שבלי הלקט ק״גShibbolei HaLeket 103
א׳דין בית הפתוח לרשות הרבים ויש עליה תקרה.
1
ב׳תשובה זו מצאתי בשם רבינו חננאל זצ"ל כל בית שהיא פתוחה לרשות הרבים אסור להוציא ממנה שום דבר חוצה ולא להכניס לה מבחוץ אלא אם כן למעלה באסקופה והוא שיש לה על פתח הבית מקום גבוה מרשות הרבים כדי שיהיו בני רשות הרבים נמנעים מלרחוק מפתח הבית ותנן אסקופה אדם עומד עליה נוטל מבעל הבית ונותן לו ואמרי' עלה בגמ' מאי אסקופה כגון דלת שיש בה ד' טפחים על ד' טפחים ויש בגבהה ג' טפחים ואמר רב יהודה באסקופת מבוי עסקינן אבל אסקופת בית פתוח לרשות הרבים אסור דתניא היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ בשוגג אסור להחזירה ותניא אידך מותר להחזירה. כאן לאותה חצר מותר כאן לחצר אחרת אסור כל שכן לרשות הרבים ואם היתה באסקופה ד' על ד' טפחים ולא יוכלו בני רשות הרבים ליכנס בתוכה הרי היא ככרמלית ותנו רבנן לענין כרמלית אבל ים ובקעה ואסטוונית וכרמלית אינן לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד ואין נושאין ונותנין לתוכן ואין מוציאין מתוכן לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכן ולא מתוכן לרשות היחיד ולא מרשות היחיד לתוכן. ואם היו זה בצד זה אפי' עשרה בתים ונסרים על פתחיהם הרי אלו לא מעלין ולא מורידין לענין איסור שבת שאין מועיל אלא עמוק עשרה או גובה עשרה או מחיצות שהעומד שבהן רבה על הפרוץ אבל תקרה בלבד לא מעלה ולא מוריד הגע עצמך אם יהי רשות הרבים מקורה יש בו הנאה של כלום אין להתקרה הנאה לענין איסור שבת זה למי שמוציא כלים מפתח הבית לחוץ או מבחוץ לבית כל שכן אם מושיטין מזה הבית לבית שבצדו או להעלות לעליות שום דבר שמא יהיו העליות על אותן הבתים ומעלין ומורידין מהם חפצים שהוא איסור הוצאה מרשות לרשות. ואל יעלה על דעתך שהעירוב מועיל במקום שאין מבוי כלל ואם יהיה אותו המבוי המקורה על פני פתחי הבתים גבוה או עמוק מרשות הרבים אע"פ שיש בין בתים לבין רשות הרבים נסרים כמו מחיצות עומדים ויש בהם עומד מרובה על הפרוץ הרי דינו כדין מבוי מפולש שאינו ניתר אלא בפתח מכאן ולחי או קורה מכאן ואחר כך מערבין ואחר כל זה ניתר וראיה לכל זה שאמרנו הנך בבי דיציאות השבת פשט העני את ידו לפנים או פשט בעל הבית ידו לחוץ כל שכן המוציא חפצים מהבית שהוא רשות היחיד ומקום שחוצה לה ועל פתחה ממש רשות אחרת הרי נתברר לך שזה איסור גמור הוא ואם יהיו קורות או עמודין עומדין לצד הבתים הפתוחים לרשות הרבים תחת אותו הקירוי שעל פתחי הבתים הרי אלו לא מעלין ולא מורידין דכי אמרינן שיירה שחנתה בבקעה וכו' ותנן מקיפים בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים לא שנו אלא בבקעה שהיא עצמה כרמלית והרבה דברים התירו לעניין מחנה אבל מרשות היחיד לרשות הרבים אפי' על ידי סטיו איסור גמור וכל שכן אם יהיה בין הקורות והעמודין שכנגד פתחי הבתים יותר מג' טפחים במקום שהוא שוה עם רשות הרבים לא עמוק ולא גבוה ולא גדודיות ולא קרן זויות שהוא איסור ואין עירוב מועיל אלא במבואות שאין מפולשין ובחצרות. ואע"פ שהעירובין מדרבנן הוצאות דאורייתא נינהו ואיסור גמור הוא ולא מצינו בו צד היתר כלל.
2
ג׳והר”ר אביגדור כהן צדק זצ"ל כתב בתשובתו ועל אסקופותינו שאינן גבוהות מן הקרקע עשרה טפחים ולא רחבות ד' טפחים מותר להצניע המפתח בין הדלת ולאסקופא דמקום פטור הוא אך לא להצניעו לפנים מן הדלת:
3