שבלי הלקט ק״צShibbolei HaLeket 190
א׳דין ר"ח וחנוכה בקריאת התורה ודין שבת וחנוכה או שבת ור"ח וחנוכה.
1
ב׳וראש חודש טבת שחל בחול מוציאין שתי תורות וקורין שלשה בראש חודש ואחד בחנוכה דהכי איפסיקא הלכתא בהדיא אין משגיחין בחנוכה וראש חודש עיקר והרביעי הקורא בחנוכה קורא נשיא של יום כולו.
2
ג׳מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מעשה בא לפני ר' ששכח החזן וקראו ד' אנשים בפ' ראש חודש שבא בחנוכה כמו שרגילין לקרות בשאר ראשי חדשים ואמר ר' אם לא היה מוציא ספר תורה מן הארון לא היה צריך לקרות יותר דהא אמרינן אין משגיחין בחנוכה וראש חודש עיקר כלומר אם לא קרא בפרשת חנוכה אין לחוש אבל עכשיו שהוציא ב' תורות משום פגמו של ספר תורה השני צריך לקרות חמישי בשל חנוכה שלא יאמרו אותו ספר תורה פגום הוא לפיכך החזירוהו ולא קראו בו. ואין לומר שרביעי עצמו יקרא בשל חנוכה קודם שיחתום בספר תורה הראשון בפרשת ראש חודש דהוה ליה מדלג ואין מדלגין בתורה בשני עניינים אלא מאחר שהרביעי התחיל לקרות בשל ראש חודש יחתום ויברך ויבא חמישי אחריו ויקרא בספר תורה השני בשל חנוכה ומוטב שיבטל הא דאמרינן בראש חודש קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואל יפגם ס"ת ואחר שקרא בספר תורה אינו ראוי לקרות בו פעם שנייה משום ברכה לבטלה מלבד כהן שברך וקרא עוד עומד ומברך וקורא במקום לוי דאמר מר אם אין שם לוי כהן קורא במקומו. וראש חודש טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין ששה בסדרו של יום והשביעי קורא בשל ראש חודש ומפטיר קורא בשל חנוכה לפי מנהג סידורו של רב עמרם גאון זצ"ל ועל ענין ההפטרה בדברי הגאונים מצאתי שאלתי אני עמרם מרבינו שמואל משמו של רבינו נתן ב"ר מכיר ז"ל ואמרתי לפניו ראש חודש ניסן שחל להיות בשבת במה מפטירין בהפטרות פ' החודש כה אמר ה' בראשון באחד לחודש או בהפטרת ראש חודש השמים כסאי ענה ואמר לי למה לא שאלת על הפטרות בן שבע שנים אם מפטירין בה בשבת שקלים שחל בו ראש חודש אדר או בהשמים כסאי אמרתי לו לפי שאירע ואמר לי יש לומר שאין מזיזין הפטרת של ארבע פרשיות ממקומן ובאו לפניו מלמדי תינוקות באותו השבוע ושאלוהו אי זו הפטרה יאמרו בן שבע שנים או השמים כסאי והורה להם בן שבע שנים ואמרתי לו רבינו הלא אמרת בחנוכה וראש חודש תדיר ואינו תדיר תדיר קודם ואמר לי הפטרות של ארבע פרשיות אין מזיזין אותן ממקומן ומפטירין בפרשת החודש כה אמר ה' בראשון באחד לחודש ומחנוכה וראש חודש הראה לי התשובה שהשיב רבינו ר' יהודה החסיד זצ"ל וכן היה כתוב בשאילה ראש חודש טבת שחל להיות בשבת במאי מפטרינן בדראש חודש או בחנוכה והשיב כך דעתי נוטה דמפטרינן בדראש חודש כדאמרינן התם במסקנא דהילכתא אין משגיחין בחנוכה דראש חודש עיקר תרתי למה לי לימא אין משגיחין בחנוכה וממילא ידעינן דראש חודש עיקר אלא אין משגיחין בחנוכה אפרשת וראש חודש עיקר אאפטרתא ואי איכא דסבירא ליה דתרווייהו אפרשתא קאמר ואפטרתא דחנוכה מפטרינן לאו כל כמיניה דתנן כל התדיר מחבירו קודם לחבירו וכל המקודש מחבירו קודם לחבירו ועוד דהכא תרתי חודש ושבת והתם חנוכה ותו לא והילכך ראש חודש קדים דאיהו תדיר ומקודש טפי מחנוכה. ואי איכא דמקשי ואמר נילף מראש חודש אדר שחל להיות בשבת דמפטרינן בשקלים ולא משגחינן בדראש חודש הא לא קשיא דהא לא דמיין להדדי ראש חודש וחנוכה ראש חודש עדיף כדאמרן משום הכי קדים ראש חודש באפטרתא דידיה. אבל שקלים גבי ראש חודש היינו טעמא דקדמי בהפטרתא דידהו דאינהו גופייהו צורך ראש חודש נינהו כדר' טבי אמר ר' יאשי' משום הכי קדמי. ועוד הואיל והתחיל בשקלים גומר אפטרתא דשקלים כדאמרינן גבי דם חטאת הואיל והתחיל במתנות גומר הכא נמי הואיל והתחיל בשקלים גומר וכי תימא גבי חנוכה נמי נימא הואיל והתחיל בחנוכה גומר שקלים דעדיפי כדאמרן גומר חנוכה דלא עדיפא לא אמרינן גומר דהיכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר ואי איכא דטעי במאי דכתיב משמי' דרב יהודאי גאון זצ"ל דאפטרתא דחנוכה קדמא בהא ליכא למטעי כלל דהא מילתא מעולם לא נפיק מפומיה. דהכי כתוב התם כשנופלין שתי שבתות ואי סלקא דעתא דרב יהודאי אמרה פה קדוש כרב יהודאי משתעי כי האי לישנא אלא ודאי איניש אחרינא אמרה ואסקה בשמי'.
