שבלי הלקט, הלכות שמחות מ״וShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 46
א׳דין מאימתי מותר בתספורת ורגל המפסיק בתוך שלשים.
1
ב׳על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו מגדל פרע עד שיגערו בו חביריו וקיימא לן כאבא שאול דאמר אם חל שביעי שלו להיות ערב הרגל מגלח ערב הרגל דיום שביעי עולה לו לכאן ולכאן פי' למנין שבעה ולמנין שלשים דמקצת היום ככולו הלכך יום שביעי בבוקר עולה לו למנין שבעה ושאר יום שביעי כולו עולה לו למנין שלשים וכיון שקיים גזירת שלשים במקצת היום דיי לו ומגלח ערב הרגל דביום שלשים נמי אמרינן מקצת היום ככולו ואם לא גילח ערב הרגל מגלח אחר הרגל דכשם דגזירת יום אחד ושעה אחת מבטלת גזירת שבעה כך גזירת שבעה מבטלת גזירת שלשים וכן אבל שחל שביעי שלו להיות בשבת ערב הרגל מותר לגלח ברגל דכיון דחל שביעי שלו בשבת אנוס הוא הלכך מותר לגלח ברגל.
2
ג׳מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל אם חל יום שמיני שמת אביו או אמו להיות בשבת ערב הרגל כבוד יום [טוב] עדיף ומגלח בערב שבת ויש אומרים שרבינו האיי גאון ז"ל התיר לגלח בערב שבת למי שחל שמיני של אביו ושל אמו בשבת ערב הרגל משום דקיי"ל כאבא שאול שאמר יום שביעי עולה [לו] לכאן ולכאן וכן פי' רבינו חננאל ז"ל קיימא לן היכא דחל יום שמיני של אביו ושל אמו להיות בשבת ערב הרגל מגלח אפי' ביום ששי בערב שבת דלענין כבוד יום טוב לא שנא אב ואם ולא שנא שאר קרובים הלכה כאבא שאול בזה ובזה. ולפי גירסת הירושלמי אסור לגלח דגרסינן בירושלמי ר' שמואל בר אבדימי דמכת אימיה תמניא יומא קמי מועדא אתא שאיל לר' מונא אמר ליה כל דבר שהוא תלוי בשבעה ושלשים הרגל מפסיקו ברם כאן עד שישלח פרע או עד שיגערו בו חביריו [וקרוביו]:
3