שבלי הלקט קי״אShibbolei HaLeket 111
א׳דין ספינה ללכת בה בשבת ולצאת ולבוא לתוכה.
1
ב׳בספר התרומה ואסור ללכת בספינה בשבת ואפי' נכנס בה מערב שבת דנראה כשט וגזירה שמא יעשה חבית של שייטין או גזרה שמא ינהיגנה ארבע אמות דרך המים שהוא כרמלית וכל שכן חוץ לתחום ואם נכנס בה ג' ימים קודם השבת שרי להיות בתוכה וללכת בה אפי' בשבת. דתניא אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים לפני השבת. ולדבר מצוה שרי אפי' מערב שבת. ולעבור ים שקורין אינגליטירא כשרגילין לעבור ביום אחד כשיש להם רוח טוב מותר ליכנס בבקר בערב שבת אפי' שלא לדבר מצוה אמנם בכל ענין שנכנס בספינה או בהיתר או אפי' בשבת עצמה מותר ללכת בכל הספינה אע"פ שהלך חוץ לתחום ואע"פ שלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום דהלכתא כרב דפסק פ' מי שהוציאוהו כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה אבל בקרון אסור לילך אע"פ שהגוי מנהיג את הבהמה דהוי ליה צדדין אסורין כדאי' פ' מי שהחשיך.
2
ג׳ורבינו חננאל זצ"ל פי' הא דתניא אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת יש מי שאומרין בזמן שגוששות ואין במים י' טפחים ומשום גזרת תחומין נגעו בה. אבל למעלה מי' טפחים לא גזרו ומשום הכי נהגו להפריש בים הגדול.
3
ד׳ורבינו ישעיה זצ"ל כתב דהא מתניתין דאין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת אליבא דבית שמאי היא דאמרי אסור להתחיל במלאכה אלא אם כן יכול לגומרה מבעוד יום. והכא כיון דאינו מפליג אלא לימים רבים צריך להתחיל ג' ימים קודם השבת שלא יראה שעל דעת לילך בשבת נכנס שם. אבל בית הלל שרי אפי' במלאכות גמורות עם השמש כל שכן בזה שאין בו שום מלאכה אלא שנראה כעושה חפציו בשבת. וכיון דבית הלל פליגי עלי' בודאי דלית הלכתא כי הא מתניתא. אלא אפי' לא נכנס בה אלא עם השמש מותר וכן כתב גם בעל הלכות גדולות כל היכא דקנא ליה שביתא מחולא שפיר דמי למיתב בה בשבתא וסגויי בה מה לי מבעוד יום מה לי שלשה ימים קודם השבת הילכך שפיר דמי.
4
ה׳ועוד מצאתי מה שנהגו ליכנס בתוך הספינה מבעוד יום בערב שבת כשדעתו להפליג למחר ונהגו לקדש בה ולאכל שם לא ידענא אמאי דכיון דהוא גופיה ישנו שם בשעה שקדש היום בלא אכילה ובלא קידוש נמי קני שביתה כדתנן בפ' בכל מערבין כיצד עושה מוליכו בראשון וכו' ופי' רבינו שלמה זצ"ל בשמעתא נתנו באילן וכו' דמייתינן לה התם דעל ידי שלוחו קאמר דאיהו גופיה בלא פת קני ליה שביתה כיון דהתם יתיב קדיש עליה יומא וכן עיקר כדאמרי' בשילהי פירקא אמר רב יהודה עירב ברגליו בראשון מערב ברגליו וכו'. הלכך כיון דשבת באויר מחיצות מבעוד יום יכול לחזור לביתו וליכנס בה בשבת ולהפליג חוץ לתחום ולטלטל בכולא דהוי ליה כד' אמות כדקיימא לן בריש מי שהוציאוהו ברבן גמליאל בספינה לכוליה עלמא וטעמא מפרש התם רבא