שבלי הלקט קס״זShibbolei HaLeket 167
א׳הערוגה הרביעית ענין ראש חודש
1
ב׳דין ברכת לבנה.
2
ג׳אמר רב אחא ב"ר חנינא אמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא זה אלי ואנוהו וכתיב התם החודש הזה לכם. תנא דבי ר' ישמעאל אילמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חודש וחודש בברכה זו דיים. אמר אביי הילכך מעומד מברכינן לה אמר רב אחא ב"ר חנינא אמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן עד מתי מברכין על החדש עד שתימלא פגימתו ועד כמה אמר ר' יעקב עד שבעה נהרדעי אמרי עד שלשה עשר ותרווייהו כר' יוחנן סבירא להו. יש אומרים שאין לברך על הלבנה אלא בלילה ומסתברא דשרגא בטיהרא למאי מהניא. וגבול הלבנה בלילה דכתיב את הירח וכוכבים לממשלות בלילה:
3
ד׳במס' סופרים. אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים ותולה עיניו ומיישר רגליו כנגדה ואומר בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם פועלו אמת ופעולתם צדק וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שאף הן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על כל מה שברא בא"י מחדש חדשים. ס"א מקדש חדשים. סימן טוב סימן טוב סימן טוב תיהוי לכל ישראל ברוך בוראך ברוך יוצרך ברוך מקדשך וירקוד כנגדה ג' רקידות ויאמר שלש רקידות שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך כך אם ירקדו אחרים עלי לא יגעו בי תפול עליהם אימתה ופחד וגו' אמן אמן אמן סלה הללויה. ואומר לחבירו ג' פעמים שלום עליך והולך לביתו בלב טוב. אשר במאמרו ברא שחקים כתב אחי ר' בנימין נר"ו לשון המקרא הוא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. ואל תתמה על לשון במאמרו כדאמרינן בעשרה מאמרות נברא העולם ואמרינן בראשית נמי מאמר הוא. והאומר אשר בדברו לא הפסיד. חוק וזמן נתן להם חוק הוא גבול כמו בשומו לים חוקו וכתיב אשר שמתי חול גבול לים חוק עולם ולא יעברנהו ומהו החוק את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. וזמן זמנים קבועים שחוזרין בהם לתחלת מחזורם. שנת חמה שס"ה יום ורביע מחזור חמה כ"ח שנה בכל כ"ח שנה חמה חוזרת לתחלת ברייתה בתחילת ליל רביעי בתחלת שבתי. שנה לבנה שנ"ד ימים ח' שעות תתע"ו חלקים. וחודש הלבנה כ"ט ימים ומחצה ושתי ידות שעה וע"ג חלקים ומחזור הלבנה כ"א שנה:
4
ה׳שלא ישנו את תפקידם. מעולם לא זרחה חמה במערב ולא שקעה במזרח. וכתיב המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר. וכתיב אם ימושו החוקים האלה גם אני אמאס בכל זרע ישראל כלומר מה שאין משנין את תפקידם וחוק וזמן הקבוע להם היא הבטחה טובה לנו שהקב"ה חפץ בנו. וזהו פי' להא דתני דבי ר' ישמעאל אילמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חודש וחודש בברכה זו דיים ועל כן אין צריכין לברך בה שהחיינו שהרי הן מברכין על חידוש שהן מתחדשין בזמן הקבוע להן. ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם על שם שכתוב ישיש כגבור לרוץ אורח וכתיב עוז וחדוה במקומו. פ"א ששים ושמחים שיעשו הבריות רצון קוניהם שהרי בעון הבריות המאורות לוקין כדכתיב שמש וירח קדרו וגו' והכי אמרינן בבראשית רבא אמר ר' לוי בכל יום ויום הקב"ה יושב בדין על חמה ולבנה שאינן מבקשין לצאת להאיר בעולם ומה הן אומרים הבריות מקטרין לנו ומשתחווים אמר ר' יוסטא בר שונם מה הקב"ה עושה להם יושב עליהן בדין והן יוצאין ומאירין לעולם בעל כרחם הה"ד בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר מהו לא נעדר לא פסק. פעלו אמת פעלו של הקב"ה שגזר על הלבנה שתהא מתפגמת והולכות אמת הוא ודין ישר הוא לפי שקיטרגה על החמה לפיכך גזר עליה לכי ומעטי את עצמך.
5
ו׳ורבינו שלמה זצ"ל פי' פועלי אמת כלומר שאין משנין את תפקידן ופעולתם צדק ס"א שפעולתם צדק כלומר שבראן הקב"ה לצורך הבריות להאיר להם וצדקה עשה הקב"ה עם בריותיו בכך ופתרונו ופעולתם צדק בעולם. וללבנה אמר שתתחדש ויש בחדושה עטרת תפארת לישראל שאף הם עתידים להתחדש כמותה כמה דתמא תתחדש כנשר נעורייכי וכתיב ועם נברא יהלל יה שהקב"ה חוזר ובורא אותן בריאה חדשה וחותם מקדש חדשים או מחדש חדשים והלבנה נקראת חודש כדכתיב החודש הזה לכם ואמרי' כזה ראה וקדש ובלשון משנה אב ובנו שראו את החודש:
6