שבלי הלקט רכ״זShibbolei HaLeket 227
א׳דין תפירת בגדים וסירוג מטות במועד.
1
ב׳שנו חכמים ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכלב היכי דמי הדיוט כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת רב יוסי בר חנינא אמר כל שאינו יודע לכוין אימרא בחפת חלוקו יש מפרשין אם היה אומן באחת מאלו אסור דאזלינן לחומרא כיון דלא איפסק הלכתא כחד מינייהו והאומן מכלב מאי מכלב ר' יוחנן אמר מפסיע רבה בר שמואל [אמר כשני] כלבתא ונראה דדוקא כגון שצריכין לו במועד ובמלאכה שהותחלה כבר או כדי שלא יקרע ועל הא דאמרי' ג' אומניות עושי מלאכה בערבי פסחים עד חצות הרצענין והספרין והכובסין והרצענין שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן במועד. כתב עליה ר' יצחק בר' אשר זצ"ל מהכא משמע דאדם אחר אסור לתקן מנעליו אם נקרעו במועד דדוקא עולי רגלים מותר אבל בשאר כל אדם לא ותימה דאמאי לא התירו נמי במנעלים להדיוט לתופרן כדרכן כמו שהתירו בבגדים דהכא משמע דאסור מדלא מתרץ נמי ברצענין שכן ההדיוט תופר כדרכו כמו שמתרץ גבי חייטין אבל רבינו תם זצ"ל מתיר דדמי לדבר האבוד הואיל ומוסיף בכל יום להתקרע ונראה מדברי רבינו תם זצ"ל דוקא כשהקרע למעלה באפותא או בעור המנעלים אבל בהגלדים למטה אסור. ומסרגין את המטות ר' יוסי אומר אף ממתחין ולא איפשטא לן מהו מתוח אי שתי בלא ערב או אם היו רפוי ממתחו תנא ושוין שאין מפשילן חבלים לכתחלה:
2