שבלי הלקט י״חShibbolei HaLeket 18
א׳דין שמונה עשרה ברכות על הסדר ודין שלש פסיעות.
1
ב׳וצריך להתחיל בתפלה ה' שפתי תפתח דאמר ר' יוחנן בתחלה אומרין ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי ואין בו הפסקה בין גאולה לתפלה דכיון דתקינו ליה רבנן בתפלה כתפלה דמי ומכאן מוכיח שאותם בני אדם שמתחילין בתפלה שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו לא יפה הם עושין דכיון דלא תקינו ליה רבנן בתפלה קא מפסיק בין גאולה לתפלה. תנו רבנן מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו להם לישראל תפלה על הסדר ושמעינן מהכא שאם לא אמרן על הסדר לא יצא ותניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה.
2
ג׳מצאתי אגדה מאי על הסדר זה סדר עולם שכך מצינו י"ח ברכות של תפלה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו. כיון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותיקנום כסדרן כשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם כשנעקד יצחק אבינו על גבי המזבח ונעשה דשן והי' אפרו מושלך על הר המוריה מיד הביא עליו הקב"ה טל והחיה אותו לפיכך אמר דוד כטל חרמון שיורד על הררי ציון וגו' כטל שהחיה בו יצחק אבינו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מחיה המתים. כשבא יעקב אבינו ופגע בשערי שמים והקדיש שמו של הקב"ה מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י האל הקדוש. כשבא פרעה להמליך את יוסף על מצרים בדקו אם היה יודע בשבעים לשון. בא גבריאל ולמדו שבעים לשון מיד פתחו מלאכי השרת פיהם ואמרו בא"י חונן הדעת. כשעשה ראובן מעשה בלהה פילגש אביו נקנסה עליו מיתה מיד חזר בתשובה דכתיב וישב ראובן אל הבור אמר ר' יוחנן שחזר בתשובה וחיה דכתיב יחי ראובן ואל ימות וגו' מיד פתחו מלאכי השרת פיהם ואמרו בא"י הרוצה בתשובה. כשעשה יהודה מעשה תמר ואמר הוציאוה ותשרף שלחה לו הכר נא מיד הודה ואמר צדקה ממני ונסלח לו על אותו עון מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י חנון המרבה לסלוח. כשמררו המצריים את חיי אבותינו אמר הקב"ה לישראל וגאלתי אתכם מיד פתחו מלאכי השרת את פיהם ואמרו בא"י גואל ישראל. כשנצטער אברהם צער מילה בא רפאל ורפאו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י רופא חולים. כשזרע יצחק אבינו ומצא מאה שערים מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מברך השנים. כשבא יעקב אבינו במצרים וראה יוסף ושמעון ונתקבצו הוא ובניו כלם כאחד מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מקבץ נדחי עמו ישראל. כשנתנה תורה לישראל ואמר לו הקב"ה למשה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י אוהב צדקה ומשפט. כשטבעו המצריים בים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מכניע זדים. כשאמר לו הקב"ה ליעקב אבינו ויוסף ישית ידו על עיניך שמח ובטח על דברו של מקום ובשעה שנפטר יעקב אבינו מן העולם ובא יוסף ונתן שתי ידיו על עיניו ונשקו ובכה עליו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י משען ומבטח לצדיקים. כשבנה שלמה את בית המקדש מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י בונה ירושלים. כשנושעו ישראל ועברו בים סוף ואמרו שירה ויושע ה' פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מצמיח קרן ישועה. כשנאנחו ישראל וזעקו לאל ושמע זעקתם כמו שנאמר ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י שומע תפלה. כשעשו ישראל המשכן וירדה שכינה ושכן בו בין שני הכרובים מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י המחזיר ברחמיו מהרה שכינתו לציון. כשהכניס שלמה הארון לפני ולפנים ואמר ה' אלהים אל תשב פני משיחך וגו' ונתן הודאה ושבח למקום ואמר ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל וגו' מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י הטוב שמך ולך נאה להודות. כשנכנסו ישראל לארץ ונתקיים עליהם המקרא דכתיב ונתתי שלום בארץ מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך עושה השלום. לפיכך כשבאו אנשי כנסת הגדולה תקנו בחכמתם כסדר הזה. מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך חכם הרזים שנתן חכמה ליראיו שהם בני גוי גדול כמו שאמר להם משה ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. ובמסכת מגילה אמרינן עד כאן יש לך רשות לדבר מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של מקום.
