שבלי הלקט, הלכות שמחות מ״זShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 47
א׳דין מאימתי מותר ליכנס בבית השמחה.
1
ב׳על כל המתים כולן נכנס לבית השמחה לאחר ל' על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש אמר רבה בר בר חנה ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר פי' וא"צ לשהות ל' יום והנ"מ בפורענא אבל בארישותא עד ל' יום [והני מילי לשאר קרובים מותר לאחר ל' יום] אבל על אביו ועל אמו בין כך ובין כך עד י"ב חודש. ומפרש בירושלמי אם היתה חבורת מצוה או קידוש החדש מותר [אפי' תוך י"ב חודש] וכן מצאתי במס' שמחות על אביו ועל אמו עד י"ב חודש [כלומר לא יכנס בסעודה של שמחה] אלא א"כ היתה לשם שמים ונ"ל חבורת מצוה וסעודת מצוה היינו סעודה שעושין לגמרה של תורה כדאמרינן בפ' כל כתבי א"ר יוסי תיתי לו דכי חזינא צורבא מרבנן דמשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא [לרבנן] ובאגדת חזית יליף לה מויקץ שלמה והנה חלום ויבא ירושלים עד ויעש משתה לכל עבדיו מיכן שעושין סעודה לגמרה של תורה וכמו כל [מותר לכנוס ל] סעודה שעושין לברית מילה נראה לי שהיא סעודת מצוה דגרסינן בפרק ר' אליעזר דמילה תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שקיבלו ישראל עליהן בשמחה כגון מילה שנאמר שש אנכי על אמרתך עדיין עושין אותה בשמחה ופי' רבינו שלמה ז"ל שעושין סעודה.
2
ג׳והחבר ר' בנימין ב"ר שלמה ז"ל הביא ראיה מהא דאמרינן בכתובות בפרק קמא רב חביבא איקלע לבי מהלא ובריך שהשמחה במעונו ולית הלכתא כוותיה משום צערא דינוקא מ"מ אע"ג דלית הלכתא כוותיה לברך שהשמחה במעונו נפקא מינה שהיו עושין סעודה כמו בבית החתונה והכי איתא בברייתא דר' אליעזר פרק כ"ט שחייב אדם לעשות משתה ושמחה באותו היום שזכה למול את בנו כאברהם שנאמר וימל אברהם את יצחק בנו. ולמפרש אחר מצאתי והלכתא מי שמת קרובו אסור ליכנס לבית השמחה כגון סעודת אירוסין או סעודת נשואין כדי לאכול אבל ליכנס בלא אכילה מותר. מפי ר' ואין חילוק בדבר דאסור לאכול בבית השמחה בין עם החתן בין עם המשמשין עד שלשים יום ועל אביו ועל אמו אסור לאכול עד שנים עשר חודש ועל שמחת שבוע הבן רגיל ר' לומר לאו שמחה היא כדאמרינן במסכת כתובות דלא מברכינן שהשמחה במעונו משום צערא דינוקא דהעם טרודין על הנער ולא שמחה גמורה היא ושמא לא גרע גבי אבילות משמחת מריעות ויש להחמיר בדבר עד כאן דבריו ואינו נראה לי מהטעם אשר כתבתי.
3
ד׳ועוד מצאתי שאלו את הר"ר אליעזר אם אבל מותר להיות בעל ברית מפני שברית מילה שמחה היא. והתיר. אבל ליכנס לסעודה. אסור. וכן הורה הלכה למעשה.
4
ה׳ובשם הר"ר שמחה מאישפירא ז"ל מצאתי מי שמת לו מת ולא נודע לו ונודע לבני עירו מותרין היודעין לזמנו בסעודת מצוה שהרי אבילות מן התורה לא חלה עליו עד שעת אנינת לב שהרי שבעה ושלשים אינם אלא משעה ששמע:
5