הואיל ושבת באויר מחיצות מבעוד יום. ופי' רבינו חננאל זצ"ל שישב בה מערב שבת בזו הספינה ומעשה ברבן גמליאל שבאו מפלנדסין והפליגה ספינתו בים בשבת הפליגה כדפי' ר' שלמה ורבינו שמואל בר מאיר זצ"ל ובהאי שמעתא קמייתא דמי שהוציאוהו מבעיא לן אם יש תחומין למעלה מעשרה אי לא בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה אי נמי דקא אזיל בקפיצה פי' על ידי שם. ואמרינן תא שמע מעשה שבא מפלנדסין כו' ופי' רבינו שלמה זצ"ל סתם ספינה למעלה מעשרה היא מהלכת ודמי לקפיצה באויר. מתוך פי' זה אין לאסור להפליג בספינה בשבת משום דמחזי כשט ומשום גזירה שמא יעשה חבית של שייטין כדפי' בס' התרומה דקפיצה באויר דמיא ואע"ג דלא איפשט התם חד בעיא לא איכפת לן מידי בהא כיון דקי"ל כרבן גמליאל בספינה ופשיטא דאיהו סבר דאין תחומין וגם לא חייש שמא יהלך ברקק כדאיתא התם. ואע"ג דתניא בפרק קמא דשבת דאין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת מפרשינין דווקא (לרשות הרבים) [לדבר הרשות] אבל לסיפוק מזונותיו הוי כדבר מצוה דמפרש התם דמותר ומביאין ראי' מפרק בתרא דמועד קטן וטעמא דאין מפליגין פחות מג' ימים רבו הפירושים אבל היותר נכון לפרש מטעם שלא יבא לחלל את השבת אם יפליג בה סמוך לשבת כולי האי אם דעתו להפליג ולהרחיק ומקמי הכי לא נראה לחכמים להחמיר בדבר דלא היו יכולין לעמוד בה. ומעתה כי היכי דאם שבת בספינה מבעוד יום יכול לטלטל בכולה הואיל ושבת באויר מחיצות הכא נמי נראה לכאורה אם שבת בעיר מוקפת שכולה גוים מבעוד יום דמותר לטלטל בתוכה הואיל ושבת באויר מחיצות. דאפי' שבת בבקעה והקיפוה גוים מחיצה מסקינן בשמעתא קמייתא דמי שהוציאוהו כשמואל דתניא כוותי' וכן פסק רבינו חננאל ז"ל.
5
ו׳ומותר לטלטל בתוכה על ידי זריקה אפי' חוץ לאלפים אמה שאינו יכול להלוך כדאיתא התם כל שכן היכא ששבת בהוקפה מתחלה דליכא מאן דפליג דמותר לטלטל בכולה אם אין רשויות אסורות. ואע"פ שמותר ליכנס בספינה מבעוד יום כדי להפליג למחר אסור לצאת ממנה אם הלכה מחוץ לתחום דאע"ג דאמרינן בריש מי שהוציאוהו בעא מיני' הוצרך לנקביו מהו ופשיט לי' דמותר דוקא במי שהוציאוהו גוים קא מבעיא ליה וכן פירשו רבינו חננאל ורבינו שלמה זצ"ל אבל כשיצא לדעת אפי' הוצרך לנקביו לא אמרינן בהא כיון דעל על דמסיק התם דמותר אם הוציאוהו גוים. שוב מצאתי בדברי רבינו שמואל ב"ר מאיר זצ"ל וגם בדברי ר' נתן המכירי זצ"ל בשם רבינו שלמה זצ"ל שמותר לכנס בספינה בשבת ולצאת חוץ לתחום ולטלטל בתוכה כיון ששבת באויר מחיצות מבעוד יום ועוד כתבו ואמרו גדולה מזו דאפי' לא נכנסו לה מבעוד יום שמותר להפליג בשבת עצמה אך בזה לא נהירא לרבינו יצחק הזקן מדנפיר ז"ל ממאי דאמרינן בפ' תולין חזי מר האי צורבא מרבנן דאזיל וגני במעברא ועבר להאי גיסא וסייר פירי ואמר למינם קא מיכוונא אמר להו הערמה דרבנן