שבלי הלקט קפ״וShibbolei HaLeket 186
א׳דין מי שלא הדליק נר חנוכה באחד מן הלילות אם יש לה תשלומין וכן מי שלא הדליק בליל ראשון אם מברך מכאן ואילך שהחיינו.
1
ב׳ומי ששכח ולא הדליק נר חנוכה באחת מן הלילות אין לו תשלומין בלילה אחר וכן מצאתי שנשאל רבינו יצחק זצ"ל יורנו רבינו ויאיר עינינו בשאלתי מי ששכח ולא הדליק נר חנוכה באחת מן הלילות ונזכר לו למחר מהו שידליק מיד כשנזכר או ימתין לערב וידליק עם האחרים שמדליק או אינו צריך להדליק כלל ונדחה והשיב כך דעתי נוטה שכיון שלא הדליקה בלילה שוב אינה מדליקה ודחוי כדתנן מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ואמרינן דאי לא אדליק מדליק ומשמע דמכאן ואילך לא עשה מצוה מן המובחר בין כך ובין כך בלילה צריך להדליק ולא למחר משום פרסומא ניסא ובלילה דאיכא נישפא טפי הוי אור הנר פרסומי ניסא אבל ביום דאיכא נהורא לא הוי אור פרסומי ניסא וכל שכן בשאר לילות דלא מדליק דעבר יומו ודחוי הוא ועוד הלכה כבית הלל ואי הוה עביד בשאר לילוותא טובא וקאי חזי ליה אינשי אמרי עובר הוא על דברי חכמים הילכך הואיל ודחוי דחוי וממילא שמעת מי שהיה בדרך או שהולך בספינה ולא הי' לו נר להדליק כשבא לביתו באמצע ימי חנוכה אין לו להדליק אלא כמו שמדליקין שאר בני אדם באותה הלילה ולא יותר ומה שעבר דחוי הוא ועוד מצאתי בתשובות הגאונים אני יקר יש לי לשאול שאילה זו (אם) מי שבא בדרך או בספינה ולא הדליק בלילה [הראשון] אם מברך אחרי כן שהחיינו אם לאו מי אמרינן כיון דלא בריך בלילה קמא הדר בעי ברוכי כדאמרי' לגבי יו"ט זמן אומרו אפי' בשוק ואפי' כל שבעה או דילמא כיון דלא ברוך בזמנו בליליא קמא לא ליבריך כלל משום שאמרו חכמים המדליק בליל ראשון מברך שלש והרואה מברך שתים עד כאן דבריו ורבינו ישעיה זצ"ל כתב שאין להסתפק בדבר דודאי חייב לברך שהרי על המצוה הבאה לו לאדם משנה לשנה חייב לברך וכיון שלא בירך עליה בזמנה מברך עליה כל זמן שתגיע לידו והכי אמרינן בפ' בכל מערבין הכי נמי מסתבר דאי סלקא דעתא זמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא מברך האידנא מברך למחר וליומא אחרינא (למה לא) [ולא] אמרי' כיון שלא בירך בזמנו הפסיד הברכה:
2