שבלי הלקט, הלכות שחיטה ט׳Shibbolei HaLeket, Hilkhot Shechita 9
א׳דין פירכוס.
1
ב׳השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרין אם פירכסו לאחר שחיטה ואם לא פרכסו אסורין שמא נחנקו. בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה בד"א ביד אבל ברגל בין כפפה ולא פשטה ובין פשטה ולא כפפה כשרה והני מילי בדקה אבל בגסה בין ביד בין ברגל בין כפפה ולא פשטה ובין פשטה ולא כפפה כשרה. וחיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפרכוס. ופרכוס שאמרו בסוף שחיטה והנ"מ דבעינן שיפרכס לאחר שחיטה כגון שהיתה עומדת בחזקת מסוכנת אבל אם היתה בחזקת בריאה אפי' אין בה אחד מכל הסימנין הללו כשרה. ועוף אפילו לא רפרף אלא בעינו או לא כשכש אלא בזנבו הרי זה פירכוס. היכי דמי מסוכנת כגון שמעמידין אותה ואינה עומדת ואפי' אם היא אוכלת קורות או בקעיות אסורה אם לא פירכסה. ועוף שבא לפנינו וצווארו מלוכלך בדם וליכא למיחש לספק דרוסה ויש לחוש שמא ניקב הוושט שנקובתו אסור במשהו היאך נוכל לשוחטו. אם נשחט אותו שמא במקום נקב קא שחט היאך נעשה. נבדוק הקנה קודם ואם לא ניקב או אפי' ניקב עד חציו אינו אסור בכך ונשחוט הקנה לבד כי העוף הכשירו בסימן אחד. ואח"כ נבדוק הוושט אם ניקב הוושט נקב מפולש פסולה ואם לאו כשרה. ואמר רבה שני עורות יש לו לוושט החיצון אדום והפנימי לבן ניקב זה בלא זה וזה בלא זה כשר ואם ניקבו שניהם זה שלא כנגד זה טריפה דזמנין דמתחא ליה פי' מושכת צווארה ומיתרמי אהדדי והוי כנקב מפולש ואסירא ואם נתחלפו העורות שהחיצון לבן והפנימי אדום טרפה ואם שניהם לבנים כשרה כן פי' רבינו שלמה זצ"ל ואם שניהם אדומים טרפה דהארס האדים שניהם ואמר רבה וושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים לפי שעור החיצון אדום ואם יש בו קורט דם אינו ניכר אלא בדיקתו מבפנים שעור הפנימי לבן ואם יש בו דם ניכר. ובהמה שיש לה נשיכת חיה או שום ספק מנקב או קורט דם בצוארה אין לה בדיקה לפי שהכשירה בשני סימנין הלכך אסור לשוחטה ובהמה שאין לה ז' ימים אסורה באכילה שמא נפל היא:
2