שבלי הלקט רי״גShibbolei HaLeket 213
א׳דין מצות אם מותר ללוש אותם מלפני ערב הפסח בעוד שהחמץ קיים:
1
ב׳ואם חל ארבעה עשר בשבת והרי אינן יכולין לאפות מצה לצורך שבת אם מותר להקדים ולאפות מצה בערב שבת כתב רבינו שלמה זצ"ל פסח שחל להיות באחד בשבת אסור לאפות מצות בערב שבת הראשונים אמרו משום הידור מצוה היא אבל [אנו] מצינו בו איסורא דאורייתא דהא הוקשו מצות לפסח בשלהי פרק בתרא דפסחים דכתיב צלי אש ומצות מה עשיית פסח משבע שעות ומחצה ואילך אף עשיית מצה כן ואכילת מצה נמי הוקש לאכילת פסח כדרבא דאמר רבא אכל מצה בזמן הזה לאחר חצות לר' אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו ואסור לוכל מצה מבעוד יום קודם שיקדש ויאמר הגדה והלל שנאמר בערב תאכלו מצות כדי שיהא חביב עליו והאוכל מצה בערב הפסח כאילו בא על ארוסתו בבית חמיו ולוקה הכי איתא בתלמוד ירושלמי. ובעל היראים ז"ל כתב ומותר לאפות מצה מערב שבת אע"פ שחמץ קיים עדיין כדתניא בתוספתא (דזבחים) [דפסחים] ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל לפני השבת ואופה לו מצה מערב שבת מתרומה טהורה והא דנקט תרומה טהורה יש לומר דהוא הדין עיסת חולין ונקט לה משום דבעיסת תרומה מיירי ומתיירא שמא תחמיץ ותבוא לידי פסול הלכך מצוה בתרומה שנילושה לאפותה מצה אע"פ שאינה מצת מצוה שהרי לא לשה לשם מצה יותר מחולין שנילושה לשם מצה מיהו לאו למעוטי חולין אתו שנראה שאין לחלוק ביניהן לענין לאפותן בעוד חמץ קיים. וסיפא דקתני וטמאה מבערה במוצאי שבת דברי ר' מאיר פי' וספק טומאה יניחנה עד מוצאי שבת שמא יבא אליהו ויטהרנה דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי נראה לדחות ראייה זו כי שמא בתרומה דוקא סגיא ומטעם שפירשנו נראה מנהג כשר שלא לאפות מצה בעוד החמץ קיים ובדברי הגאונים ז"ל מצאתי מצה הנאפת קודם ארבעה עשר כדי לאכול אותה בלילי חובה נראה שוודאי כשרה ויוצא בה ידי חובתו אך משום חבובי מצוה בשעתה אין לי להקדים ולאפות קודם חצות וראיה לדבר מיוצאי מצרים שלא אפו המצות מראש חודש אע"פ שנצטוו על פסח מצות ומרור מאז אלא המתינו עד שיצאו ממצרים דכתיב ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ וכו' ואפילו מצה שאינה של חובה לא אפו מתחילה קל וחומר מצה של חובה ומצה של חובה אכלו במצרים.
2
ג׳ובשם רב כהן צדוק גאון זצ"ל מצאתי מי שמבקש לפרוש בים קודם הפסח ומבקש ללוש ולאפות מצה קודם הפסח ולישא עמו כדי שיאכל ממנו בימי הפסח מצוה מן המובחר לאפות בארבעה עשר מצה אחר ביעור חמץ שחביבה מצוה בשעתה אבל אם יודע ודאי שאינו מגיע לישוב (בפרס) [בערב] הפסח ואינו יכול לאפות מצה כהלכתה בארבעה עשר ילוש ויאפה וישא עמו כדי שלא יבטל מאכילת מצה. ומורי הרב ר' מאיר בר משה זצ"ל הורה לאחי ר' בנימין נר"ו להתיר מהא דתנן פרק כל שעה חלות תודה ורקיקי נזיר שעשאן לעצמו אינו יוצא בהן למכור בשוק יוצא בהן ואמרינן עלה בגמרא מאי טעמא עשאן לעצמו אינו יוצא בהן דכתיב ושמרתם את המצות מצה השמורה לשם מצות יצא זה ששמורה לשם זבח ועשאן למכור בשוק מאי טעמא נפיק בהו. דכל בשוק אימלוכי מימלך אי מזבנינא להו מזבנינא ואי לא איפוק בהו אנא מהא מתניתין תשובה לפוסלין מצה הנעשית קודם חצות של ארבעה עשר דהני חלות תודה אימת עביד להו בארבעה עשר אי אפשר דתניא אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה והוינן בה בחג המצות פשיטא דאין מביאין שהרי יש בהן חמץ ומפרקינן הכא בארבעה עשר עסקינן והא דתניא אין מביאין לפי שאין מביאין קדשים לבית הפסול אלמא הא דתנן חלת תודה ורקיקי נזיר וכו' בשלשה עשר מיירי וקתני עשאן למכור בשוק יוצא בהן דכל לשוק אימלוכי מימלך אי מזבנינא להו מזבנינא ואי לא מזבנינא להו איפוק בהו אנא אלמא מצות הנעשות קודם חצות ואפי' קודם ארבעה עשר מותרות לצאת בהן ידי חובתן. ואם משום הקישא דעל מצות ומרורים יאכלוהו ואמרינן בסוף פרק ערבי פסחים אכל מצה לאחר חצות לר' אליעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו משום דאיתקשי אכילת מצה לאכילת פסח דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו התם לאכילה איתקש למעשה לא איתקש דהא לא אשכחן שום קרא דאיתקש למעשה ועוד דהא אשכחן מתני' ומתניתא דאיכא לאוכוחי מינייהו הוכחה דשרי והשם יזרח לנו אורה:
3
ד׳ועוד מצאתי אם יכול אדם לאפות מצה קודם חצות יש אומרים דאיתקש לפסח דוקא נשחט לאחר חצות ויש מביאין ראיה להיתר מחלות תודה ורקיקי נזיר דיוצא בהן משום מצה ומתי נאפו על כרחין בשלשה עשר כי אין מביאין תודה בארבעה עשר כדמוכח בפרק קמא דפסחים. ועוד בתוספתא משמע ארבעה עשר שאירע בשבת מניח מזון שתי סעודות בשבת ואופה לו מצה בערב שבת אלמא מותר לאפות קודם זמנה ודוחים התם מיירי במצה עשירה כדי לקיים שלש סעודות בשבת במנחה כי אז אינו יכול לאכול חמץ ומיהו חביבה מצוה בשעתה ואין להקדים אותה קודם הזמן:
4