שבלי הלקט, הלכות שמחות ד׳Shibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 4
א׳דין צרכי המת אם מותר לעשותם בשבת.
1
ב׳עושין כל צרכי המת [בשבת] פי' אם נפטר בשבת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיז בו אבר ושומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין פי' שלא יסריח וקושרין את לחיו לא שיעלה אלא שלא יוסיף ותניא מביאין כלי מיקר וכלי מתכות ומניחין לו על כריסו כדי שלא תפוח ופוקקין את נקביו שלא יכנס בהן את הרוח ואין מעצמין עיניו של מת בשבת לא בחול עם יציאת הנפש. תניא אמר ר' יהודה שמעתי שמצילין את המת מפני הדליקה בשבת וכן הלכתא. אמר רב הונא עושין מחיצה למת בשביל [החי ואין עושין מחיצה למת בשביל] המת מאי הוא דאמר רב שמואל בר רב יהודה וכן תני שילא מרי מת המוטל בחמה באין שני בני אדם ויושבין בצדו חם להם מלמטה זה מביא מטה ויושב עליה וזה מביא מטה ויושב עליה חם להם מלמעלה מביאין מחצלת ופורשין עליהם זה זוקף מטתו ונשמט והולך לו וזה זוקף מיטתו ונשמט והולך לו ונמצא מחיצה עשויה מאליה ואם אין שם לעשות מחיצה מניחין עליו ככר או תינוק ומטלטלין אותו דאמר מר לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד. מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת בשבת ואומר לו אם לא מצאת במקום פלוני הבא ממקום פלוני לא מצאת במנה הבא במאתים ר' יוסי בר' יהודה אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח פי' דוקא מחשיכין בשבת להביא בחול אבל להביא בשבת אסור ואפי' על ידי נכרים.
2
ג׳ובהדיא שנינו לגבי קבר ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמות וה"ה לארון ותכריכין ומסתברא אם היה המת מוטל בבזיון ברשות הרבים או במקום מפולת שמותר להוליכו על יד נכרים דרך רשות הרבים ואם היה בכרמלית אפי' על ידי ישראל מותר משום כבוד הבריות:
3