3
ד׳ובהלכות פסוקות של ספר הזהיר מצאתי סייג לדברי שהפטרת דראש חודש קודמת דקית ואשכחית במסכת סופרים שאל ר' יצחק סחורה את ר' יצחק נפחא ראש חודש טבת שחל להיות בשבת במה קורין בענין כלות משה ומפטיר בשבת וראש חודש ומאי ניהו שבת וראש חודש אלא מדתנן בראשי חדשים ובראשי חדשיכם ואמרינן דמפטירין מדי חודש בחדשו דהיינו ראש חודש ושבת ואילו בחנוכה לא קאמר ש"מ דטובים השנים מן האחד דאמרן ע"כ דבריו. ובמסכתא סוכה אמרינן מיתיבי ראש חודש שחל להיות בשבת שיר של ראש חודש דוחה את השבת ואם איתא לימא דראש חודש ולימא דשבת אמר רב פפא מאי דוחה לקדם. ואמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. אמר ר' יוחנן לידע שהוקבע ראש חודש בזמנו. כתב רבינו ישעיה זצ"ל מיכן מוכיח שאם אמר שיר אחד ראש חודש דוחה שבת ואע"ג דשבת תדירא זה שבא לפרקים דוחה אותו. ומיכן יש להוכיח ולהביא ראייה דראש חדש טבת שחל להיות בשבת ההפטרה דחנוכה אמרינן שהיא בא לפרקים ולא אמרינן דראש חודש שהיא תדיר:
4
ה׳וכן כתב גם רבינו שלמה זצ"ל וכן מצאתי כתוב ראש חודש טבת שחל להיות בשבת אומר מורי שמפטירין ברני ושמחי משום דאמרינן פרסומי ניסא עדיף וכן השיב ר' יהודאי גאון זצ"ל ובמעשה הגאונים מצאתי במגנצא נחלקו שני גדולי הדור ר' יצחק ב"ר יהודה ור' שמואל ב"ר דוד הלוי ר' יצחק צוה להפטיר ברני ושמחי ור' שמואל העיד מפי אביו ז"ל שאמר לו שמפטירין בשל ראש חודש וקיימו את עדותו. וכן דעתי נוטה ובראש חודש מפטרינן ולא בחנוכה דקיימא לן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ואי משום פרסומי ניסא דיי בקריאת ספר תורה ועל הנסים וקריאת הלל גמור ואינו דומה לשיר של ראש חודש שקודם לשירו של שבת דהתם צריכינן להודיע שהוקבע ראש חדש בזמנו אבל הכא כבר נודע שהוקבע חנוכה בנרות ובתפלה ובכמי גווני מיהו כיון שהמפטיר קורא בשל חנוכה נהגו גם להפטיר בשל חנוכה כדי שתהא ההפטרה דומה לקריאה שקריאת המפטיר בתורה מפני כבוד התורה שלא יאמרו שוה קריאת ההפטרה בנביא לקריאת בספר תורה וכיון שרואין שאין רשאין להפטיר בנביא עד שיקראו בתורה תחילה הכל יודעין שקריאת התורה היא העיקר וקריאת ההפטרה טפילה לה א"כ ראוי להפטיר בנביא מעין קריאה בתורה וקשה לנו לשנות המנהג:
5