וצורבא מרבנן לא אתי למעבד בתחלה. הרי אע"פ שלא היה יוצא חוץ לתחום אסור אם לא בהערמה. אבל חוץ לתחום זה ודאי אסור ורבינו יואל זצ"ל הקשה מפרק קמא דשבת דתנן התם דאין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת. ומצור לצידון אפי' בערב שבת שרי ונראה דההיא דתולין לא תקשי לרבותינו רבינו שלמה ורבינו שמואל ז"ל דלא קפיד תלמודא אלא משום הערמה דהוה צורבא מרבנן ותלמיד חכם שני ויש לו לקדש במותר לו ולא להערים ולכך היו קובלין עליו ואמר להו הערמה דרבנן וכו' פי' בהערמה כזו אין להחמיר בה שאפי' היה אומר בהדיא שלשמור פירות הולך אין כאן אלא איסור דרבנן דתניא בסוף פרק בכל מערבין לא יהלך אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה וכו' ותו תנן בפ' שואל אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידיו אבל בשבת עצמו אין לו לילך כדי לשמור ואפי' בתוך התחום הלכך כיון דאפי' אם אמר בהדיא אין כאן איסור אלא מדרבנן כיון דצורבא מרבנן הוא לא אתי למיעבד בתחלה באיסורא כיון דידע להערים ולעשות בהתירא דהיא הערמה דלא מוכחא מילתא והלכך אין לנו להחמיר בה אפי' לגבי דידיה אע"ג דהוה צורבא מרבנן אבל מה שהיה נכנס בספינה ואפי' לצאת חוץ לתחום בזה לא הי' מקפיד התלמוד דמאן לימא לן דלאו חוץ לתחום הוה ואעפ"כ לא הוה קפיד אלא בהערמה כדפרישית וכן הוא שחבירו מוכיח עליו דהרי שקל ברא דתומא ומנח ליה בברזא דחביתא ואמר אנא לאצנועי קא מיכוונא ובהא ליכא איסור מידי דהא קיימא לן בפרק חבית כר' יאשיה דמקיל בשפופרת שחתכה ולא מיתקנא ואם כן אמאי קפיד עליו אלא ודאי לא הוי קפיד תלמודא אלא משום הערמה ואמר ליה דאף בהערמה זו אין להחמיר ומותר לו לגמרי שאפי' הי' אומר בפי' דליסתום קא מיכוין ולא להצניע אין כאן איסור בסתימה זו אלא מדרבנן דמחזי כבונה ולא בונה ממש דהוי כבנין חקלאה ולא סתימה מעליא ועוד אין בנין בכלים וכל שכן באוכלין והלכך בהערמה זו אין להחמיר. ומפרק קמא דשבת שהביא רבינו יואל זצ"ל מצור לצידון דמשמע דוקא בערב שבת הוא דשרי ולא בשבת אין נראה לסתור דברי רבותינו הגאונים ז"ל מאורי הגולה מפני כן דהתם לדבר הרשות קאמר הלכך דווקא בערב שבת ולא בשבת עצמה אבל לדבר מצוה לעולם אפי' בשבת עצמה מותר וכבר פירשו רבותינו כולם ז"ל כי מה שאדם יוצא לסיפוק מזונותיו דבר מצוה הוא חשיב. והרב ר' אביגדור כהן צדק זצ"ל השיב לנו בכתב גלילי ידיו הנכנס בספינה מערב שבת אל יצא משחשיכה מתוכה שאם יצא ממנה וירצה ליסע לא יוכל עוד לחזור לתוכה דהוי ליה כיוצא לדעת מחוץ לתחום וכן מצאתי לגאון אחר ז"ל ספינה הקשורה במחוז ולן בה יהודי בשבת וכסבור שילך בשבת ונתקלקל העת וחזרה אסור לצאת ממנה בשבת ומסתברא דהא דאמר אסור לצאת ממנה כשנסעה דווקא שיצאה הספינה חוץ לתחום אלפים אמה אבל אם לא יצאה חוץ לתחום מותר לצאת ממנה אע"פ שנסעה. תנו