שבלי הלקט, הלכות שחיטה א׳Shibbolei HaLeket, Hilkhot Shechita 1
א׳דין מי ראוי לשחוט.
1
ב׳יתברך הבורא אשר בחר בישראל מכל האומות ומרוב חיבתן גזר עליהן מצות וחוקים וציום שלא לאכול נבילות וטריפות כדכתיב לא תאכלו כל נבילה וגו' וכתיב ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. ועוד הזהירם שלא לאכול אבר מן החי כדכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו והתיר להם בשר באכילה ע"י שחיטה דתניא ר' אומר וזבחת כאשר צויתך מלמד שנצטוה משה על הוושט ועל הקנה על רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה הרי למדנו שיש ציווי בזביחה. ופי' רבינו שלמה זצ"ל כל הלכות שחיטה נצטווה ועוד מצינו שחיטה לגבי בהמה דכתיב הצאן ובקר ישחט להם וחיה בכלל בהמה לענין שחיטה וכן נמי לגבי עוף מצינו שחיטה דתני בר קפרא זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרומשת במים הטילו הכתוב לעוף בין בהמה לדגים. לחייבו בשני סימנים אי אפשר שכבר הוקש לדגים. לפוטרו בלא כלום אי אפשר שכבר הוקש לבהמה הא כיצד הכשירו בסימן אחד. הלכך צריך להיות השוחט חכם ובקי בהלכות שחיטה דאמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו וצריך להיות ירא שמים שלא יקל לחוס על הממון ויאכיל נבלות לישראל ולא יחמיר יותר מדאי במה שאין ראוי להחמיר שהתורה חסה על ממונן של ישראל כדכתיב והשקית את העדה ואת בעירם. וצריך להיות יודע לאמן את ידו בשחיטה דאמר רב יהודה אמר שמואל תלמיד חכם צריך ללמד שלשה דברים כתב שחיטה ומילה פי' שילמוד שירגיל שהיא אומן בהם.
2
ג׳ושנו רבותינו ז"ל הכל שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו את שחיטתן פי' כל המומחין היודעין הלכות שחיטה שוחטין לכתחילה חוץ מחרש שוטה וקטן שהן מועדין לקלקל הלכך אם שחטו בינן לבין עצמם שחיטתן פסולה ואפי' בדיעבד ואם שחטו בפני בקיאין כראוי שחיטתן כשרה בדיעבד ואע"פ שלא היתה כוונתן לשחיטה אלא לחתיכה בעלמא דלא בענן כוונה בשחיטת חולין דתנן זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ובאה ושחטה כדרכה כשר וטעם משום דקא מכוין להפילה וכתיב וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל אבל אם נפלה סכין מעצמה אע"פ ששחטה כדרכה פסולה. וחרש שאמרו חכמים בכל מקום [זה] שאינו שומע ואינו מדבר. שוטה שמאבד כל מה שנותנין לו בשטות או שלן בבית הקברות משום שגעון. קטן שלא הגיע לי"ג שנים ויום אחד. שחיטת סומא חכם כשרה בדיעבד אם ראינו לאחר שחיטה שנשחטה כראוי. השוחט בלילה שחיטתו כשרה לכתחלה בשאבוקה או נר כנגדו ובלא אבוקה ונר כשרה בדיעבד כשהשכים ומצא כותלי בית השחיטה מלאין דם. דליכא לספוקי שמא נחנקה. שחיטת נכרי נבלה אע"פ ששחט לפני בקי ואפילו בדיעבד. ישראל ששחט לנכרי או שהיה שותף בבהמה עם הנכרי שחיטתו כשרה ואע"פ שהיה הנכרי מחשב לשם ע"ז שלו דזה מחשב וזה עובד לא אמרינן. השוחט בשבת וביום הכיפורים במזיד אע"פ שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה. אבל לצורך חולה או חיה מותר לשחוט לכתחלה אבל אינו צריך לכסות הדם עד מוצאי שבת ואם שכח ולא כסה כשרה. ומי שאינו יודע הלכות שחיטה ששחט לפני חכם שחיטתו כשרה אם יודע לאמן את ידו ושחט כראוי ומאן דשחיט ואזיל ליה לעלמא וליתיה קמן דלשייליה ולא ידעינן אי גמיר הלכות שחיטה אי לא שחיטתו כשרה דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן:
3