שבלי הלקט, הלכות שחיטה ב׳Shibbolei HaLeket, Hilkhot Shechita 2
א׳דין במה שוחטין ובמה אין שוחטין.
1
ב׳בכל שוחטין פי' בכל דבר שוחטין על ידי הדחק בשאין להן סכין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה דהיינו סימונייא דאגמא לכתחלה בתלוש מעיקרו. ובתלוש ולבסוף חיברו דיעבד מותר בשצואר בהמה למטה אבל צואר בהמה למעלה פסולה דחיישינן לדרסה וה"ה אם נעץ סכין בכותל ושחט בה. ועוף שהוא קל בין שסכין למעלה וצוארו למטה ובין שצוארו למעלה וסכין למטה שחיטתו כשרה בדיעבד. ויש מפרשים הוא הדין לגדיים וטלאים שהרי הן קלין. אבל מחובר מעיקרו אפי' בדיעבד אסור לשחוט בו. מגל יד. צידו אחד סכין וצדו אחת כעין מגירה שנקרא סיג"א שחיטתו כשרה בדיעבד ולכתחילה פסולה דלמא אתי למיעבד באידך גיסא. השוחט במגל קציר שחיטתו פסולה אפי' בדיעבד. וצריך השוחט לבדוק הסכין קודם שחיטה אבישרא ואטופרא ואתלת רוחתיה פי' עם האצבע בבשר ובצפורן בשלש רוחות הסכין באמצעו מחודו ומשני צדדין. סכין שיש בה פגימות הרבה תידון כמגרה ואסור לשחוט בה ואם שחט בה שחיטתו פסולה אפי' בדיעבד ושאין בה אלא פגימה אחת אוגרת פסולה אפי' בדיעבד מסוכסכת כשרה בדיעבד כשהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך. וכגון שעומד הפגם בראש הסכין אבל אם הוליך והביא שחיטתו פסולה אפי' דיעבד. אוגרת פי' חוגרת אחה"ע מתחלפין שחוגרת בה הצפורן בהולכה ובהבאה אי נמי לשון אגרה בקציר מאכלה או מלשון מגירה. מסוכסכת מרוח אחת שחוגרת בה הצפורן או בהולכה או בהבאה ואם כרך בגד או שום דבר בפגם או שתפש ידו בפגם רבינו שלמה זצ"ל אוסר לשחוט בו ויש שמתירין ותוספתא דחולין בפרק קמא מוכחת שמותר. סכין עולה ויורד מותר לשחוט בו לכתחלה פי' עולה ויורד שחודה בולט באמצע ובראשה וסופה נמוך או שחודה נמוך באמצע ובראשה וסופה בולט והוא שאין בה פגם. סכינא דדמיא לסאסאה פי' שהוא חלק מרוב רחפו הסכין כמו ענף שבראש השיבולת מותר משחוט בו לכתחלה. ואם שכח ולא בדק הסכין קודם שחיטה יבדוק אחר שחיטה אם נמצאת סכינו יפה כשרה ואם לאו פסולה. ואם בדק הסכין קודם שחיטה ושכח ולא בדק לאחר שחיטה ונאבדה הסכין כשרה. וצריך השוחט להראות סכינו לחכם או למי שגדול ממנו בחכמה קודם שחיטה ויש לנו סמך מן הפסוק ושחטתם בזה ואכלתם מלמד שבדק הסכין (ונותן לו) ונתן להם ואמר ר' יוחנן לא אמרו להראות הסכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם אבל בין בהמה לבהמה אינו צריך להראותו אלא רואה הוא בעצמו. וצריך השוחט לברך קודם שחיטה בא"י אמ"ה אקב"ו על השחיטה. וצריך לבדוק הסכין בין כל בהמה ובהמה ובין כל עוף ועוף שאם לא בדק ונמצאת פגומה אימור בעור ראשונה איפגם וכולהו פסולות. והוה עובדא וטרף רב יוסף תליסר חיותא אפי' הראשונה. וצריך לבדוק הסימנין לאחר שחיטה אם נשחטו כראוי ואם שכח ולא בדק הסימנין אחר שחיטה פסולה. השוחט בסכין ונמצאת פגומה לאחר שחיטה ולא שיבר בה עצמות לאחר שחיטה פסולה דחיישינן שמא בעור איפגם אבל אם שיבר בה עצמות לאחר שחיטה קודם בדיקת הסכין כשרה דאמרינן בעצם איפגום. השוחט בסכין של נכרים רב אמר קולף בית השחיטה דבית השחיטה רותח ובלע מאיסור הסכין ורבה אמר מדיח דבית השחיטה צונן ולא בלע מאיסור הסכין ופסק רבינו שלמה זצ"ל וכן פסק רבינו נטרונאי גאון זצ"ל כמאן דאמר קולף ודוקא בדיעבד מותר לשחוט בסכין של נכרים אבל לכתחלה אסור דהכי משמע השוחט דיעבד. סכין ששחט בה טרפה מדיחה במים או מקנחה בבגד או בצמר או בשום דבר ודי לו:
2