שבלי הלקט קפ״דShibbolei HaLeket 184
א׳הערוגה החמישית ענין חנוכה
1
ב׳דין מהו לעשות מלאכה בחנוכה.
2
ג׳תנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי חנוכה אינון דלא למיספד בהון שבהן נכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמנה ימים לשנה אחרת קבעום שמנה ימים בהלל ובהודאה פירש רבינו שלמה זצ"ל לא שאסרום במלאכה שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה וכן פי' רבינו ישעיה זצ"ל ובמקומינו נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בחנוכה ואין להקל במנהגן דמאחר שנהגו קבעו הדבר עליהם לחובה ומצינו כיוצא בזה בירושלמי.
3
ד׳כל הדברים תלו אותם במנהג נשייא דנהיגן דלא למיעבד עבידתא בריש ריחא ובאפוקי שבתא עד דתתפני סדרא ובשני ובחמשי עד דתתפני תעניתא מנהג הוא ועוד אמרינן התם כל דבר שטועין בו באיסור אתה רשאי להתירן וכל דבר שיודעין שמותר ונוהגין בו איסור אי אתה רשאי להתירו ופי' רבינו אפרים זצ"ל דווקא בתלמיד חכם אבל בעם הארץ לא וכל שכן בני מדינה שאינו בני תורה מההוא מעשה דאמרינן בפרק ר' אליעזר אומר תולין שלחו ליה בני בשכר ללוי כשותא בכרמא מהו ושלח להו לאיסורא:
4