שבלי הלקט קפ״גShibbolei HaLeket 183
א׳דין שאסור לספוד על מת בר"ח.
1
ב׳ובראש חודש אסור להספיד על מת דתניא מעשה ומתה אמו של בן זזא והספידה רבן גמליאל מספד גדול לא מפני שראויה לכך אלא להודיע שלא קידשו ב"ד את החודש הא למדת שר"ח אסור בהספד וע"כ נהגו לומר צדוק הדין כאחת וכן מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל וששאלתם מהו לומר צדוק הדין בר"ח כך ראינו שאם הוא לפני המטה קודם קבורת המת אומרים כדתנן נשים במועד מענות אבל לא מטפחות ר' ישמעאל אומר הסמוכות למטה מטפחות בר"ח בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות בזה ובזה לא מקוננות ואמרי' איזהו עינוי שכולן עונות כאחת קינה אחת מדברת וכולן עונות אחריה ומשנה זו הלכה היא שאין מי שחולק עליה הלכך צדוק הדין אם הכל עונין כאחד מותר ואם אחד מתחיל והכל עונין אחריו אסור ודווקא לפני המת אבל לאחר קבורת המת אין אומרין אותו כלל דקתני נקבר המת לא מענות ולא מטפחות וכל שכן שאין מקוננות בנות פלשתים תקוננה ושפתינו תרננה בשוב ה' שבות עמו כאשר כתוב בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר:
2
ג׳נשלמה הערוגה הרביעית בהתחדש. בסדר ראש חדש. ממולאה בתואר השבלים. הטובות העולות בקדש. ואספתי בעמרים מהתחסר. הלכות שבעה עשר וסימנם החודש הז"ה לכם:
3