שמירת הלשון, חלק שני ט׳Shemirat HaLashon, Book II 9

א׳עְנְינֵי שְמִירַת הַלָּשוֹן לְפִי סֵדֵר פָּרָשִיּוֹת הַתּוֹרָה

ב׳פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית

ג׳גָּרְסִינַן בַּעֲרָכִין (דף ט"ו:): אָמַר ר' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ב ה'): "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ". וְהַכַּוָּנָה, דְּדֶרֶךְ מִי שֶׁהוּא חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנוֹ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ לִפְנֵי אֲנָשִׁים תָּמִיד וְלוֹמַר: כַּאֲשֶׁר אֲנִי אֶפְתַּח רַק אֶת שְׂפָתַי עָלָיו, אֲכַלֶּנּוּ בִּלְשׁוֹנִי, וְיִהְיֶה לְמִרְמָס לִפְנֵי הַכֹּל, וּמִי יוּכַל לְהִתְגַבֵּר נֶגֶד לְשׁוֹנִי, וַאֲפִלּוּ אִם בַּפַּעַם הַזּוֹ לֹא אֲכַלֶּנּוּ בְּשְׁלֵמוּת, הֲלֹא שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, וְאוּכַל לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, עַד שֶׁיִּהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הַכֹּל, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל שֶׁיֵּשׁ עֶלְיוֹן עַל כֹּל, שֶׁעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ.

ד׳וּבֶאֱמֶת בְּכָל הָעֲבֵרוֹת יֵשׁ שֶׁבָּאוֹת מֵחֲמַת תַּאֲווֹת, וְיֵשׁ שֶׁבָּאוֹת מֵחֲמַת חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, שֶׁהֵן הִתְגַּבְּרוּ עָלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְשַׁל וְעָבַר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּסִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִזֶּה, כְּמוֹ דִּכְתִיב (קהלת י' י"א): "וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן". אֵין זֶה, כִּי אִם שֶׁדְבַר ה' בְּעֵינָיו כְּהֶפְקַר, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לַצִּוּוּי שֶׁל יוֹצֵר הַכֹּל, וְעַל כֵּן חֲשָׁבוּהוּ כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר.

ה׳וְעוֹד טַעַם כָּתְבוּ בְּסִפְרֵי יְרֵאִים, כִּי יָדוּעַ הוּא, שֶׁמִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, הוּא מִסְתַּכֵּל בְּכָל צְדָדָיו אוּלַי עוֹמֵד שָׁם הָאִישׁ הַהוּא וְעוֹשֶׂה עַיִן שֶׁל מַעְלָה, כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּגַנָּב.

ו׳וְכַאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן עוֹד נִמְצָא, שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרָע הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּא לָעוֹלָם הָיָה עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ וְעַל יְדֵי כְּפִירָה בֵּאלֹקִים חַיִּים, שֶׁאָמַר לְחַוָּה (בראשית ג' ה'): "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם", וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמַר: כָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ, מִן הָאִילָן הַזֶּה אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, אִכְלוּ אַתֶּם, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם, וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יוֹצְרֵי עוֹלָמוֹת. וְזֶה גָּרַם מִיתָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. וְעָנְשׁוֹ הָיָה מִדָּה בְּמִדָה, שֶׁכָּל הַבְּרִיוֹת שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ וְרוֹצִים לְהָרְגוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם ט"ו): "וְאֵיבָה אָשִׁית וְגוֹ', הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ". [מִלְּבַד שְׁאָר הָעֳנָשִׁים שֶׁהֻטְּלוּ עָלָיו, נִקְצְצוּ רַגְלָיו, כְּמוֹ דִּכְתִיב (שם י"ד): "עַל גְּחֹנְךָ תֵּלֵךְ", וּמַאֲכָלוֹ עָפָר, כְּדִכְתִיב (שם י"ד): "וְעָפָר תֹּאכַל" וְגוֹ'], וְנִטַּל מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַדִּבּוּר.

