שבלי הלקט רי״דShibbolei HaLeket 214
א׳דין מצות הראויות לשימורים לצאת בהן ידי חובה ומהו ללוש מצה בתבלין ומי פירות ובדבש ובביצים או בשאר משקים.
1
ב׳תנו רבנן לחם עוני פרט לחלוט ואשישה יכול לא יצא ידי חובתו אלא בפת הדראה פי' בפת סובין ת"ל מצות מצות ריבה ואפי' כמצתו של שלמה א"כ מה ת"ל לחם עוני פרט לחלוט ואשישה. ת"ר נקייה והדראה ובסריקין המצויירין ואע"פ שאין עושין סריקין המצויירין בפסח לפי שהאשה שוהה עליהן ומחמצתן ואעפ"כ עשאן יוצאין בהם. תניא יוצאין במצה נא ובמצה העשויה באילפס מאי מצה נא אמר רב יהודה אמר שמואל כל שפורסה ואין חוטין נמשכין הימנה כתב רבינו יצחק פאסי זצ"ל והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכול למיכל מצה ביבשתה תרו להו במיא עד דמירככא ואכיל לה כד לא מיתמחא דתנן יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר יוצאין ברקיק השרוי אבל לא במבושל אע"פ שלא נימוח מאי טעמא דבעינן טעם מצה וליכא פי' דווקא לאכילת מצה של חובה אבל לאוכלה בפסח מותר ואפי' נימוח ואפי' מבושל אמר רבה בר [בר] חנא אמר ריש לקיש עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש אין חייבין על חימוצתה כרת מאי טעמא דהוו להו כמי פירות ומי פירות אינן מחמיצין רבינו שלמה ז"ל פי' נמי דחמץ גמור לא הוי אבל נוקשה בעיניה הוי ואסור. ומוכח לה להא דאמר במנחות תפוח שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימצה הרי זה אסור.
2
ג׳ורבינו ישעיה זצ"ל פסק דמי פירות אינן מחמיצין ואפי' חמץ נוקשה לא עבידי ומעמיד דברי רבינו שלמה זצ"ל דסבירא ליה דחמץ נוקשה הוי היכא דעריב בהן מים אבל לא עריב בהם מים מותרין לגמרי וכן פירש רבינו תם זצ"ל להא דמנחות כגון שיש מים עם התפוח מדקתני לתוך העיסה אלמא מעיקרא עיסה הוי וכיון דאית בה מים אתי לידי חימוץ מיהו חמץ גמור לא הוי דאין במים כדי לחמץ.
3
ד׳ורבינו אפרים זצ"ל הכי סבירא ליה ומוקים לה דמשכחת לה ששהת עד שנתפחה ונראה שהחמיצה אבל אינו נראה מותר לכתחלה ואיכא רבנן דסבירא להו כרבינו שלמה זצ"ל דמי פירות עבדי חמץ נוקשה אפי' אי לא עירב בה מים.
4
ה׳ואחי ר' בנימין נר"ו כתב דהא דריש לקיש נראה לפרשה בשיש מים עם דבש והיין והשמן דהכי נמי קרי לה עיסה עד שלא נתן בה יין ושמן ודבש מדקאמר עיסה הנילושה ביין ושמן ודבש ומסתבר מדלא קאמר מותר ללוש ביין ושמן ודבש דהוו להו מי פירות אבל בא להודיען שאין חייבים על חמוצו כרת שמע מינה דבמידי דאיכא למיחש מיירי ומשום הכי פירש רבינו שלמה זצ"ל דהוי נוקשה ואסיר תדע דמי פירות אין מחמיצין כלל דתניא דבי ר' שילא אמרי וותיקא שרי והתניא אסירי ומשני הא דשרי במשחא ומילחא [הא דאסור במיא ומילחא] ורבא אמר מי פירות אין מחמיצין ורבינו יצחק פאסי זצ"ל פסק דיום ראשון בעינן לחם עוני אסור מיכן ואילך מותר דאמר ר' עקיבא שבתי היתה אצל ר' אליעזר ור' יהושע ולשתי להם עיסה ביין ושמן ודבש ולא אמרו לי דבר והלכתא כר' עקיבה דהא ר' יהושע בן לוי דבתרא הוה כוותיה סבירא ליה דאמר להו ר' יהושע בן לוי לבניה יומא קמא לא תלושו לי בדובשא מיכן ואילך לושי לי [ולא אשכחן מאן דפליג עליה] וכן השיב רב כהן צדק גאון זצ"ל שבליל ראשון אסור דבעינן לחם עוני מיכן ואילך מותר:
5
ו׳בהלכות פסח של רבינו שלמה זצ"ל שאלו את ר' אם מותר ללוש בביצים בפסח אם יש בהן משום חימוץ אי לא ולא אמר ר' בדבר לא איסור ולא היתר איסור לא אמר שאינו יודע אם דרך ביצים להחמיץ יותר ממי פירות וממים. שהרי אין לישה אלא במים ומים אין מחמיצין את העיסה כל זמן שעוסקין בה והיתר נמי לא אמר לפי שעיסה הנילושת בבצים היא עבה ונפוחה יותר משאר עיסה ויש לחוש שמא דרך ביצים להחמיץ יותר ממים ואם לשו בביצים אי אפשר בלא חימוץ ואין בידו לשומרה מחימוץ כמו לישת המים דאיכא למאן דבעי לאוקומי בפסחים שאין לשין ביין בשמן ודבש משום חימוץ דאיכא מילתא אחריתי דמחמצא יותר ואי אפשר לשמור מחימוץ אפי' בעודו עסיק בה. וכדומה לי. דמה שהעיסה נעשית עבה מפני הביצים אין זה חימוץ שאפי' עושין אותה מפרורי הפת נעשית נפיחה כמו כן. ועוד מצאתי בתחילה היו לושין בצרפת מצות בביצים אבל נהגו איסור בכל ערי נהרי רינוס. והנראה בעיני דלא מחמצי ביצים יותר משאר מי פירות ודין אחד להם. ועוד מצאתי בתשובות מצה מתובלת כשרה בפסח דגרסי' במנחות תיבלה בקצח בשומשמין ובכל מיני תבלין כשירה. מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת:
6