שבלי הלקט קצ״גShibbolei HaLeket 193
א׳הערוגה הששית ענין פורים
1
ב׳דין סדר ארבעה ערכים בקריאת פרשיות והפסקותיהן.
2
ג׳תנן התם באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים ומפורש בירושלמי מאי משמיעין מכריזין שהיו מכריזין בכל ערי ישראל שיביאו כל אחד ואחד שקליהן למקדש כדי לקנות מהן תמידין לצורך צבור של כל השנה וצריכין להקריב תמידין מתרומה חדשה בראש חודש ניסן על כן צריכין להקדים לגבותן מאדר ולמה מקדימין מראש חודש אדר מפורש בירושלמי ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש אמר צפה הקב"ה שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל אמר מוטב שיקדים כספו של בניי לכספו של אותו הרשע לפיכך מקדימין וקורין בפרשת שקלים וזה ששנינו ראש חודש [אדר] שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת בשנייה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החדש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן. לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים ולתענית ולמעמדות וליום הכפורים:
3
ד׳תנו רבנן ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן ואי זה הוא שבת ראשונה כל שחל ראש חדש להיות בתוכה ואפי' בערב שבת. בשנייה זכור ומפטירין כה אמר ה' פקדתי את אשר עשה עמלק ואיזו הוא שבת שנייה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בערב שבת הוי שבת שלישית שבת הסמוכה לראש חודש ניסן. ברביעית החודש הזה ומפטירין כה אמר ה' בראשון באחד לחודש ואיזו הוא שבת רביעית כל שחל להיות ראש חודש ניסן להיות בתוכה ואפי' בערב שבת בחמישית חוזרין לכסדרן. לסדר מאי ר' אמי אמר לסדר פרשיות ר' ירמיה אמר לסדר הפטרות וקיימא לן כר' ירמיה.
4
ה׳ירושלמי ר' אבא בשם ר' חייא ב"ר אסי אין מפסיקין בין פורים לפרה ר' לוי אומר אין מפסיקין בין פרה להחודש. וסימן על הפרשיות הללו בין הכוסות האלו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה. ובדין הוא שיקדים החדש לפרה אדומה שבאחד לחדש הוקם המשכן ובשני ימים בניסן נשרפה הפרה ולמה הקדימה מפני שהוא טהרתן של כל ישראל. אמר ר' יצחק נפחא ראש חודש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין באחד בעניינו של יום ואחד בשל ראש חודש ואחד בכי תשא וממילא שמעינין לראש חודש ניסן לפי מנהג סידורו של רב עמרם גאון ז"ל קורין ששה בעניינו של יום והשביעי קורא בראש חודש והמפטיר קורא בכי תשא או בהחודש אבל רבינו ישעיה זצ"ל כתב שהשביעי או אחד מן הקוראין בתורה זולתי המפטיר צריך שיקרא בפרשת שקלים או בהחודש שהרי קריאתן חובה וקריאת המפטיר אינה עולה לשם חובה שהרי אין קריאתו בתורה אלא מפני כבוד התורה הילכך קורין חמשה בעינינו של יום והששי קורא בראש חודש והשביעי קורא בכי תשא או בהחודש ומפסיקין בקדיש כשאר שבתות ואחר כך עולה המפטיר וחוזר על קריאת השביעי וקורא בה ג' פסוקין או יותר כשאר שבתות השנה ואע"פ שמקדימין קריאת ראש חודש לשקלים או להחודש משום תדיר ואינו תדיר תדיר קודם הני מילי לקריאת התורה אבל להפטרה בודאי בהפטרות ארבע פרשיות מפטרינן ולא בהפטרות ראש חודש לפי שארבע פרשיות אלו קבועות מפי רבותינו ז"ל כהפטרות ראש חודש וכמו ששנינו בחמישית חוזרין לכסדרן ואוקמינא לסדר הפטרת הוא חוזר אלמא הפטרות אלו אינן נדחות ממקומן כלל ובהדיא תנן ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן. וזה לך סדר קריאת ארבע פרשיות הללו והפסקותיהן. לעולם לא יבא ראש חודש אדר הסמוך לניסן אלא בזבד"ו וסימני הפסקות זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו כיצד חל ראש חודש אדר להיות בשבת קורין פרשת שקלים בו ביום ולשבת הבאה שהוא ח' באדר קורין זכור ופורים יהיה נקבע יום ו' ולמחר שהוא ט"ו מפסיקין ולשבת הבאה שהוא כ"ב באדר קורין פרה ולשבת שלאחריה שהוא כ"ט באדר קורין החודש וראש חודש ניסן נקבע למחר יום א' הרי סימן זט"ו. חל ראש חודש אדר להיות בשני שבת מקדימין וקורין פרשת שקלים לשבת שלפני ראש חדש ולשבת הבאה אחר ראש חודש שהוא ו' באדר מפסיקין ולשבת אחרת שהוא כ' באדר קורין פרה ולשבת הבאה שהוא כ"ז באדר קורין החודש וראש חודש ניסן יהיה נקבע יום ג' הרי סימן ב"ו. חל ראש חודש אדר להיות ברביעי בשבת מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חדש ולשבת הבאה אחר ראש חדש שהוא ד' באדר מפסיקין ולשבת אחרת שהוא י"א באדר קורין זכור ופורים יהיה נקבע יום ג' ולשבת הבאה שהוא י"ח באדר קורין פרה. ולשבת אחרת שהוא כ"ה באדר קורין החודש וראש חודש ניסן נקבע יום ה' הרי סימן ד"ד. חל ראש חדש אדר להיות בששי בשבת מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חדש ולשבת הבאה אחר ראש חדש שהוא ב' באדר מפסיקין ולשבת אחרת שהוא ט' באדר קורין זכור ופורים יהיה נקבע יום ה' ולשבת הבאה שהוא ט"ז באדר חוזרין ומפסיקין עוד פעם שנייה ולשבת אחרת שהוא כ"ג באדר קורין פרה ולשבת אחרת יהיה נקבע ראש חודש ניסן ובו ביום קורין החודש הרי סימן ובי"ו:
5