שני לוחות הברית, תורה שבכתב, שמות, דרך חייםShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Shemot, Derekh Chayim
א׳ויוסף היה במצרים (שמות א, ה). פירש רש"י להודיעך צדקתו של יוסף הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועמד בצדקתו. מכאן ילמוד האדם לדבק בקונו בכל לבו הן בדלותו וענייתו ושפלותו לא יבעט, והן בגדולתו שלא ירים ויתנשא ואדרבא יהיה נכנע ושפל וירבה במצות:
1
ב׳וימררו את חייהם (שם יד). כבר כתבתי למעלה שענין השיעבוד והיסורין היה לטהר ולזכך עונות הראשונים, וכן האדם המקבל על עצמו סיגופים כדי למרק הוא בעל תשובה, וכל ענין מירוקין ששולח הקב"ה הוא בתורת תשובה למרק העונות:
2
ג׳ויאמר לרשע למה תכה רעך (שם ב, יג). למדו רז"ל (סנהדרין נח, ב) מכאן המרים יד על חבירו אף שלא הכהו הוא רשע, כי לא אמר למה הכית רק למה תכה:
3
ד׳ויקם משה וישיען (שמות יז). ראוי שיתעורר האדם לעזור לחלושים ולהצילם מיד עושקיהם, אף שהוא לא נתמנה עליהם לראש:
4
ה׳ומשה היה רועה את הצאן (שם ג, א). דרך הרועה לנהוג בצדק את צאנו להרחיקם מן הגזל להנהיגם במישור והשבט בידו שלא יטו ימין ושמאל, כך הקב"ה הוא הרועה את ישראל להנהיגם במישור ובכל עת השבט בידו שלא יטו ימין ושמאל. מה רועה הצאן כשהצאן יולדות הרועה נוטל אותם טלאים בחיקו כדי שלא יגעו, ומוליכין אחרי אמותם ומרחם עליהם. כך המנהיג לישראל צריך להנהיג ברחמים ולא באכזריות, וכן אמר משה (במדבר יא, יב) כי תאמר אלי שאהו בחיקך וגו', כך מבואר בזוהר (ח"ב כא, א):
5
ו׳של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא (שמות ג, ה). וביהושע (ה, טו) כתיב של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא. יש ג' שנוים, א' בכאן אמר נעליך לשון רבים, ושם אמר נעלך בלשון יחיד. הב' בכאן אמר אדמת קודש, ושם לא נאמר תיבת אדמת. השלישי שם כתיב ויעש כן, וכאן לא נאמר:
6
ז׳הענין יש שני מיני לבושי עזר לאדם, האחד עור בהמה דהיינו מנעלים שלובש. הב' הוא עור עצמו כמו שכתוב (איוב י, יא) עור ובשר תלבישני, והוא החומר העכור אשר בזה נמשל כבהמות נדמה. והנה נלקח האדם מהאדמה, והיה ראוי להיות גופו אדמת קודש כתנות אור באלף, רק כשקלקל נעשה חומר עכור ומלבוש בעור ובשר. ומשה רבינו ע"ה הגיע לבסוף למעלה כי קרן אור פניו, גופו הקדוש נזדכך ונעשה כתנות אור באל"ף והיה מוכן לזה מיום הולדו כמו שכתוב (שמות ב, ב) ותרא אותו כי טוב, ואמרו רז"ל (סוטה יב, א) נתמלא הבית כולו אור, הרי שהותחל מיד להאיר ונשלם לבסוף כי קרן אור. ואחד ממעלת נבואה משה רבינו ע"ה על כל הנביאים הוא, שהיה מקבל הנבואה בלי רתת וביטול כח החומרי שבו כמבואר הענין במקומו, והטעם בשביל שנזדכך חומרו והוא אספקלריא המאירה. וענין גילוי הקדושה למשה רבינו ע"ה וליהושע לא היה בשוה, כי המקום אשר עמד עליו יהושע הוא קודש, יהיה המקום אשר עמד עליו משה רבינו ע"ה בערכו קודש קדשים, ועל כן הוצרך משה לקדש את עצמו ביותר:
7
ח׳וזהו שרמז לו הקב"ה שצריך להסיר שני מיני נעלים, דהיינו עור הבהמה, ואח"כ עור ובשר, כלומר יזדכך חומרו לגמרי, ולזה לא זכה יהושע. וזהו ענין אדמת קודש המוזכר במשה רבינו ע"ה, כי חלק האדמה שבו נעשה קודש. ועל כן ביהושע נאמר ויעש כן, שחלץ מנעליו. ובמשה שרומז גם כן על עור ובשר שלו, לא שייך לשון עשיה כי אינו מעשה גשמיי בפועל רק התלבשות קדושה וטהרה. ועוד דלא שייך לומר ויעש כי אף שהתחיל להזדכך לא נגמר עד לאחר מתן תורה דקרן אור פניו:
8
ט׳ראוי לאדם ללמוד מכאן, האדם שהוא במקום קודש צריך לקדש את עצמו ביותר. ואם מגיע למקום עוד יותר מקודש, צריך להתקדש בתוספות קדושה ביותר וביותר:
9
י׳מי אנכי כי אלך (שמות ג, יא). הנה משה רבינו ע"ה מבחר השלמים ראה איך נתרחק מהגדולה וברח מהכבוד והיה רוצה לחלוק הכבוד לאהרן אחיו, ומה יעשו הדיוטים כמונו:
10
י״אויאמר ה' אליו מה זה בידך (שם ד, ב). נענש משה בצרעת ידו על שאמר על ישראל (שם א) והן לא יאמינו, אף שכוונתו היה לשם שמים לשאול מה יעשה, על כל זאת נענש. ראה עד כמה צריך ליזהר בכבוד ישראל:
11
י״בכלו מעשיכם דבר יום ביומו מדוע לא כליתם חקכם וגו' (שם ה, יד). כמה מוסר לעבודת הש"י יש ללמוד מדבריו של זה הרשע, שצריך אדם לראות דבר יום ביומו להיות שוקד על העבודה וכענין שכתב הרא"ש במלמד שביטל שהוא פסידא דלא הדר, כי אם יאמר שרוצה מהיום להגות יום ולילה זה היה מחויב בלאו הכי:
12
י״גויכו שוטרי בני ישראל (שם). לפיכך זכו שוטרים להיותן סנהדרין (שמו"ר ה, כ). ראה עד היכן מחויבין מנהיגי ישראל למסור נפשם אפילו להכאה בשביל ישראל:
13
י״דנרפים אתם נרפים על כן אומרים נזבחה לה' (שם יז). מכאן הוצאתי רמז מוסר בעבודת הש"י לאותן שמקשרין את עצמם בלימודם ובתפלתם וביתר מצות ליתן קנס כך וכך אם לא יעשה כך וכך, שטוב יותר שיעשה הלימוד או המצוה מליתן קנס. וזהו שאמר נרפים אתם נרפים ואתם רוצם לתקן ליתן עבור זה לזבוח לה', אין חפץ ה' בזבח או בכיוצא בו שהוא הקנס, רק ללמוד וללמד ולשמור ולעשות ולקיים ולעבוד את ה' באמת ובתמים:
14
ט״ובעזרת האל בתעצומות, נשלם פרשת שמות
15