שני לוחות הברית, תורה שבכתב, בשלח, דרך חייםShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Beshalach, Derekh Chayim

א׳כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה (שמות יג, יז). ראה והביטה כמה צריך האדם להתבונן לעשות גדרים וסייגות והרחקות שלא יבא לידי עבירה. הנה הקב"ה בעצמו ובכבודו עשה הרחקה פן ינחם העם וגו', ושלום שלום לרחוק, המרחק עצמו מחשש עבירה ואז הוא קרוב להקב"ה:

ב׳ויקח משה את עצמות יוסף (שמות יג, יט). בב"ר (שמו"ר כ, יט) עליו הכתוב אומר (משלי י, ח) חכם לב יקח מצות, שכל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב, ומשה היה עסוק בעצמות יוסף שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף וגו', אמר הקב"ה למשה עליך נתקיים חכם לב יקח מצות וגו'. מזה ילמוד האדם יניח כל כסף וזהב ויעסוק במצוה הבא לידו לקיימנה:

ג׳ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים וגו' (שמות יד, ז). זה לשון הזוהר (ח"ב נא, א), וכי שש מאות רכב בחור לא הוו רכבי מצרים, מאי טעמא וכל רכב מצרים. אלא הכי תאנא, סמאל אוזיף ליה שית מאה רתיכין מקטרגין לסייעא ליה, הה"ד ויקח שש מאות רכב בחור. אימתי אשלים ליה הקב"ה, בקרבא דסיסרא, דעקר הקב"ה לכל אינון רתיכין ואתמסרו בידא דמטרוניתא, הה"ד (שופטים ה, כא) נחל קישון גרפם נחל קדומים וגו'. ולזמנא דאתי תמסרו כולהו, הה"ד (ישעיה סג, א) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו', וע"ד (שמות יד, יט) וילך מאחריהם:

ד׳כתבתי להודיע כי כל עת צרה שלא תבוא על ישראל, הנה הצרה כפולה כי סמאל המקטרג מוליך הצרה. ראה בכאן שנתעבר על ריב לא לו ואוזיף לפרעה, וכשסמאל המקטרג נמצא, אז מזכיר עונות רבים ויחידים, על כן צריך שיתעוררו רבים ויחידים ולעשות תשובה ותפילה וצדקה. ולא די להתחנן ולבקש אל ה' על זאת סילוק צרה לבד, רק לעשות תשובה שימחול הקב"ה כל עונות ראשונים ולשוב אל ה' בכל לב ונפש, וכדי לבטל כח המקטרג. וכמה פעמים שולח הקב"ה צרה כדי שיתעוררו לתשובה על כל החטאים שעברו. ובזוהר אמרו (ח"ב מז, א) פרעה הקריב (שמות יד, י), ר' יוסי אמר הא אתמר דקריב לון לתשובה כו', ועל כן אמר הקריב, קרב הוה ליה למימר, אבל אמר הקריב שהקריב ישראל לאביהם שבשמים:

ה׳ונוסף על התשובה ומעשים טובים שהוא סור מרע ועשה טוב, צריך להחזיק עמוד התורה הוא חרות מוציא לחרות. וכן כתיב (שמות טו, ו) ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, ופירשו בזוהר (ח"א פו, ב) כל זמן שהתורה הנתנה בימין היא נאדרי בכח, אז ימינך תרעץ אויב. והוא כמו שדרשו רז"ל (ב"ר סה, כ) הקול קול יעקב (בראשית כז, כב), בזמן שקול של יעקב, אין הידים ידי עשו^הגה"הויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, פירשו בזוהר (ח"ב סה, ב) בריפוי ידים, שלא רצו לעסוק בתורה, והיינו באמונת הקב"ה. ונראה דלזה תיקן משה הידים שלא יהיו ידי עשו, וכתיב (שמות יז, יב) ויהי ידיו אמונה::

ו׳ואם אין התשובה תשובה גמורה, אז הקב"ה משיב אחור ימינו מפני אויב. ופני אויב הוא סמאל המקטרג וחיילותיו דאית פנים בדרגין תתאין כמו שאיתא בתיקונים (עי' זהר ח"ב פו, ב) על פסוק (בראשית טז, יב) על פני כל אחיו ישכון, כי ישמעאל על כל אלו פנים כו'. וענין השבת הימין אחור הוא, כי השמאל תשפיע הדין, והימין שהיא החסד משפיע החסדים אל החצונים שהם אחור הם נקראים אחורים ועל זה נאמר (תהלים יז, יא) ואומר חלותי היא שנות ימין עליון:

