שבלי הלקט י״בShibbolei HaLeket 12
א׳דין אם מותר להתפלל מתוך הספר אם לאו.
1
ב׳ואם ראוי לחזן להתפלל מתוך הספר אם לאו.
2
ג׳מצאתי לרבינו אפרים זצ"ל שכתב בסוף מסכת ראש השנה כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי אמרו לדבריך למה צבור מתפללין אמר להם כדי שיסדיר שליח צבור את תפילתו עם שהצבור מתפללין ש"מ שצריך שליח צבור להסדיר את תפילתו עם שהציבור מתפללין שאם אינו מסדיר הויא לה תפילת הצבור תפילה שאינה צריכה וש"מ שאסור להתפלל בספר שאם אתה אומר שמותר להתפלל בספר למה לי להתפלל תפילה שאינה צריכה כדי שיסדיר ולמה לי לאטרוחי צבורא מאחר שאינה חובתך לצלי בספרא ותו לא מידי. ולי נראה שיש להביא ראי' מהא דאמרינן תו התם אמר ר' אלעזר לעולם יסדיר אדם תפילתו ואחר כך יתפלל וכו' ואם תאמר שמותר להתפלל בספר אמאי צריך להסדיר תפילתו יתפלל בספר אלא לאו ש"מ שאסור להתפלל בספר. ומאי דמסיק התם דתפילה של שאר ימות השנה אינו צריך להסדיר התם היינו טעמא משום דרגיל בהו וסדורין בפיו. מ"מ הנראה בעיני שמותר להתפלל בספר לפי שעיקר כוונתו הוא כדי שלא יטעה ותהא סדורה על שפתיו שלא יכשל בתפילתו. ור' בנימין אחי נר"ו כתב דהא דאמרינן כדי שיסדיר שליח צבור את תפלתו לא בא לומר שאם אינו מסדיר תהא תפלת הצבור תפלה שאינה צריכה ולאסור תפלה בספר אלא בא לומר שאע"פ שיכולין ליפטר בתפלת שליח צבור יתפללו גם הם מאחר שהם בקיאים ובין כך ובין כך יסדיר החזן את תפלתו. צא ולמד שגם היחידים צריכין להסדיר תפילתן כדאמר ר' אלעזר לעולם יסדיר אדם את תפילתו ואחר כך יתפלל ואוקימנא בברכות של ראש השנה ויום הכיפורים ושל פרקים אם כן אי אפשר שלא הסדירו תפילתן מתחילה אפילו היחידים כל שכן השליח צבור ומכל מקום השליח צבור בעי הסדרה טפי מפני אימת הצבור לפי שבאותו הזמן לא נתנו ברכות ותפלות ליכתב כדאמרן כותבי ברכות כשורפי תורה אבל עתה שנהגו לכתבן וסמכו משום שנאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך מה לי הסדרה בכתב מה לי הסדרה על פה. ועוד הא מעשים בכל יום ומנהג הפשוט בישראל ולא ראינו מי שימחה בו:
3