שבלי הלקט רכ״בShibbolei HaLeket 222
א׳דין פרקמטיא בחולו של מועד ומהו לקבל מלאכה לעשותה אחר המועד.
1
ב׳תנו רבנן מקבלין קבולת במועד לעשותה אחר המועד. ובמועד אסור כללו של דבר כל שהוא עושה אומר לנכרי ועושה וכל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה. תניא אידך מקבלין קבולת במועד לעשותה אחר המועד ובלבד שלא ישקול ולא ימדוד ולא ימנה כדרך שהוא עושה בחול. אמר שמואל מקבלי קבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר ואסקינן הני מילי בשבתות וימים טובים והא דליכא מתא דמקרבא להתם אבל בחולו של מועד אע"ג דליכא מתא דמקרבא להתם כיון דשכיחי אינשי דאזלי מדוכתא לדוכתא אחריתי אסור. שאלו לגאונים ז"ל ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין שלו והתחילו לבנות קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור אותו מהו שיגמרו במועד לפי שאינם רוצים ליבטל ואם לא יהיו מניחין אותן לגמור במועד שוב לא יהיו גומרין אותו וכבר הוא ככולו אבוד והשיבו כך דעתי נוטה שאסור להניח לגמור במועד דאמרינן מקבלי קבולת בתוך התחום אסור דהיינו נכרי שקבל מלאכה מישראל קודם יום טוב בתוך התחום אסור דכי אזלי בני אותה העיר וחזו לנכרי דקא עביד עבידתא דישראל ביום טוב אמרי האי ישראל יהיב עיבידתא ביומא טבא ונפיק מיניה חורבא ולא ידעו דקיבלה נכרי מישראל מקמא יומא טבא ומשמע דכי אסר שמואל כגון מלאכה הידועה דשל ישראל אבל חוץ לתחום קאמר שמואל דמותר במקום שאין רגילין ישראל לבא שם. אמר רב פפא אי איכא מתא דישראל דרים שם ומקרבא להתם אסור משום דקא חזו ליה בני ההוא מתא. ומסקנא בחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלי מדוכתא לדוכתא אפי' חוץ לתחום אסור ואמרינן מר זוטרא בריה דרב נתן בני ליה אפדנא מקבלי קבולת חוץ לתחום איקלעו להתם רב הונא ורב ספרא בר רב חיננא ולא עייל לגביה דקא סבירי דאפי' חוץ לתחום אסור דרגילי אינשי למיזל להתם עד כאן התשובה. ירושלמי תני אומנין נכרים שהיו עושין עם ישראל בביתו אסור בבתיהם מותר. אמר ר' שמעון בן אלעזר בד"א בקבולת אבל בשכיר אסור בד"א בתלוש מן הקרקע אבל במחובר אסור. בעיר אחרת בין כך ובין כך מותר מהו בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר בין בשכיר בין בקבולת פי' בלשון בעיא קאמר ומשני ר' אילא אמר בין בתלוש בין במחובר ובלבד בקבולת למדנו מזה שאם מקבל נכרי מלאכת ישראל מערב שבת או מערב יום טוב לעשותה בקבולת בדבר התלוש מן הקרקע ועושה אותה המלאכה בביתו של הנכרי וברשותו מותר דכיון דבקובלת היא לא מיקריא מלאכת ישראל אבל בשכירות שהוא שכיר יום אפי' בביתו של נכרי אסור דמקריא מלאכת ישראל ובמחובר אפי' ברשותו של נכרי כגון אילן של ישראל וקרקע של נכרי אסור ואפי' בקבולת דכל שהוא מחובר לקרקע שם בעליו נודע שהוא מלאכת ישראל וכל הרואה אותו יחשוב כי ישראל השכירו לכך בשבת או ביום טוב. ואם הוא בעיר אחרת דלא שכיחי ישראל דאזלי להתם מותר בין במלאכת תלוש בין במחובר ובלבד בקבולת אבל בשכירות אסור בכל ענין ולא דוקא עיר אחרת אלא כל שהוא חוץ לתחום דלא מצו ישראל למיזל להתם בשבת ויום טוב או שאין ישראלים קרובים שם בשיעור תחום שבת קרי עיר אחרת. וזהו מה שאמרו בגמ' דידן והוא דליכא מתא דמיקרבא להתם וזהו בשבת ויום טוב אבל בחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלי ואתו אפי' חוץ לתחום ואפי' בעיר אחרת אסור כדאיתוקמא בגמרא דידן:
2