שבלי הלקט, הלכות שחיטה י׳Shibbolei HaLeket, Hilkhot Shechita 10
א׳דין כסוי הדם.
1
ב׳תנו רבנן אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר ותניא ושפך וכסהו במה ששפך בו יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהא מצות בזויות עליו אלא יכסה ביד או בסכין וצריך ליתן עפר תיחוח למטה ועפר תיחוח למעלה שנאמר ושפך את דמו וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר פי' שיהיה הדם נבלל בעפר עפר למעלה ועפר למטה הלכך לאחר שחיטת חיה ועוף צריך לכסות הדם ולברך קודם שיכסה דקיי"ל כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן. עובר פי' קודם. מאי מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על כסוי הדם. ואם נתקלקלה בידו השחיטה פטור מלכסות. השוחט לחולה בשבת פטור מלכסות ביומו אבל במוצאי שבת אם היה הדם ניכר חייב לכסות. השוחט ונמצאת טריפה פטור מלכסות. חרש שוטה וקטן ששחטו לפני בקיאין חייבין לכסות. שחטו בינן לבין עצמם פטורין מלכסות. שחט מאה חיה או מאה עוף במקום אחד כיסוי אחד לכולן. שחט ולא כיסה וראהו אחר חייב לכסות אבל אם קפץ אחר וכסה קודם השוחט חייבו אותו חכמים ליתן לו עשרה זהובים שכר הברכה שלקח מידו.
2
ג׳אמנם רבינו תם זצ"ל כתב דקנסא הוא ואין גובין קנסות בזמן הזה ובא מעשה לפניו וצוהו שישחוט המכסה עוף אחר ואותו שנגזלה הברכה ממנו יברך על כיסוי הדם ויכסה. כסהו הרוח חייב לכסות אם חזר ונתגלה אבל אם לא נתגלה פטור מלכסות. נבלע הדם בקרקע ורישומו ניכר חייב לכסות. דם שנתערב במים רואין אותו אם יש בו מראה דם חייב לכסות. דם שנתערב ביין רואין אותו כאילו הוא מים ואם יש בו מראה דם חייב לכסות. וכן נמי כשנתערבה דם חיה ועוף בדם בהמה רואין אותו כאילו הוא מים. דם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות אם אין שם דם אלא הוא אבל אם יש דם בלא הוא פטור מלכסות:
3