שבלי הלקט קע״גShibbolei HaLeket 173
א׳דין הלל שאין קורין אותו אלא בתפלת שחרית.
1
ב׳ואין קורין את ההלל אלא בתפלת שחרית דתנן העובר לפני התיבה ביום טוב הראשון של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל ואין קורין את ההלל למפרע דתנן הקורא את המגילה למפרע לא יצא ואמרינן עלה תנא וכן בהלל וכן בקריאת שמע הלל מנלן אמר רבא אמר קרא ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' כשם שאי אפשר לשמש לזרוח מן המערב למזרח כן אין קורין את ההלל למפרע.
2
ג׳והורה מורי הר"ר מאיר נר"ו דמצות הלל קריאתו מעומד והטעם כתב אחי ר' בנימין נר"ו על שם הכתוב הללו עבדי ה' שעומדים בבית ה' כלומר הללו את השם בעמידה לפי שההלל עדות שבחו של מקום ונפלאותיו ונסיו שעשה לנו ומצות עדות בעמידה [שנאמר ועמדו שני האנשים ובעדים הכתוב מדבר] וכן היו קורין אותו בעזרה על שחיטת הפסחים בעמידה שהרי אין ישיבה בעזרה ומה שקורין אותו בלילי פסחים בישיבה מתוך שחולקין אותו שאין קורין אותו כולו כאחת אין מטריחין אותו לעמוד ועוד שהרי יושב על שולחנו וכוסו בידו ושמא תיטרף דעתו מתוך סעודתו ויפיל הכוס מידו ובמסכת סופרים משמע שהיו רגילין לקרותו בעמידה בבית הכנסת בלילי הפסח על כן לא הטריחוהו עתה לעמוד מעל שולחנו לקרותו בעמידה ותמצאהו לפנינו על סדר ההגדה ומורי הר"ר מאיר נר"ו הורה לפי שדרך לילי פסחים דרך הסיבה וחירות אין מטריחין אותו לעמוד:
3