שבלי הלקט, הלכות שמחות י׳Shibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 10
א׳דין הספד על המת.
1
ב׳גרסינן בשבת פרק ר' אליעזר אומר האורג אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר נודי ספרת אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך. תניא מפני מה בניו ובנותיו של אדם מתים כשהן קטנים מפני שלא בכה והתאבל על אדם כשר שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו בשביל כבוד שעשה לו. אמר ר' ירמיה אמר רב כל המתעצל בהספדו של אדם כשר ראוי לקוברו בחייו שנאמר ויקברו אותו בגבול נחלתו וגו' עד מצפון להר געש מלמד שגעש עליהן ההר להורגן אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים מדה כנגד מדה אמר רבה בר בר חנה אין מועד בפני תלמיד חכם וכל שכן חנוכה ופורים פי' אפי' בחולו של מועד מותר לספדו וכ"ש חנוכה ופורים והני מילי בפניו אבל שלא בפניו לא אמר רב פפא ויום שמועה כפניו דמי. גרסינן פרק קמא דברכות אמר רב פפא אגרא דהספידה דלויי פי' להרים קולו בבכי כדי שיבכו השומעים. גרסינן בפרק נגמר הדין איבעיא להו הספידא יקרא דחיי הוא או יקרא דשכבא הוא למאי נפקא מינה דאי אמר לא ליספדוהו לההוא גברא וליפקיה בזילותא אי נמי לאפוקי מיורשין ולמיעבד ארזינקא להספידא אי אמרת יקרא דחיי הוא לאו כל כמיניה אלא אי אמרת יקרא דשכבי הוא הא קא מחיל על יקריה ופשטינן יקרא דשכבא הוא:
2
ג׳על כל המתים כולן רצה חולץ רצה אינו חולץ על אביו ועל אמו חולץ פי' חולץ כתפיו ומוציא זרועו מן הקרע וכתפיו מגולין על חכם חולץ מימין ועל אב בית דין משמאל ועל נשיא מיכן ומיכן. אמר רב יהודה כל המתקשה על מיתו יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה. אל תבכו למת ואל תנודו לו ואל תבכו יותר מדאי ואל תנודו יותר מכשיעור הא כיצד שלשה ימים לבכי שבעה להספד שלשים לגיהוץ ולתספורת מיכן ואילך אמר הקב"ה אין אתם מרחמים עליו יותר ממני:
3