שבלי הלקט ק״בShibbolei HaLeket 102
א׳דין עירובי בתים.
1
ב׳ושני בתים שיש ביניהם חלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים יכולין לערב דתנן חלון שבין שתי חצירות ארבעה על ארבעה בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד למעלה מעשרה מערבין שנים ואין מערבין אחד אמר רב נחמן לא שנו אלא חלון שבין שתי חצרות אבל חלון שבין שתי בתים אפילו למעלה מעשרה אם רצו מערבין אחד. מאי טעמא ביתא כמאן דמלי דמי. ואם החלון הוא עגול צריך שיהא בהקיפו י"ז טפחים פחות חומש כדי שיוכל לרבע בתוכו ד' על ד'. וחלון אריך וקטין שיש בו בתברייתא ד' טפחים על ד' טפחים אין מערבין על ידו. וכן השיב לי הר"ר אברהם מפיסרו נר"ו. ששאלת על חלון אריך וקטין שבין בית לבית ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים בתברייתא אם דינו כד' על ד' מרובע ויוכלו לערב אין נראה בעיני שיוכלו לערב יחד אם לא שישברו וירחיבו אותו ויעמידוהו על ד' על ד' מרובעין. ובהכי יש לו דין פתח ולא בפחות מכאן ובענין אחר.
2
ג׳והר”ר אביגדור כהן צדק זצ"ל השיב למורי יהודה נר"ו חלון שמערבין על ידו בעינן דניהוי ד' על ד' מרובעין ואי הוי בציר מהכי ברוחב אע"ג דנפיש אורכיה טפי משיעורא אינו משלים לרוחב דלא חשיב פיתחא אפי' לרבנן דפליגי עלי' דרבן שמעון בן גמליאל לענין לבוד כדאיתא בפ' חלון בתחילתו דהא לא חזי להכניס ולהוציא מתוך שהוא צר וכמאן דליתיה דמי ואין מערבין אחד ואם אין חלון בשיעור זה מן הבתים למטה אך יש ארובה למעלה אע"ג דאין סולם קבוע ביתא כמאן דמלי דמי ויש לו תורת פתח ומערבין על ידו. כדמוכח בפרק חלון לענין לול פתוח מן הבית לעליה דאפי' למעלה מעשרה אם רצו מערבין אחד וכיון דעירוב משוי להו לתרווייהו כחד פשיטא דמותר לטלטל מזה לזה גם דרך הפתחים הקטנים. ואני שאלתי מלפניו שתי חצרות ובית אחד ביניהם והבית פתוח לשתי החצרות והבית עירב עם שתיהן אבל החצרות לא עירבו שתיהן זו עם זו אם מותר לטלטל מחצר לחצר ע"י הבית שביניהם או לא ודמי להאי דאמרינן בעירובין פרק מי שהוציאוהו אמר ר' שמעון למה זה דומה לשלש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו וקיימא לן כר' שמעון והשיב לי פשיטא שאם לא עירבו החצרות שתיהן ביחד שהן אסורין לטלטל מחצר לחצר על ידי בית האמצעי שביניהן:
3
ד׳ועירובי בתים זהו משפטן. נוטל קמח מכל הבתים הסמוכין זה לזה בחלון שהוא ד' על ד' טפחים. או נותן להם משלו ומזכה להן על ידי אחר. ושיעור העירוב ועשייתו מפורש למעלה בהלכה צ"ט ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו על מצות עירוב בדין יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מבית לבית ומבית פלוני לבית פלוני ומבית פלוני לבית פלוני מכל הבתים שנתנו בעירוב מזה לזה ומזה לזה לנו ולכל ישראל ואם היה ארבעה או חמשה בתים והאמצעי עירב עם כולן והחיצונים לא עירבו זה עם זה אי נמי שתי חצרות ובית אחד ביניהן ועירב הבית עם החצרות והחצרות לא עירבו זה עם זה מותר לטלטל הבית האמצעי בבתים ובחצרות ובתים החיצונים והחצרות אסורין לטלטל מזה לזה על ידי בית האמצעי פי' הכלים ששבתו בחצר אחת אסור להוליכן בחצר אחרת על ידי בית האמצעי שביניהם אם לא עירבו החצרות ביחד כן מוכיח בפרק מי שהוציאוהו וכן השיב לי הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל:
4