3
ד׳ומצאתי שנשאל הר"ר אברהם בר דוד זצ"ל. והשיב מה ששאלת הלא אמרו חכמים מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של מקום ואמור נמי כל המספר בשבחו של מקום יותר מדי נעקר מן העולם והרי תפילת ר' סעדי' זצ"ל כל אותה הבקשה שיש בה כמה שבחות וגם בקשה אחרת שקורין אותה בקשת אליהו היאך אומרים אותה בני אדם. כך נראה לי שלא אסרו [לספר] בשבחו של מקום אלא בצבור או בעיקר התפלה. אבל ביחיד תחנונים הם. וסמכתי על מה שאמרו לענין שמע שמע. ומודים מודים. דביחיד תחנונים הם הלא תראה שלענין הכריעות אמרו אם בא לשוח בסוף כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה. ור' עקיבא כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת מפני הכריעות וההשתחויות שהיה עושה:
4
ה׳ואחר תפלת לחש פוסע לאחוריו ג' פסיעות ואומר יהיו לרצון אמרי פי. וצריך להתחיל שלש פסיעות מרגל שמאל לפי מה שמצינו בשוחר טוב במזמור ל"ה לדוד ריבה ה' את יריבי והולך ומונה כל אבריו של אדם היאך מקלסין ומודים ומהללין להקב"ה ומסיים רגל ימין לחליצה רגל שמאל קודם לשלש פסיעות לכך נאמר כל עצמותי תאמרנה ה' וגו' ואחר כך אומר עושה שלום במרומיו ומשתחוה ונותן שלום לשמאל תחילה שהוא ימינו של הקב"ה ואחר כך נותן שלום לימין שלו.
5
ו׳ומצאתי לגאונים ז"ל מאי זה טעם חוזרין לאחוריהן שלש פסיעות לאחר תפלה. מפני שכשאדם עומד בתפילה עומד במקום קדושה ושכינה למעלה מראשו של אדם שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד. ותוך ארבע אמות למקום עמידתו מקום קדושה הוא ומנין שכך אמרו חכמים אסור לאדם לישב בארבע אמות של תפלה וכיון שכן הוא כיון שנפטר אדם מתפלתו צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו כדי שיצא ממקום קדושה ויעמוד במקום חול. וראי' לדבר שכיון שחוזרין שלש פסיעות לאחוריהן נותנין שלום זה לזה כלומר עד עכשיו היינו במקום קדוש ויצאנו למקום חול. במסכת יומא פרק הוציאו לו אמר ר' חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דפסיעי להו בכריעה אחת פי' ר' ישעי' זצ"ל שלש פסיעות היו עושין בכריעה אחת וכריעה היא פסיעה לאחור כלומר כשיעור פסיעת כרעים. וגאון אחר זצ"ל נשאל אם יכול אדם להוסיף על שלש פסיעות אם לאו והשיב למה הוצרך לכך כבר נתנו [חכמים] שיעור בשלש ואי אפשר להוסיף ומי שמוסיף יוהרא הוא. ואם היה אדם מתפלל בחנותו ויש שם גוים או הבא בספינה ואינו יכול לפסוע שלש פסיעות השיב רב האיי גאון זצ"ל ששאלתם מי שאינו יכול לעזוב מקחו לאחרים ויש גוים מכאן ומכאן ומתירא מהו שישב במקומו ויתפלל והרי הוא בטל מן הכריעות ומן הפסיעות כך שנו חכמים ר' אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל מפני שאין דעתו מיושבת עליו. אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי הלכה כר' הכא נמי כיון דמתירא לעזוב מקחו ויש שם גוים ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו ואע"פ שבטל מג' פסיעות וכריעות:
6