שבלי הלקט, הלכות שמחות ל״זShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 37
א׳דין אבל שאין לו לצאת מפתח ביתו.
1
ב׳תנו רבנן אבל שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו שניה יוצא ואינו יושב במקומו שלישית יושב במקומו ואינו מדבר רביעית הרי הוא ככל אדם. ר' יהודה אומר לא הוצרכו לומר שבת ראשונה שהכל נכנסין אצלו לנחמו אלא שניה אינו יוצא מביתו שלישית יוצא ואינו יושב במקומו רביעית יושב במקומו ואינו מדבר חמישית שוה לכל אדם ופסק רבינו יצחק פאסי ז"ל כתנא קמא וכן מצאתי למפרש אחד שפסק כתנא קמא דרבים נינהו ואף מקילין הן וכן המנהג ובירושלמי גרסינן אבל בשבת ראשונה אינו הולך לבית הכנסת שניה הולך לבית הכנסת ואינו יושב במקומו בשלישית יושב במקומו ואינו מדבר ברביעית שוה לכל אדם ר' יהודה אומר אי אפשר לומר בשבת הראשונה שהרבים מתעסקין בו אלא השניה היא הראשונה השלישית היא השניה הרביעית היא השלישית ר' שמעון אומר אבל בשבת הראשונה הולך לבית הכנסת ואינו יושב במקומו בשניה יושב במקומו ואינו מדבר בשלישית שוה לכל אדם ר' יהושע בן לוי אומר הלכה כדברי מי שהוא מוסיף ימים. תנו רבנן אבל שלשה ימים הראשונים אסור לילך בבית האבל מיכן ואילך הולך ואינו יושב במקום המנחמים אלא במקום המתנחמים.
2
ג׳מצאתי כתוב במנהגות הגאונים ז"ל זה המנהג ראיתי שכל אבל קודם ששלמו שבעת ימי אבלו יוצא לחוץ בלויית מת אחר אם ימות לבר מינן קרובו ואחר כך חוזר ויושב באבילותו בביתו וכן המנהג:
3