שבלי הלקט, הלכות שמחות נ״אShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 51
א׳דין הקובר את מתו ערב ראש השנה מהו לגלח ערב יום כפור וכן הקובר את מתו ערב יום כפור מהו לגלח ערב החג.
1
ב׳דרש (בר) [רב] עינוני בר ששון אפיתחא דבי נשיאה יום אחד לפני עצרת ועצרת הרי כאן ארבעה עשר יום אדבריה רב פפא לרב אדא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא הלכך יום אחד לפני החג וחג ושמיני שלו הרי כאן עשרים ואחד יום פי' ולא צריך למינקט בתר הרגל אלא תשעה ימים בלבד ומקצת היום ככולו וכן הלכתא.
2
ג׳כתב הר"ר זרחיה בעל המאור ז"ל היכא דשכיב שכבא בערב ראש השנה דקיי"ל יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום איכא מאן דאמר בעי לשלומי עלייהו שיתא עשר יומי דהוי להו תמניא יומי דקמי יום הכיפורים ויום הכיפורים שבעה הרי כאן כ"ט יום ולכי נפיק יומא דכיפורי משלים עלייהו מקצת יום שלשים. ואיכא מאן דאמר מותר לגלח ערב יוה"כ שכיון שיצא בימים של חול וחלה (עלייהו) [עליו] מקצת גזירת (יום) שלשים עלתה לו מקצתה ככולה ואע"פ שלא קיים גזירת שבעה. ואם (חלו) [בטלו] שמונה ימים או שבעה [ימים] קודם הרגל בטלה גזירת שלשים מפני יום אחד או מקצת היום שחלה עליו גזירת שלשים כ"ש זה שחלה עליו גזירת ח' ימים ואין אנו חוששין אם לא קיים גזירת ז' שהרי כבוד הרגל מפסיקו ומותר לגלח משום כבוד יוה"כ ואם מי שקברו אחר ר"ה מיד הותר לגלח בערב יוה"כ [שהוא יום ז'] (ובטלה לה גזירת שלשים לגמרי) כ"ש (מי) [זה] שקברו בערב ר"ה שמותר לגלח בעיוה"כ [בטלה לה גזירת ל' לגמרי] וכן דעתי בזה להתיר וכן הקובר את מתו בערב יוה"כ מותר לגלח בערב החג.
3
ד׳והר”ר אביגדור כהן צדק ז"ל השיב למורי ר' יהודה אחי שני ז"ל כתבת [מי ש]מת לו מת בערב ר"ה מהו בתספורת בערב יום הכיפורים מי אמרינן הרי כבר עברו שמונה ימים לפני הרגל ובטלה ממנו גזירת שלשים או דילמא מדאמר תלמודא ערב ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום מדנחת לחשבונא משמע דמשלים כל שלשים.
4
ה׳תשובה. מקובלני דאסור בתספורת והא דתנן יום הכפורים כרגלים הני מילי הקובר את מתו שבעה ימים קודם לכן דכיון דמנה שבעה ונהג בהן אבילות כדינם מכאן ואילך קילא מצות שלשים להתבטל מפני יום הכיפורים דחשיב כרגל אבל קברו ערב ראש השנה דלא נהג אבילות שבעה מפני ראש השנה שביטלה לא קילא גזירת שלשים להתבטל שיהא מותר בתספורת בערב יום הכיפורים והיינו דאמרינן בגמרא ערב ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום דמשמע דצריך להשלים. אי נמי מצינו למימר דאין שבעה מבטלין גזירת שלשים אלא לענין תספורת לבד דהני כבוד הרגל הוא אבל ליכנס לבית השמחה לא ותדע דפלוגתא דאבא שאול ורבנן בגילוח מיירי ואע"ג דאבא שאול שרי לגלח אפי' אחר הרגל אם לא גילח ערב דידיה טעמא דמילתא הואיל דאישתרי אישתרי מיהו תחילת ההיתר ועקרו לכבוד הרגל היה. הילכך האי דנחת לחושבנא היינו ליכנס לבית השמחה שצריך להשלים עוד ששה עשר יום עד שלא יכנס לבית השמחה:
5