲרָיו (בַּמִּדְבָּר כ"א כ"ח): "כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן, לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן, אָכְלָה עָר מוֹאָב, בַּעֲלֵי בָמוֹת אַרְנוֹן". וְדָרְשׁוּ הָכֵי: אִם אָדָם עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כָּעַיִר (פירוש: חמור צעיר) הַזֶּה, שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר סְיָחָה נָאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּתֶּה בְּיִצְרוֹ, תֵּצֵא אֵשׁ מֵחֶשְׁבּוֹן, דְּהַיְנוּ מִמְּחַשְּׁבִין חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. "לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחוֹן" אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁנִּקְרְאוּ שִׂיחִין (אִילָנוֹת טוֹבִים), וְתֹאכַל אֶת שֶׁאֵינָן מְחַשְּׁבִין אֶת סוֹפָן. וּבֵאוּר הַדְּבָרִים לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי הוּא עַל פְּרָט הָאַחֵר שֶׁהוֹדִיעוּ לָנוּ חֲזַ"ל, שֶׁהָרָשָׁע נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בַּגֵּיהִנֹּם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ: "כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן" הַיְנוּ אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנִּבְרְאָה עַל יְדֵי הָעֲוֹנוֹת, תֵּצֵא אֵשׁ מֵהֶם, שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם. וְעַל מִי תִּשְׁלֹט? עַל הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָם מְחַשְּׁבִים אֶת סוֹפָם. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב: אָכְלָה עָר מוֹאָב לִרְמֹז שֶׁתֹּאכַל בַּעֲלֵי תַּאֲווֹת (כְּמָה דִּכְתִיב (במדבר כ"ה א'): "וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב"). "בַּעֲלֵי בָמוֹת אַרְנוֹן" אֵלּוּ גַּסֵּי הָרוּחַ ^* וּבָזֶה נִיחָא לִי מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים לְיַעֵץ לָאָדָם, שֶׁיְּהֵא תָּמִיד מַזְכִּיר שְׁמוֹ בְּרֶמֶז בְּסוֹף שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, דְּהַיְנוּ אִם שְׁמוֹ אַבְרָהָם יֹאמַר פָּסוּק שֶׁמַּתְחִיל בָּאוֹת א' וּמְסַיֵּם בָּאוֹת מ' וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכָתְבוּ שֶׁזּוֹהִי תּוֹעֶלֶת שֵׁיִּזְכֹּר שְׁמוֹ, דְּמֵרֹב הפַּחַד וְהַחֲרָדָה בִּשְׁעַת הַדִּין, כְּשֶׁשּׁוֹאלִים לוֹ אֶת שְׁמוֹ, שׁוֹכֵחַ וְלֹא יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב. וְהִנֵּה בֵּאוּר הַדָּבָר אָמַרְתִּי בִּפְשִׁיטוּת, דְּטֶבַע הָאִישׁ שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָרֶשַׁע לְדַבֵּר וּלְהִתְלוֹצֵץ מֵאֲנָשִׁים, שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וִהַצֶּדֶק. וּמִמֵּילָא יָדוּעַ שֶׁהָעֲוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל פְּלוֹנִי בְּמַה שֶּׁהִתְרַשֵּׁל מֵעֲבוֹדָתוֹ, עַל יְדֵי זֶה נִרְשָׁמִים עַל שְׁמוֹ, אַף שֶׁשֵׁם פְּלוֹנִי הוּא שֵׁם יַעֲקֹב וְהָיָה רָשׁוּם הֶעָוֹן שֶׁל שֵׁם יַעֲקֹב וְהוּא שְׁמוֹ עָכָן, הוֹלְכִים הַמְקַטְרְגִים לְעָכָן, אַף שֶׁצּוֹעֵק: אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי הֶעָוֹן, שֶׁאֲנִי שְׁמִי עָכָן וְלֹא יַעֲקֹב, הַמַּשְׁחִיתִים הַהוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין מִסְתַּכְּלִים עַל זֶה כְּלָל, וּמְשִׁיבִים לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים דָבָר. אָנוּ הֻזְהַרְנוּ בִּשְׁלִיחוּתֵנוּ לֵילֵךְ אֵלֶיךָ וּלְהַעֲנִישְׁךָ, מִסְּתָמָא שִׁמְךָ יַעֲקֹב, וְתֻכְרַח לְקַבֵּל הָעֹנֶשׁ. וְהִנֵּה הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמֻּכְרָח לְקַבֵּל הָעֹנֶשׁ חוֹשֵׁב בְּנַפְשׁוֹ: אוּלַי בֶּאֱמֶת שְׁמִי יַעֲקֹב, וְשָׁכַחְתִּי עַל יְדֵי הַמִּיתָה אֶת הַמַּעֲשִׂים וְאֶת שְׁמִי. וְהִנֵּה הָאִישׁ שֶׁדַּרְכּוֹ לְבַזּוֹת לַאֲנָשִׁים וּלְצַעֲרָם בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְלָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת, בְּוַדַּאי לֹא פַּעַם אַחַת נִכְשַׁל בָּזֶה בִּימֵי חַיָּיו, בְּוַדַּאי כַּמָּה מֵאוֹת פְּעָמִים עָשָׂה כָּזֶה לְכַמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים, וּמִמֵּילָא נֶחֱשָׁבִים עָלָיו עֲוֹנוֹתֵיהֶם וְכָל אִישׁ וְאִישׁ יֵשׁ לוֹ שֵׁם אַחֵר וְהוּא מֻכְרָח לִסְבֹּל מִכֻּלָּם. וּמִמֵּילָא הוּא מְבֻלְבָּל מְאֹד שֶׁכָּל מַשְׁחִית בָּא לוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּשֵׁם אַחֵר, וְעַל כֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, אֵיךְ הוּא הָאֱמֶת, כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ שֶׁיַּגִּיד שְׁמוֹ. וְלָזֶה יָעֲצוּ שֶׁיֹּאמַר בְּכָל יוֹם אֶת הַפָּסוּק הַמְרַמֵּז עַל שְׁמוֹ, שֵׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֹּר הֵיטֵב. וְגַם עַל יְדֵי זֶה יִתְבּוֹנֵן, אֵיךְ לִזָּהֵר מֵחֵטְא הַלָּשׁוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי. וְנִרְאֶה עוֹד שֶׁלָּזֶה יָעֲצוּ לוֹמַר הַפָּסוּק אַחַר "אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע", וּכְאוֹמֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֹּר שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה: .