שבלי הלקט קס״וShibbolei HaLeket 166
א׳דין המברך על הדבר כסבור לאכלו ונפל מידו ושאסור לברך ברכה שאינה צריכה כשם שאסור ליהנות מן העולם בלא ברכה.
1
ב׳מצאתי לרבינו נסים שכתב במגילת סתרים שהמברך על הכוס ונשפך מידו אותו הכוס ובא לשתות כוס אחר שחוזר ומברך פעם שניה וה"ה לכל דבר והראיה על זאת בירושלמי דכיצד מברכין ר' זריקא אמר ר' זעירא בעי ההוא דנסיב תורמוסא ומברך עלויה ונפל מיניה מהו מברך עליו זמן תניינות ומה בינו לבין אמת המים תמן לכך נתכוין מתחילה פי' קאמר ליה הלא הרוצה לשתות מים מאמת המים שהוא מברך ואחר כך שותה והרי הוא שותה מהמים הבאים שלא בירך עליהם ואותן המים שבירך עליהן כבר עברו. הכא נמי אע"ג דנפל מיני ההוא תורמוסא דבריך עליו ליכול אחרינא ולא יהא צריך לברך כמו באמת המים. והשיב לו דלא דמי לאמת המים שאמת המים לא נתכוין בשעת ברכה אלא לאותן שיבואו לידו בשעת שתייה והכא לזה שבידו נתכוין בשעת ברכה ולא לאחר ושנין מהדדי ומסתברא דלא איפשט בעיין ושמא סברת הגאון בזה לשוויי ליה בתיקו דאיסורא ולחומרא. והמברך על המצוה לעשותה או על דבר לאכלו ולא עלתה בידו לפי שעה ונתעכב מעט ועלתה בידו לאחר מכאן צריך לו לחזור ולברך דאמר בירושלמי תני ר' חייא אין מברכין על הפת אלא כשהוא פורס אמר ר' חייא בר ווה הדא אמרה ההן דנסיב עיגולה והוא לא אתא בידיה צריך מברכא עילויה זמן תניינות אמר ר' תנחום בר יודא והוא צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא להזכיר שם שמים לבטלה ומסתברא דשיעור עיכוב זה כדי שאילת שלום תלמיד לרב דהיינו שלום עליך רבי ומרי דבהכי לא חשיבה הפסקה ודוגמא זה אמרי' בירושלמי דהרואה על הברקים ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב חסדא דיו פעם אחת כל היום ר' יוסי בעי מה אנו קיימין אם בטורדין דיו פעם אחת ואם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם אתא ר' חייא בר' חנינא בשם ר' חסדא אם בטורדין דיו פעם אחת ואם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם. חייליה דר' יוסי מן הכא. היה יושב בחנותו של בושם כל היום אינו מברך אלא אחת אבל אם היה נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם היה יושב בבית הכסא או בבית ספקלריא אם יכול לצאת בתוך כדי דיבור ולברך יצא ואם לאו לא יצא למדנו מכאן דתוך כדי דיבור לא חשיבה הפסקה טפי מהכי חשיבה הפסקה בין אם בירך על הדבר ולא עלה בידו בין ברכה שנתחייב בה ולא יכול לברך אותה לפי שעה ותוך כדי דיבור היינו כדי שאילת שלום תלמיד לרב. וכשם שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה כך אסור לברך ברכה שאינה צריכה דרב ושמואל דאמרי תרווייהו כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא. לפיכך צריך אדם ליזהר בהם כדי שיברך כל ברכה וברכה בעונתה. באגדת תלים כתיב מות וחיים ביד לשון. כיצד כלכלה של תאנים לפניו נטל ואכל ולא בירך הרי מות בירך ואכל הרי חיים. ומי שאינו מברך כל ברכה וברכה בעונתה נקרא גזלן דאמר ר' חיננא בר פפא כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גזלו להקב"ה ולכנסת ישראל דכתיב גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית אביו זה הקב"ה דכתיב הלא הוא אביך קנך. ואמו זו כנסת ישראל דכתיב ואל תטוש תורת אמך. ואמר ר' חלבו אמר רב הונא כל היודע בחבירו שרגיל ליתן לו שלום צריך להקדים לו שלום שנאמר בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו שלום ולא החזיר לו שלום נקרא גזלן שנאמר גזלת העני בבתיכם ומה אם הגוזל ברכות של הדיוט נקרא גזלן הגוזל ברכות של הקב"ה על אחת כמה וכמה. ומי שמברך כל ברכה וברכה בעונתה נקרא חסיד דאמר רב יהודה מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין רבינא אמר דאבות אי נמי דברכות וכל המברך מתברך שנאמר ואברכה מברכיך קל וחומר לשכינה והזהיר והזריז בהן כתקנן ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו:
2
ג׳נשלמה הערוגה השלישית. בסדר ברכות להשית. הממולאה בתאר השבלים הטובות העולות מראשית מיוסדים בכתב שלשים. הלכות ששה ושלשים. וסימן אל"ה יעמדו לברך את העם:
3