רבנן ספינות קשורות זו לזו מערבין ומטלטלין מזו לזו נפסקו נאסרו חזרו ונקשרו בין שוגגין בין מזידין בין אנוסין בין מוטעין חזרו להתירן הראשון. תוספתא בתים שבספינה צריכין עירוב ושאר שאין להם בתים הרי הן כשרויין בחצר. לווחין שבספינה אין מטלטלין אותן ואם היו מכסין בהן פירות או כלים הרי הן ככיסוי כלים ומטלטלין אותן וכתב אחי ר' בנימין נר"ו מאחר דקי"ל דבתים שבספינה חייבים בעירוב דינן כדין חצר שאם יש שם שני ישראלים חלוקים בשני בתים צריכין לערב. ואם אינם חלוקים בשני בתים אינם צריכין לערב ומסתבר דכל זמן שאינן צריכין עירוב אינן צריכין לקנות רשותו של נכרי ואם הם צריכין עירוב צריכין כמו כן לקנות רשותו של נכרי או יש לומר כיון ששכרו הספינה די להם באותו השכר ואין צריכין עוד לקנות רשותו של נכרי אפי' במקום שצריכין עירוב והנכון לפרש ולהבליעו בשכר הספינה. ורב יהודאי גאון זצ"ל נשאל מהו להשכיר רשות מן הנכרי לטלטל בכל הספינה בשבת והשיב דלא צריך וגאון אחר זצ"ל כתב ספינה מותר לטלטל בכולה ואין צריך לקנות רשות מן הנכרי כמו בחצר. כתב הרב אביגדור כהן צדק זצ"ל דוגית שאינה גבוה מן המים עשרה טפחים אין מטלטלין בה אלא בד' אמות. תנו רבנן הזורק מן היבשה לים ומן הים ליבשה מן הים לספינה ומן הספינה לים פטור אבל אסור איתמר ספינה רב הונא אמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמר עושה מקום ארבעה וממלא ואע"ג דרב הונא רביה דרב חסדא הלכה כרב חסדא ורבה בר רב הונא דהוו להו רבים וכן פסקו רבינו יצחק פאסי ורב יהודאי גאון ז"ל. ולהשליך מים או להשתין בדפני הספינה ושותת ויורד לים מותר דקי"ל כוחו בכרמלית לא גזרו רבנן.
6
ז׳מצאתי שהר"ר ישעיה זצ"ל היה נכנס ועובר בשבת בוויניציאה באותן ספינות לפי שהן צריכין לעבור בספינה משכונה לשכונה שהיא יושבת במים והי' אומר שהנכרי המנהיגים את הספינה לעצמן הן מתכוונין והר"ר מאיר זצ"ל הקשה לו מפרק תולין כדאמרו ליה רבנן לרב אשי חזי מר האי צורבא מרבנן ור' יעקב שמיה ואמרי לה רב חליון שמיה דאזיל ומיכרך וגאנא במעברא ואמר למינם קא מכוויננא אמר ליה הערמה קא אמרת דרבנן הוא וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד בתחלה אלמא הערמה אסירא. תנו רבנן ספינה הבאה בים אין עולין מתוכה ליישוב אלא אם כן היתה בתוך התחום עד שלא חשיכה. מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה וקדש עליהם היום אמרו לו לרבן גמליאל מהו לירד. אמר להם צופה הייתי והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה אלא שנטרפה ספינה פעמים הרבה באותה שעה עשה נכרי אסקלא לירד בה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר הואיל ולא עשאה בפנינו מותרין אנו לירד וירד רבן גמליאל וירדו אחריו זקנים בו הא למדת שכל מה שהנכרים עושין לעצמן מותר לישראל להשתמש בו.
