שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״דShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 24
א׳דין אם מותר לכבד ולרבץ בבית האבל.
1
ב׳תנו רבנן מכבדין ומרביצין בבית האבל ומדיחין קערות וכוסות וקיתונות וצלוחיות ואין מביאין לא את המוגמר ולא את הבשמים בבית האבל. ועוד באו לאבל פנים חדשות שלא באו אצלו עדיין עושין לו גם כן כשאר הימים ואומרים לו דברי נחמות ודברי כיבושין ופותח אחד מהם בשבחו של הקב"ה ומברך כך האל הגדול ברוב גדלו אדיר וחזק ברוב מוראו. מחיה המתים במאמרו עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר ברוך מחיה המתים. ועוד אומר כנגד האבלים. אחינו המיוגעין המדוכאין באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת זאת היא עומדת לעד לעולם נתיב היא מששת ימי בראשית רבים שתו כמשתה הראשונים אחינו בעל הנחמות ינחם אתכם ברוך מנחם אבלים. ועוד אומר כנגד המנחמים אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקין בבריתו של אברהם אבינו דכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך משלם גמול ועוד אומר כנגד כל ישראל רבון כל העולמים פדה והצל ומלט והושע את עמך [ישראל] מן הדבר ומן החרב [ומן הביזה] ומן הרעב ומן השדפון וירקון ומכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות המתרגשות בעולם טרם נקרא אתה תענה ברוך עוצר המגפה ואין אומרים ברכות הללו אלא בעשרה ואין האבלים מן המנין אבל כשמזמנין בברכת המזון גם האבלים מן המנין כמו שמבואר בכתובות בפרק ראשון:
2