שבלי הלקט קצ״אShibbolei HaLeket 191
א׳דין שצריך להזכיר של חנוכה בברכת המזון ומהו להתענות בחנוכה:
1
ב׳ומחייבינן לאדכורי על הנסים בברכת המזון דאמרי' איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון כיון דמדרבנן הוא לא מדכרינן או דלמא משום פרסומא ניסא מדכרינן אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא אינו מזכיר ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה הלכך אם שכח ולא הזכיר לא איכפת ליה ר' יצחק נפחא איקלע לבי ריש גלותא סבר לאדכורי בבונה ירושלים אמר ליה רב ששת כתפלה כמו תפלה בהודאה אף בברכת המזון בהודאה:
2
ג׳וכל שמונת ימי חנוכה אסור להתענות בהן שהן מן הימים הכתובים במגלת תענית ואע"ג דקי"ל דבטלה מגילת תענית בחנוכה ובפורים לא בטלה כדאיתא בפרק קמא דראש השנה ואם אירע לו לאדם תענית חלום בחנוכה מותר לישב בתענית שהרי שבת עדיף מחנוכה ואפי' הכי מותר להתענות בו תענית חלום כדאיתא בפ"ק דשבת ונמצא בספר החסידים אדם שהתענה תענית חלום בשבת וחנוכה לא יתענה באחד בשבת בחנוכה אלא ימתין עד לאחר חנוכה ויתענה אבל אם התענה ביום טוב בשביל חלום יתענה למחר ביום טוב אחרון ונראה בעיני דהכא שבקו לחסידותי' שאין להקל ולבטל מצות עונג יום טוב דלא גריע יום טוב שני של גליות מחנוכה ופורים אלא ימתין עד לאחר יו"ט ויתענה דקי"ל אדם לוה תעניתו ופורע:
3