7
ח׳ומצאתי בדברי הגאונים ז"ל שאם המחוז יבש שאין הספינה יכולה להתקרב ביבשה כדי שיעשו כבש מותר לירד בעברה היא בוצית קטנה שהעברה היא כגשר והר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל כתב שאין ליכנס בדוגית קטנה אם היא שטה על פני המים וזזה ממקומה אך אם היא עומדת הויא כארעא סמיכתא.
8
ט׳וכתב אחי ר' בנימין נר"ו ספינה הבאה מחוץ לתחום שיש בה ישראלים והוציאום נכרים בכח מן הספינה והניחום בעיר כל העיר כולה הויא להו כארבע אמות ומותרין להלוך בכולהו כדאמרינן גבי מי שהוציאוהו נכרים והוליכוהו לעיר אחרת כל העיר כולה כארבע אמות אבל חוץ לעיר אסורין אפי' אמה אחת. מיהו אית לעיוני שלא יעשו הערמה דאם כן הוי להו כיוצא לדעת ואמרינן התם אמר רב נחמן אמר שמואל יצא לדעת אע"פ שהחזירוהו נכרים אין לו אלא ארבע אמות וכן כתב רבינו ישעיה זצ"ל כיון דקי"ל דהלכה כרב דפסק כרבן גמליאל אף בדיר וסהר אלו הבאים בספינה בשבת והוציאום נכרים חוץ מן הספינה ונתנום בתוך העיר כל העיר כולה היא להם כארבע אמות ודבר זה שאלנו להר"ר אביגדור כהן [צדק נר"ו] והשיב ספינה הבאה מחוץ לתחום ונכנסת לתוך העיר רב אלפס ז"ל פסק כרב דאמר הלכה כרבן גמליאל אף בדיר וסהר מיהו צריך שתכנס לתוך היקף חומת העיר ואז חשיב כד' אמות. וי"א כי רבינו חננאל זצ"ל פסק כשמואל דתניא כוותי' ומסתברא דמותר לצאת מן הספינה שבאה מחוץ לתחום אם נכנסת לתוך היקף חומת העיר אפי' אם לא הוציאוהו נכרים שהרי רבותינו פירשו מה שאדם יוצא לסיפוק מזונותיו הוא חשיב כדבר מצוה ומביאין ראי' מפרק ואלו מגלחין במועד ואפי' יצא להרוחה מדמו ליה רבנן ליצא למזונות וקי"ל כוותייהו. והא דתנן פעם אחת לא נכנס ללמן עד שחשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר להן מותר שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה. גרסינין עליה בירושלמי ולמה ליה למימר והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה והא רבן גמליאל שרי משחשיכה אם נכנסו לנמל כגון דיר וסהר. תיפתר כשהי' בלמין יותר מבית סאתים ולא היו מחיצות גבוהות ולא יהי' פרצות יותר מעומד ולא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ הא למדת שמותר לצאת מן הספינה שבאה בשבת מחוץ לתחום ונכנסה לתוך היקף חומת העיר.
