שבלי הלקט ר״טShibbolei HaLeket 209
א׳דין ערב הפסח בעשיית מלאכה.
1
ב׳וערב הפסח אסור בעשיית מלאכה מחצות היום ואילך דתנן ומקום שנהגו שלא לעשות אין עושין פי' משחרית ועד חצות היום תלוי במנהג ומקום שנהגו לעשות עושין ואין ממחין בידם. ומקום שהחמירו על עצמן ונהגו שלא לעשות כדי שיהיו פנויין לתיקון צרכי המועד ולישת המצות להכין הכל מבעוד יום כדי להסב מהר וכדאמרי' חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל תינוקת שלא ישנו אין עושין שמאחר שנהגו שלא לעשות אין רשאין לשנות ממה שנהגו אבל מחצות היום ואילך אסור בכל מקום כדאמרי' עלה בגמרא מאי איריא ערבי פסחים אפילו ערבי שבתות וימים טובים נמי דתניא העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם ומשני התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור שהיא תשע שעות ומחצה. הא סמוך למנחה שרי הכא מחצות היום אסור אי נמי התם סימן ברכה הוא דלא חזי שמותי לא משמתינן ליה הכא שמותי נמי משמתינן ליה ועל זה כתב בעל המאור זצ"ל נראה ממשנתינו שמחצות ולמעלה אינו תלוי במנהג אלא אסור בכל מקום ופירשו בירושלמי אינו בדין שתהא עסוק במלאכתך וקרבנך קרב לכך אסור בעשיית מלאכה ומיכן אנו למדין שבזמן הזה שאין לנו קרבן דינו כשאר עירובי שבתות ועירובי ימים טובים ובמקום שעושין לעולם עושין כפי המנהג. נחזור למשנתינו ר' מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם ארבעה עשר גומרה בארבעה עשר אבל לא יתחיל בה לכתחילה בארבעה עשר אע"פ שיכול לגומרה וחכמים אומרים שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות החייטין והספרין והכובסין ר' יוסי ב"ר יהודה אומר אף הרצענים פי' רבינו ישעיה זצ"ל במקום שנהגו שלא לעשות קתני ואי במקום שנהגו לעשות הרי הוא כחול גמור. וכל מלאכה יכול לעשות אלא אפי' שהוא במקום שנהגו שלא לעשות דוקא להתחיל במלאכה הוא אסור אבל אם התחיל בה לכתחילה אע"פ שהיא מלאכה קטנה שיכול לגומרה קודם חצות אסור להתחיל בה. וחכמים אומרים שלש אומניות מותרין להתחיל ולעשות מלאכה עד חצות ואפי' במקום שנהגו שלא לעשות החיטין והספרין והכובסין ר' יוסי אומר אף הרצענים פי' מתקני המנעלים.
2
ג׳ואמרינן בגמרא איבעיא להו לצורך המועד תנן אבל שלא לצורך המועד אפילו מיגמר נמי לא או דילמא שלא לצורך המועד תנן אבל לצורך המועד אתחולי נמי מתחילינן תא שמע ר' מאיר אומר כל מלאכה שהוא לצורך המועד גומרה בארבעה עשר ושלא לצורך המועד אסור ש"מ לצורך המועד אין שלא לצורך המועד לא. כתב רבינו חננאל זצ"ל וקי"ל כוותיה ואין מתחילין בארבעה עשר אפי' צלצול קטן ואפי' שבכה קטנה ואפי' הן לצורך המועד וחכמים אומרים ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות. ובגליל לא היו עושין כל עיקר. הלילה בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין והלכה כבית הלל ורבינו חננאל ורבינו גרשום זצ"ל פירשו דבמקום שלא נהגו לעשות מלאכה בארבע עשר קאמר דבית שמאי היו אוסרין לעשות מלאכה בליל ארבעה עשר כמנהג היום ובית הלל מתירין עד הנץ החמה דכי נהגו איסור ביום אבל בלילה לא וקיימא לן כבית הלל מכל מקום בתחלת הלילה נראה שאין לו לעסוק במלאכה עד שיבדוק ואמרינן בריש פרקא קמא דפסחים אמר אביי הלכך צורבא מרבנן לא נפתח בעידניה באורתא דתליסר נגהי ארביסר דילמא מימשכא ליה שמעתא ואתי לאימנועי ממצוה כל שכן למלאכת הדיוט:
3