שבלי הלקט י״גShibbolei HaLeket 13
א׳סדר ברכה ראשונה שלפני ק"ש.
1
ב׳וצריך לברך שתי ברכות קודם שיקרא את שמע כדתנן בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה מאי מברך אמר ר' אושעיא יוצר אור ובורא חושך כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה מדת לילה ביום יוצר אור ובורא חושך ומדת יום בלילה גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור. ופי' הר"ר אברהם בן הר"ר שלמה זצ"ל לומר שיוצר אחד יצר את שניהם שלא יאמר אדם מי שברא זה לא ברא זה. וכל אחד ואחד חייב לומר התפלות עם החזן בלחש ואפי' החתימות שאין שליח צבור מוציאן ידי חובתן כדמשמע בסוטה פרק כשם שהמים בודקין אותה. כיצד אמרו ישראל שירה וכו' אמר ר' נחמיה אומר כסופר הפורס את שמע בבית הכנסת שהוא פותח תחלה והן עונין אחריו פי' שהחזן מתחיל בברכות שלפני קריאת שמע והצבור קורין עמו ביחד. וכן משמע בסוף מסכת ר"ה כולם כאחד עונים ביראה ואומרים קדוש.
2
ג׳מצאתי לגאונים ז"ל הא דאמרינן כולם כאחד ולא אמרינן כולם כאחת פירושו בסנדלפון שנקרא אחד שנאמר וארא והנה אופן אחד בארץ. אמר ר' אלעזר מלאך אחד יש ועומד בארץ וראשו מגיע עד החיות. במתניתא תנא סנדלפון שמו וגדול מחבירו מהלך ת"ק שנה ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לרבו. ויחיד המתפלל בינו לבין עצמו לא יזכיר אופנים וחיות שהרי אינו רשאי לומר קדוש דקיימא לן אין היחיד אומר קדוש. וקיימא לן כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. וכן מצאתי בשם רב עמרם גאון ז"ל יחיד המתפלל אומר בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חושך כו' עד המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כאמור לעושה אורים גדולים כו' וחותם בא"י יוצר המאורות.
3
ד׳ובשם רב נחשון גאון זצ"ל מצאתי שאומר ונותנים רשות זה לזה להקדיש לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו.
4
ה׳ובשם רב נטרונאי גאון זצ"ל מצאתי שאומר בשפה ברורה בנעימה ובקדושה כולם כאחד לאל הברוך נעימות יתנו כו'.
5
ו׳ובשם הר"ר אלעזר מוורונא זצ"ל מצאתי שאומרים עונין ביראה ואומרים קדוש וברוך לאל ברוך כו' ולא אסתבר לי' לרבינו ברוך זצ"ל. וכן כתב האומרים עונים ביראה ואומרים קדוש וברוך לא יפה הם עושין משום שאותו כת שאומרים קדוש אינה אומרת ברוך. כדאמרינן בפרק גיד הנשה והאיכא ברוך. ברוך אופנים הוא דקאמרי ליה. אלא הכי לימא עונין ביראה ואומרים קדוש. והאופנים וחיות הקודש כו' משבחים ואומרים ברוך ואינו גומר הפסוקים ומתחיל לאל ברוך נעימות יתנו. והשתא אתי שפיר שבין כולם אומרים קדוש וברוך וכן יסד הפייט בקרבה של יום הכפורים. אבל במס' סופרים משמע שאין צורך לעשרה אלא לקדושה שאומרים בעמידה אבל לא לקדושת יוצר אור מפני שאינו מקדיש אלא סודר מה שהמלאכים אומרים והכי איתא התם פרק ט"ו קטן אינו פורס על שמע לומר קדוש ביוצר אור ביחיד אבל בצבור עונה עמהם. וגדול פורס על שמע לפי שהוא כסודר.
6
ז׳והר”ר מאיר ב"ר משה זצ"ל הורה כיון דבגמרא דידן אמרינן סתם אין יחיד אומר קדוש. ולא חלק בין קדוש שבישיבה לקדוש שבעמידה אין אומרין אותה ביחיד דלא שבקינן תלמוד ערוך דבידן ועבדינן כמסכת סופרים ותו בהדיא תנן אין פורסין על שמע בפחות מעשרה. ואין הטעם אלא משום קדושה. כתב ר' בנימין אחי נר"ו פעם אחת נכנסתי לבית הכנסת ומצאתי שקראו צבור פסוקי דזמרה וכבר עמד החזן וקרא את שמע והתחלתי בפסוקי דזמרה עד שהתפלל הצבור בלחש. וכוונתי בעצמי שכשהגיע החזן לומר כתר יתנו לך הגעתי אני בברכת יוצר אור לומר כלם כאחד עונין ביראה ואומרים קדוש ועניתי הקדושה עם הצבור. ושאלתי למורי הר"ר מאיר נר"ו אם ראוי לעשות כן וקרא עלי פגעת את שש ועושה צדק:
7
ח׳מצאתי בשם רב סעדיה הגאון זצ"ל מה שאומרין ואור חדש על ציון תאיר וחותמין יוצר המאורות טעותא הוא בידן מה טעם לפי שלא תקנו חכמים ברכה זו על אור העתיד לימות המשיח אלא על האור שאנו רואין בכל יום כענין שאנו מברכין מעריב ערבים הלכך מאן דאדכר שפיר דמי לשתוקי. ור' בנימין אחי נר"ו כתב דלא משתקינן לי' ובודאי שאין מברכין על אור העתיד אלא על האור שאנו רואין עכשיו אמנם הקב"ה הבטיחנו לחדש זה האור ולהוסיף עליו כאור שבעת הימים שנא' קומי אורי כי בא אורך וגו' וכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו' וזהו פירושו. והאור הזה שאתה עתיד לחדשו ולהוסיף באורו תמיד ונזכה לאורו ומעין חתימה היא. ויש שמסיימין בה ונזכה כלנו מהרה לאורו למענך יוצר אור בא"י יוצר המאורות כדי להזכיר בה מעין חתימה בהדיא ולהסתלק מן הספק וכן ראוי והגון. וכן מצאתי בשם רב שרירא גאון זצ"ל שהשיב ואשר אמר מר רב סעדיא גאון זצ"ל שאין שליח צבור רשאי לומר ואור חדש לא כך הוא אצלנו אלא בשתי ישיבות מעולם אומרים ואור חדש על וכו' ולא על אותו האור מברכין אלא הזכרה בעלמא שמזכירין אותו ומי שאינו אומר לא הפסיד:
8