ז׳אבל בעשותינו תשובה גמורה, אז כל מרכבות החיצונים נופלים כמו שהיה עתה בגאולת מצרים דכתיב (שמות יד, כה) ויסר את אופן מרכבותיו. וקשה דהוה ליה למימר או אופן מרכבתו, או אופני מרכבותיו. אלא הענין שר של מצרים הוא שר הגדול ונתחברו אליו ג"כ שאר מרכבותיו חצונים כדלעיל שסמאל אוזיף ליה כו', ובהוסר מישראל אופן מרכבתו של פרעה, אז הוסרו גם שאר מרכבות החצונים הנטפלים לו. ואופן רומז על שר שלו מלשון והאופנים והחיות, ובהוסר אופן זה הוסרו כל המרכבות, וזהו אופן מרכבותיו. ואז נבהלו אלופי אדום ואילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען וגו' (שמות טו, טו), והכל בשביל התורה שיקבלו ישראל:

ח׳וזהו שנאמר (שם יד, כה) וינהגהו בכבד"ת, בכבדת חסד כתיב, ומצאתי בקונטרסי האר"י ז"ל קרי ביה ב' מלות, בכ"ב ד"ת, שכ"ב אותיות התורה היו משקיעין את מצרים שכנגדן שם של כ"ב אותיות אנקת"ם אבל שר של מצרים לא תשמע. פסת"ס פיוסו של איש, תם תקבל זכותו. וכן פספסי"ם זכות יוסף שהיה לו כתונת פסים והוא משלים במקום יצחק. כנגדו דיונסי"ם הפוך די"ו, ותמצא יו"ד הרי יו"ד נסים שנתנסה אברהם אבינו, וכולם עמדו לנו על הים, עד כאן לשונו. וזהו רמז (תהלים עח, יב) נגד אבותם עשה פלא:

ט׳עוד יש באלו פסוקים ויקח שש מאות רכב בחור וגו' ויסר אופן מרכבותיו וגו' סודות נפלאים, כתבתים בחיבור שער השמים שלי שהוא פירוש על התפילה, תמצא זה בביאור שירת הים. וכל שירת הים מבוארת בדברי התעוררות גדול בדביקתינו בה' אלהינו:

י׳ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו וגו' (שמות טו, כו). שא עיניך וראה כמה וכמה צריך אדם להתעורר בשמיעה ועשיה והאזנה ושמירה. וכל אחד כולל עניינים נפלאים לקדושת השם ולעבוד אותו באמת ובתמים לדקדק במעשים:

י״אהנני ממטיר לכם מן מן השמים וגו' למען אנסנו הילך בתורתי (שמות טז, ד). רומז לעסוק בתורה על השלחן, כדתנן (אבות ג, ג) כל שלחן שלא אמרו עליו דברי תורה כו':

י״בלקטו ממנו איש לפי אכלו (שמות טז, טז). רצה לומר לפי שיעור אכילה כדי חייו, לא פחות ולא יותר. וזהו (שם יח) וימודו בעומר לא העדיף המרבה וגו', והיה זה הפלא לעורר לבות האנשים למותר הזה. ואותן האנשים שהותירו רימה היתה בו, רומז למה דתנן (אבות ג, ז) מרבה בשר מרבה רימה. ואמר (שמות שם כ) ויבאש, אפילו בחייו, כי הוא קיא צואה בלי מקום מובן לקדושה. וכבר הארכתי בעניניהם בקדושת השלחן באלפ"א בית"א באות ק' קדושה:

י״גבחר לנו אנשים (שמות יז, ט). לשון רש"י בחר לנו, לי ולך, השווה לו. מכאן אמרו (אבות ד, יב) יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך. מנין, (במדבר יב, יא) ויאמר אהרן אל משה בי אדני, והלא אהרן גדול מאחיו היה ועושה את חבירו כרבו. מורא רבך כמורא שמים שנאמר (שם יא, כח) אדני משה כלאם, כלם מן העולם חייבים הם כליה המורדים בך כאלו מרדו בהקב"ה, עד כאן לשונו. ואיזהו מכובד המכבד:

י״דבעזרת אל טוב וסלח נשלם פרשת בשלח