שני לוחות הברית, עשרת הדברות, מסכת תענית, דרך חייםShenei Luchot HaBerit, Aseret HaDibrot, Taanit, Derekh Chayim
א׳תוכחת מוסר על אלה (ואלה) אני בוכיה עיני עיני יורדה מים (איכה א, טז). יבכה אדם תמיד על עונותיו, ויבכה תמיד על חורבן הבית, כי זה גורם זה, כי אלו היה המקדש היתה הקדושה מתפשטת וצדק ילין בה, לא לן אדם בירושלים וחטא בידו (ב"ר כא, כא), והיתה רוח הקדושה והנבואה שורה. ועתה בעוונותינו חסרנו כל אלה, נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו (איכה ה, טז), כי במה יתכפרו עוונותינו העצומים, ואנחנו טמאים אין לנו טהרה, ונתרחקנו מעל שלחן אבינו, על כן אין לנו תקנה אלא להיותינו סור מרע ועשה טוב, ולהיותינו נכנעים שחים עד לעפר, ולקדש את עצמינו בכל מה דאפשר שיהיה גופינו כלי מוכן לקבל קדושה מאחר שהוא ציור המשכן כמו שכתבתי לעיל. ואל יחסרו ממנו הקרבנות, הן בגופנו סוד התענית. הן בדבורנו סוד ונשלמה פרים שפתינו, קריאת פרשיות הקרבנות בהבנה עם וידוים גדולים ובכיה רבה, כי הבכיה בסוד ניסוך המים. הן במחשבתינו להיות לנו לב נשבר ונדכה, וכמו שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה. על כן לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה:
1
ב׳וכבר בארתי סוד התענית כי מעלתו גדולה אף מי שלא חטא ומצי לצעורי נפשיה. ומי שחטא יצער. וכל אדם יהיה גבור כארי וירגיל עצמו בתעניות ובסיגופים בשמחה ובטוב לבב כדי להתקדש, אז הקב"ה נותן ליעף כח ויזכה להיות מצי לצעורי נפשי':
2
ג׳וכאשר יסתכל המשכיל במעשיות הנזכרים בגמרא מחכמים שהיו מתענים כמה תעניות, ויראה שהיה הדבר בלי צורך כל כך, תלהב נפשו להתענות על עוונותיו. וכל אחד יודע מה שקדמו לו מהעונות:
3
ד׳הרא"ש כתב בהלכות קטנות גבי ההיא דאמרינן (מנחות לה, ב) רב אשי הוה יתיב קמיה דמר זוטרא אתהפיכא ליה רצועה של תפילין. זה לשון תשובת גאון, דרצועא דרב הונא דאתהפיכא ויתיב מ' יום בתענית, גמירנא של ראש הוה. ורב הונא דיתיב בתענית לא משום דחובה הוה כו'. וכתב עוד, מאן דאפיך רצועה של ראש או של יד מחויב להתענות דפושע הוא, אבל לחייבו מ' יום כרב הונא לא. ורב הונא, מרוב חסידות עביד, עד כאן לשונו:
4
ה׳ואיתא בירושלמי (שבת פ"ה ה"ד) בפרתו של רבי אלעזר שהיתה יוצאת כו'. א"ר חנינא פעם אחת יצאת והושחרו שיניו מן הצומות. ובמסכת בבא מציעא פ"ז (עי' פה, א) ר' זירא צם ק' תענית שלא ישלוט בו אש של גהנם, מלבד מאתים אחרים שהתענה כדאיתא שם. ובהשוכר את הפועלים (שם) א"ר פרנך א"ר יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר (ישעיה נט, כא) ואני זאת בריתי וכו'. רב יוסף יתיב מ' תעניתא, אקרוהו לא ימושו מפיך. ויתיב מ' תעניתא אחריני, אקרוהו ומפי זרעך. יתיב מאה תענית אחריני, אקרוהו לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עד עולם. אמר, מכאן ואילך לא צריכנא התורה מחזרת על אכסניה שלה, עד כאן:
5
ו׳גם אחר התענית לא ירבה בענוגין ולהיות מרבה בבשר וביין כמו שהאריכו בזה המחברים דרכי התשובה:
6
ז׳וביום התענית לא ידבר מענין אכילת הלילה באם אפשר לו, דהיינו שיש לו אשה המכנת לו מאכל לא יתפעל לחקור מה יאכל בלילה, כי היום שמתענה בו הוא קדוש מדוגמת עולם הבא שאין בו אכילה ושתיה. צא ולמד, משה רבינו ע"ה כשהי' בהר ונתדבק למעלה ק"ך יום לא אכל ולא שתה, ואמרו רז"ל שבא הענן למרק האכילה והשתיה אשר בו:
7
ח׳ולהראות כח התעניות, הנני מעתיק מה שכתב בעל ראשית חכמה וזה לשונו, ובענין סדר הצומות והתשובה כיצד יעשה, כתב בספר הקנה וזה לשונו, ואומר לך בני הרוצה לשוב בתשובה יתיאש מן העולם הזה ולא ישא ולא יתן בשום עסק של זה העולם, ויחשוב בלבו כי בכל שעה יבא המלך לקחת חשבון עוונותיו. ולא יאכל בשר ולא שום דבר אשר נשמה באפו, וגם לא ישתה יין, וישב בתענית ויעסוק בתורה יומם ולילה, ויעשה מלחמה עם השינה שלא לאנוס אותו לישן כל הלילה, וימשוך כל מחשבתו אל הש"י, ויתחרט על כל מה שעשה. בא עבירו לידו ידחנה וירחיקנה מעליו. ועיקר אכילתו תהא במשקל די חיותו, וזה יעשה, ירחיק עצמו מחברת העולם ומאכילת בשר ויין, ומכל בעל חי ומדברים היוצאים מבעל חיים, ומכל מיני ירק. ויעשה כן מ' יום, ומשם ואילך הקב"ה יעזרהו וילך עד שש שנים, ואז לא יסתפק בשום ספק כי הוא בן עולם הבא, אף כי אכל אחר ששה שנים, כי כבר עברו עליו ששה שנים נגד שתא אלפא הוי עלמא וחד חרוב, ובלבד שיזהר משם ואילך מעבירות הבאות לידו:
8
ט׳אמר לו, בני זהו התשובה המעולה האמיתית, כי הקב"ה אוהב את האדם להיות מוכנע ומושפל לפניו ולזכור יום המות בבואו ובצאתו בשכבו ובקומו ובהלוכו בדרך, וזה אי אפשר באכילה ובשתיה ומלבושים נאים, שהתורה אמרה (דברים לב, טו) וישמן ישורון ויבעט. ודעו בני, כי האכילה והשתיה כולם חיצוניים, והם טובים להנאצלים מחוץ הם הכופרים. אבל ישראל הקדושים הפנימים, כל מאכלם צריך להיות בקדושה ובטהרה ובדיקדוק גדול. וכן הביאות כולם נגררות אחר היצר וטובים הם לבאים מצד היצר, אבל ישראל טהורים ונקיים כשיבא עם אשתו יהיה כונתו למצות אלהיו, ויבקש מהשם נפש טהורה ונקיה ואז רואה השם שכוונתו לטובה ומאציל לו נפש יקרה טהורה ומזכהו וגם כל העולם כולו. ואין הכונה זו באה מצד האכילה והשתיה ומלבושים נאים רק מצד ההכנעה גדולה:
9
י׳וראו בניי מה עשיתי, הרהרתי בלבי לעשות תשובה ולא ידעתי, וישבתי בתענית ק"ך יום בלחם צר ולא עלה בפי כל אותן הימים מאומה כי אם לחם שרוי במים מעט מן המעט, ובכל יום שפכתי נפשי בתפילתי אל ה'. ובלימודי סוף ק"כ ימים בא אליהו ז"ל ואמר לי אל תצטער בני יותר, כי הקב"ה קבל תשובתך. מכל מקום המשך עצמך עד ששה שנים כי מעונה אלהי אברהם בעזרך. וכן עשיתי ולא הרגשתי כל אותן השנים איך עברו עלי. ובאמת כי משם ואילך לא בא לידי חטא ועון כי שמרני ה', וסור מרע בינה, עד כאן לשונו. ואשרי המתקדש ומתדבק בקדושתו יתברך כמו שנאמר (ויקרא יט, ב) קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם:
10
י״אנשלם מסכת תענית בעזרת מגיד מראשונות אחרונות
11