ז׳וְאַף בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא כֵּן. כְּשֶׁיִּתְפַּרְסֵם לַאֲנָשִׁים טִבְעוֹ הָרָע, הַכֹּל יִשְׂנְאוּהוּ וְיִשְׁמְרוּ עַצְמָם מִמֶּנּוּ, פֶּן יַעֲשֵׂם לְבוּז וּלְחֶרְפָּה, וְגַם לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּזְכֶּה לָקּוּם בִּתְחִיָּה, יִהְיֶה כְּאִלֵּם מַמָּשׁ, לֹא יִפְתַּח פִּיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (דברים רבה ו'), שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחְתֹּךְ לְשׁוֹנָם שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ב ד'): "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֵת גְּדֹלוֹת", וִכַוָּנָתָם הִיא לְעֵת הַתְּחִיָּה. וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גֹּדֶל צַעֲרוֹ שֶל הָאִישׁ הַהוּא וּבִזְיוֹנוֹ לָנֶצַח, שֶׁאָז יֵדְעוּ הַכֹּל טִבְעוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁהָיָה אִישׁ רַע מַעֲלָלִים, וּבִשְׂפָתָיו הַחֲלַקְלַקּוֹת הָיָה מַטִּיל שִׂנְאָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י"ב י"ג): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע", וְתִרְגֵּם בַּתַּרְגּוּם: כָּל עוֹבְדֵי בְּנֵי עָלְמָא עֲתִידִין דְּיִתְפַּרְסְמוּן וְכוּ' (כל מעשי בני אדם עתידין שיתפרסמו וכו'). עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן בָּא עָלָיו הָעֹנֶשׁ הַזֶּה, שֶׁכָּל אֲנָשִׁים קָמוּ בְּחַיּוּתָן וּבְדִבּוּרָם בִּשְׁלֵמוּת כְּמֵאָז, וְזֶה הָאִישׁ כְּאִלֵּם מַמָּשׁ. מִכָּל זֶה יוּכַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן חֹמֶר הֶעָוֹן, שֶׁהוּא נוֹגֵעַ לְנַפְשׁוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.

ח׳וְדַע עוֹד, דִּכְשֵׁם שֶׁהַנָּחָשׁ נֶעֱנַשׁ בְּעִנְיַן מְזוֹנוֹ, כְּדִכְתִיב: "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ", כֵּן הוּא מִי שֶׁהוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע נֶעֱנַשׁ בַּעֲוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּ"סֵפֶר הַקָּנֶה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רְאֵה וְהָבֵן, שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע מִפִּיו, נִדּוֹן בְּצָרַעַת. וּמְסַיֵּם שָׁם בְּסוֹף דְּבָרָיו, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה מְצֹרָע, נִדּוֹן בַּעֲנִיּוּת, וּשְׁקוּלָה הָעֲנִיּוּת כְּצָרַעַת, וַהֲרֵי הוּא עָנִי הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם. עַיֵּן שָׁם.

ט׳וּבֶאֱמֶת לְפֶלֶא הוּא בְּעֵינַי, שֶׁטֶּבַע בְּנֵי הָאָדָם לְחַפֵּשׂ סְגֻלּוֹת וּבְרָכוֹת מֵאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים לְהַצְלָחָה עַל פַּרְנָסָה, וּמַה יּוֹעִילוּ לָהֶם כָּל הַסְּגֻלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת, אִם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֻרְגָּל בְּזֶה הַחֵטְא שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, הֲרֵי יֵשׁ עַל זֶה אָרוּר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (דברים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבועות ל"ו.): אָרוּר, בּוֹ קְלָלָה, בּוֹ נִדּוּי. וְזֶה לֹא יָצָא מִפִּי אִישׁ אֶחָד, כִּי אִם בְּהֶסְכֵּם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּצֵרוּף הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, כְּדִכְתִיב בַּקְּרָא, וַהֲרֵי הוּא מְכַלֶּה הַשְׁפָּעָתוֹ.

י׳וְאִם הָיוּ שׁוֹמְעִים לִדְבָרַי, הָיִיתִי מְיַעֵץ לָהֶם יוֹתֵר, שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַצְמָם בִּזְהִירוּת יְתֵרָה מִזֶּה הַחֵטְא, וּבִפְרָט מִלַּעֲשׂוֹת בְּפֹעַל מַמָּשׁ רַע לַחֲבֵרוֹ מֵעִנְיַן גֶּזֶל וְחָמָס וְאוֹנָאָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, [שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי גּוֹרֵם גָּדוֹל שֶׁיְּבֻזְבְּזוּ נְכָסָיו עַל יְדֵי זֶה וְיֵרְדוּ לְטִמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּקוֹנְטְרֵס "שְׂפַת תָּמִים" בְּפֶרֶק שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי מִכַּמָּה פְּסוּקים וּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל, עַיֵּן שָׁם], שֶׁאָז בְּוַדַּאי יִתְבָּרְכוּ נִכְסֵיהֶם יוֹתֵר מִכָּל הַסְּגֻלּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁכָּל הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ מִתְּחִלָּה בִּבְרָכָה וְאָמְרוּ: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר לֹא יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ", וְכָל יִשְׂרָאֵל עָנוּ עַל זֶה אָמֵן, וּבְוַדַּאי תִּתְקַיֵּם הַבְּרָכָה הַזּוֹ.