שבלי הלקט קט״זShibbolei HaLeket 116
א׳נתפזרו פירות בחצר וחבית המטפטפת ומהו ליתן קנה בנקב החבית.
1
ב׳תנו רבנן נתפזרו לו פירות בחצירו מלקט על יד על יד ואוכל אבל לא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה כדרך שעושה בחול. נשברה לו חבית בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט כלי אחר ויצרף. פי' יקלוט הקלוח הנופל מן האויר. יצרף שמצרף כלי על הגג ועושה אותו כמין מרזב. נזדמנו לו אורחין מביא כלי אחד וקולט כלי אחר ומצרף ולא יקלוט ואחר כך יזמן אלא יזמן ואחר כך יקלוט ואין מערימין בכך משום ר' יוסי ב"ר יהודה אמרו מערימין.
2
ג׳מצאתי בשם הר"ר שמעון ב"ר אברהם זצ"ל חבית שנשברה בשבת שמעתי שיש מחלקין בין חבית שלהן שהיו של חרס לחביות שלנו שהן של עץ דשל חרס כשנשברה אדם בהול על ממונו שהיין נשפך ויוצא ביותר ואין לו תקנה עוד מבקש כלים להריק כולה. אבל של עץ אינה כי אם מטפטפת מעט מעט ואינו בהול עליה שאינו ירא שמא יוסיף. וטעם זה אינו מתישב על לבי דכמה פעמים ראיתי בחבית של עץ שעושין גלגלין הן צורקלי המקיפות אותן נפסקין והיין נשפך מכל צד וכל דינין האמורין בפ' כל כתבי נוהגין בשלנו כמו בשלהן. מיהו נראין דברי רבינו תם זצ"ל שמדקדק דוקא שנשברה אסור לקלוט ולצרף אבל נסדקה לא. ולשון מצילין נמי מוכיח דקתני מצילין כמו בדליקה. אבל הכא דעביד טיף טיף או נסדקה דאין אדם בהול על ממונו יביא כלי אחר ויצרף עד כאן דבריו.
3
ד׳והר”ר אביגדור כהן צדק זצ"ל כתב חבית שנשברה בשבת אין לערות מכלי אל כלי כדרך שעושין בחול גזרה שמא יביא כלים מן החוץ.
4
ה׳מצאתי בשם הר"ר יוסף זצ"ל נקב שנסתם בחביות שלנו שסותמין אותו בעץ מותר לנוקבו בשבת להוציא העץ ובלבד שלא יהיה הנקב כנגד השמרים וגם ליתן הקנה חלול בנקב להוציא היין מותר ואע"פ שלא היה בו מעולם. וברזא נמי שקורין שפינא בלע"ז אפי' לא היה בחביות מעולם אם הכינו מאתמול לכך מותר:
5