שבלי הלקט, מפתחות ב׳Shibbolei HaLeket, Index 2
א׳הלכות שמחות
1
ב׳צדק עדותיך לעולם ומשפטיך נכוחות
2
ג׳דלתי תשובה העמדת תמיד פתוחות
3
ד׳קופאים על שמריהם להעיר רוחות
4
ה׳יודעים שימותו ויתבוננו להטיב ארחות
5
ו׳הא בית חייהם במשכנות מבטחות
6
ז׳ואני תמיד עמך בחיים ובמנחות
7
ח׳תודיעני אורח חיים שובע שמחות:
8
ט׳סימן א - דין החי יתן אל לבו להבין אחריתו וענין גוסס.
9
י׳סימן ב - דין קריעת בגדים על כל המתים והקורע על המת עד שלא ימות.
10
י״אסימן ג - דין יום שמת בו תלמיד חכם שראוי להתענות בו.
11
י״בסימן ד - דין צרכי המת אם מותר לעשותן בשבת.
12
י״גסימן ה - דין מי שמת לו מת מהו בק"ש ותפלה כל זמן שלא נקבר וכן העם העסוקין בהספד ונושאי המטה מה הן בק"ש ותפלה. ומהו לספר בדברי תורה לפני המת.
13
י״דסימן ו - דין מי שמתו מוטל לפניו שאסור לאכל בשר ולשתות יין.
14
ט״וסימן ז - דין מי שמתו מוטל לפניו בשבת אם מותר בתה"מ.
15
ט״זסימן ח - דין ענין תכריכי המת ומהו ליתן ציצית בטליתו.
16
י״זסימן ט - דין הלנת המת.
17
י״חסימן י - דין הספד על המת.
18
י״טסימן יא - דין ביטול מלאכה לבני העיר וביטול תורה להוצאת המת לקבורה.
19
כ׳סימן יב - דין דרך הוצאת המת לקבורה. וארון העובר ממקום למקום וליקוט עצמות.
20
כ״אסימן יג - דין צדוק הדין שאומרים על המת וימים הראויין לאומרו.
21
כ״בסימן יד - דין מה שנהגו לרחוץ ידיהן במים או לקנחן בעפר לאחר קבורה.
22
כ״גסימן טו - דין האבל לחלוץ בביתו או בבית הקברות.
23
כ״דסימן טז - דין מפני מה נהגו לרחוץ הסדינים שהוציאו בהן את המת לקוברו ודין גזירת ז'.
24
כ״הסימן יז - דיני גזירת שבעה מאימתי מתחילין למנות ז' ימי אבילות וחתן וכלה שמת להן מת.
25
כ״וסימן יח - דין כפיית המטה.
26
כ״זסימן יט - דין המתים שאדם ראוי להתאבל עליהן.
27
כ״חסימן כ - דין האבל לעמוד בשתיקה באימה ויראה ושלא ינהוג קלות ראש באבילות.
28
כ״טסימן כא - דין מצות המנחמין ומי שאין לו קרוב להתאבל עליו:
29
ל׳סימן כב - דין סדר התפלה בבית האבל.
30
ל״אסימן כג - סדר הסעודה בבית האבל וימים הראוין להברותם וסדר הברכה.
31
ל״בסימן כד - דין אם מותר לכבד ולרבץ בבית האבל.
32
ל״גסימן כה - דין אבל מהו להניח תפילין.
33
ל״דסימן כו - דין אבל מהו בדברי תורה וחכם שמת שמבטלין בית מדרשו.
34
ל״הסימן כז - דין אבל בעטיפת הראש.
35
ל״וסימן כח - דין אבל שאסור בתכבוסת.
36
ל״זסימן כט - דין אבל שאסור ברחיצה.
37
ל״חסימן ל - דין אבל שאסור בסיכה.
38
ל״טסימן לא - דין אבל שאסור בתשמיש המטה.
39
מ׳סימן לב - דין אבל שאסור בנעילת הסנדל.
40
מ״אסימן לג - דין אבל שאסור בתספורת.
41
מ״בסימן לד - דין נטילת צפרנים לאבל בתוך ז'.
42
מ״גסימן לה - דין אבל בעשיית מלאכה בין הוא בין אחרים העושים מלאכתו.
43
מ״דסימן לו - דין אבל מהו בשאילת שלום.
44
מ״הסימן לז - דין אבל שאין לו לצאת מפתח ביתו.
45
מ״וסימן לח - דין אבילות הנוהגת בשבת ושאינה נוהגת.
46
מ״זסימן לט - דין שאילת שלום לאבלים בשבת.
47
מ״חסימן מ - דין יום שביעי שמקצת היום עולה לו ככולו.
48
מ״טדיני גזירות שלשים
49
נ׳סימן מא - דין רחיצה וגיהוץ בגדים ותספורת מז' ועד ל'.
50
נ״אסימן מב - דין חפיפת הראש לאבל בתוך שלשים.
51
נ״בסימן מג - דין קריאת האבל בתורה בעשרה בתוך שלשים.
52
נ״גסימן מד - דין שמועה קרובה נוהגת בשעה ושלשים ורחוקה נוהגת יום אחד ואי זו היא שמועה קרובה ואיזהו רחוקה.
53
נ״דדין דברים המותרין לאחר ל'
54
נ״הסימן מה - דין קריעה לתופרה ולשוללה בתוך שלשים או לאחר שלשים.
55
נ״וסימן מו - דין מאימתי מורת בתספורת ורגל המפסיק בתוך שלשים.
56
נ״זסימן מז - דין מאימתי מותר ליכנס בבית (המשתה) השמחה.
57
נ״חסימן מח - דין מאימתי מותר בנישואין בין לארס בין לכנוס.
58
נ״טדין ג' רגלים ור"ה וי"כ
59
ס׳סימן מט - דין ימים טובים שאירעו בתוך שבעה או בתוך ל'.
60
ס״אסימן נ - דין אבילות שהפסיקו הרגל בתוך שבעה אם עולה לו קצת היום ככולו.
61
ס״בסימן נא - דין הקובר את מתו ערב ר"ה מהו לגלח ערב יוה"כ. וכן הקובר את מתו בערב יוה"כ מהו לגלח בערב החג.
62
ס״גסימן נב - דין הנפטר ביום טוב לקבורה ולאבלות ולכל דבר.
63
ס״דסימן נג - דין חפירת כוכין וקברות במועד להיקבר בהן אחר המועד.
64
ס״האתהלך לפני ה' בארצות החיים וסימנם ויטע ה' ג"ן בעדן
65