9
י׳ומדברי רבינו שלמה זצ"ל יש להוכיח דהלכתא כרב דאמרינן בפרק מי שהוציאוהו הנהו דכרי דאתו למברכתא כו' שרא להו רבא לבני מברכתא ופי' רבינו שלמה זצ"ל כד' אמות דמיא כדתנן במתניתין הוליכוהו לעיר אחרת או נתנוהו בדיר וסהר כו' ופסקינן לעיל אמר רב הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה והוא הדין לעיר שיש לה מחיצות וכן פסק רבינו ישעיה זצ"ל כרב. שאלו לפני רב יהודאי גאון זצ"ל ספינה שבאה מחוץ לתחום בשבת מהו לעלות בני העיר לתוכה בשבת והשיב מותרין בני העיר ליכנס וליצא ולאכול מפרותיהן אבל בני הספינה אינן רשאין לצאת וגאון אחר כתב מותרין לעלות אבל אם עלו בספינה אין יורדין בשבת והא ליתא שאם היו אסורין לירד אם כן אסורין גם לעלות וכיון דמותרין לעלות מותרין לירד דחד טעמא הוא.
10
י״אורבינו ישעיה זצ"ל כתב ישראל שבא בשבת בספינה מחוץ לתחום והביא עמו פירות ועלו בני העיר בספינה מותרין לאכול מפירותיו שבהיתר יצאו חוץ לתחום ולא באיסור ומאי דאמרינן בההיא ליפתא דאתאי למחוזא ושרא להו רבא למזבן מנה אע"ג דאתאי מחוץ לתחום וכן נמי פסק רב פפא הילכתא בפרק אין צדין בנכרי שהביא פירות מחוץ לתחום לישראל זה מותר לישראל אחר אע"ג דאתייה נכרי מזיד כשוגג דישראל דמי דנכרי לאו בר שביתה הוא ולא איתסר אלא מזיד דישראל ויותר הוא חמור עדיין שוגג דישראל שעשה עבירה ממזיד דנכרי. ועוד שפירות ישראל קנו שביתה אבל פירות דנכרי אין קונין שביתה דא"י לאו בר שביתה הוא ואע"ג דאמרינן דגזרינן בעלים דנכרי אטו בעלים של ישראל הני מילי לענין ארבע אמות שאם יצאו חוץ לתחום אין להם אלא ארבע אמות אבל לענין לאוכלן דוקא במזיד דישראל הן אסורין אבל מזיד דנכרי מותרין.
11
י״בובעשרת הדברות מפרש מעשה בא לפנינו בספינה שבאה מחוץ לתחום בשבת והתרתי היהודים לצאת ביום טוב של אחריו ולהיותן כבני העיר דהא קיימא לן שבת ויום טוב שתי קדושות הן והכנה ליכא דלא מקריא הכנה אלא כשמכין ביום טוב דבר שאינו מן המוכן כגון מוקצה ונולד וכגון יציאת התחום שאינו מוכן אלא על ידי עירוב ובהנחת העירוב היא ההכנה אבל הזמנה אחריתי לאו הכנה היא ואפי' מערב ומכין בלבו יציאת התחום כגון מערב ברגליו בשני דמכוון ואזיל אי נמי בפת היכא דלא צריך למימר לי' מידי שמערב יו"ט קרא ליה עירוב אע"ג דקא מיכוין ליציאת התחום לאו הכנה היא כדאמרי' בעירובין מי סברת סוף היום קונה עירוב תחלת היום קונה עירוב ושבת מכינה לעצמה ואפי' מכין בפת דבר הראוי כגון קונה שביתה להיותו כבני העיר לאו הכנה היא דדבר מוכן לכל היא ואם נאכל עירובו בראשון ויצא מתחומו ממזרח למערב ליכא הכנה וגבי ספינה ליכא הכנה כלל דקנית בית מבעוד יום ליכא דתחלת היום קונה עירוב והכנה בפת ליכא דהא שתיק והמערב ברגליו ובשתיקה והכנה שבלב אינה הכנה אפי' מכין דבר שאינו מוכן ואם אמר מבעוד יום כאן תהא שביתתי והריני כבני העיר לאו הכנה היא דהוי ליה כמכין דבר המוכן ובארבע דוכתי אשכחן בעירובין הכנה וכולהו על ידי עירוב להתיר יציאת התחום אבל הזמנה בעלמא לאו הכנה הוא אלה דברי עשרת הדברות:
12