שבלי הלקט ר״לShibbolei HaLeket 230
א׳דין גילוח שיער בחולו של מועד.
1
ב׳ואסור לאדם לגלח במועד. כדתנן באלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים ומי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו דווקא הני הוא דמותרין הא שאר כל אדם אסורין מאי טעמא כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין. תניא כל אלו שאמרו מותרין לגלח במועד כשלא היה להם פנאי אבל אם היה להם פנאי לגלח ולא גילחו אסורין והנזיר והמצורע אע"פ שהיה להם פנאי לגלח ולא גילחו מותרין כדי שלא ישהו קרבנותיהם. ואבל שחל שביעי שלו להיות בשבת ערב הרגל מותר לגלח ברגל דכיון דשביעי שלו בשבת אנוס הוא דקיימא לן כאבא שאול דאמר מקצת היום ככולו. ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן ולסוף ליום שביעי וליום שלשים. דהקובר את מתו שבעת ימים קודם לרגל בטלה ממנו גזירת שלשים וזה לא יכול לגלח בשבת שהוא יום שביעי הלכך מותר לגלח ברגל. אמר שמואל קטן הנולד במועד מותר לגלחו במועד פירוש כגון שנולד מלא שיער שאין לך בית האסורים גדול מזה. נולד במועד אין נולד מעיקרא לא אמימר ואיתימא רב שישא בריה דרב אידא מתני הכי אמר שמואל קטן מותר לו לגלח במועד לא שנא נולד במועד ולא שנא נולד מעיקרא והלכתא כלישנא בתרא:
2
ג׳תשובה זו השיב רבינו נתן לר' מנחם אחיו ז"ל ושיער שהוא במקום הקזת דם וריבדא דכוסלתא מותר להעבירו בחולו של מועד ואפי' בתער. אע"פ שאסור בתגלחת במועד לפי שהקזת דם עיקר פיקוח נפש הוא ודבר שהנשמה תלויה בה. דכתיב כי הדם הוא הנפש וסכנות נפשות הוא ואפי' בשבת שהוא איסור סקילה דוחה סכנת נפשות. שכך אמרו חכמים מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת. נענה ר' אלעזר ואמר קל וחומר ומה מילה שהיא אחד מאבריו של אדם דוחה את השבת קל וחומר לפקוח נפש שדוחה את השבת ושוב אמרו חכמים מפקחין פיקוח נפש בשבת והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מבית דין כיצד ראה תינוק אחד נפל לים פורס מצודה ומעלהו והזריז הרי זה משובח. ואע"פ שמתכוון לצוד לפי דרכו. ראה לתינוק שנפל לבור עוקר חוליא ומעלהו והזריז הרי זה משובח ואע"פ שמתכוון לעשות מעלה ודרגא לעלות בה כל ימות השנה וכו' כדאיתא ביומא בפרק בתרא. וכ"ש הכא בחולו של מועד שהלכה רווחת הוא שמותר להעביר השיער מפני שהוא צריך להקזת דם:
3
ד׳ומותר לגלח שפה בחולו של מועד פי' מי שיש לו שערות גדולות בשפיו ומצערות אותו מותר לגלחן במועד:
4
ה׳ירושלמי רב אמר שפה כנטילת צפרנים לכל דבר אמר רב ירמיה ובלבד בנוטות:
5