שבלי הלקט רנ״גShibbolei HaLeket 253
א׳דין אם מותר למרוט הנוצה שעל בית השחיטה ביו"ט והפשטת בהמה ונתינת עור לפני הדורסים ומליחת חלבים.
1
ב׳מצאתי בדברי הגאונים זצ"ל שאסור למרוט הנוצה שבבית השחיטה כשרוצה לשחוט את העוף ביום טוב דהכי משמע בבכורות פרק הלוקח בהמה מן הנכרי דתנן התם ר' יוסף בן משולם אמר השוחט את הבכור עושה מקום בקופיץ מיכן ומיכן ותולש את השיער ומפרש בגמרא דכנגדו ביום טוב מותר ומסיק טעמו משום דעוקר דבר מגדולו כלאחר יד הוא אבל בעופות אסור למרוט הנוצות דאינו כלאחר יד כדאמרינן התם בהדיא דבעוף אורחא הוא למורטו ויש לדקדק קצת התר משום דכמו שמתיר עוקר דבר מגדולו משום יום טוב הואיל והוי כלאחר יד כמו כן מותרות נמי במריטות העוף משום יום טוב הואיל והויא ליה מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור עליה דקיימא לן כר' שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה להתיר כדרכו למאן דפטר במלאכה שאינה צריכה לגופה והעולם נהגו בו איסור עד כאן לשון הגאונים זצ"ל וכן כתב בעל היראים זצ"ל שאסור דאורחא הוא במריטה ועוד דהא אפשר לשחוט בלא מריטה ורבינו ישעיה זצ"ל מתיר שאין בו איסור כלל וטעמיה משום דקיימא לן כרבי שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה.
2
ג׳שאל רבינו אפרים זצ"ל ב"ר יצחק זצ"ל את רבינו יואל הלוי זצ"ל למה אנו מפשיטין את הבהמה ביו"ט לישקלי בברזי פי' קוץ או קנה כלומר לא יפשיט אותה כדרכה כדאמרי' בפרק כל כתבי הקודש דאיסורא דאורייתא הוא וליכא למימר התירו סופן משום תחילתן דלא אמרינן הכי אלא באיסור דרבנן כדמוכח בביצה דאותן שלשה דברים שהתירו סופן משום תחלתן הם אסורים מדרבנן והפשט איסור מלאכה דאוריתא הוא. והשיב לו דהכא דלא שרי אלא בברזי בשבת היינו טעמא משום דלצורך הלילה עבידא. דפסח אינו נאכל אלא בלילה ולא דחינין אסורא דאורייתא לעשות בשבת לצורך הלילה אבל אם היה לצורך היום כגון הפשט בלא ברזא אפי' ר"ש מודה בהא דמפשיטינן עד החזה בלא ברזא הואיל דצורך גבוה הוא דוחה שבת וה"ה ליום טוב דצורך אוכל נפש דוחה יום טוב ומותר להפשיט הפשט גמור עד כאן תשובתו.
3
ד׳ורבינו שלמה זצ"ל פירש בברזי בחתיכות קטנות ודומה לו מעיקרא משכא קרו ליה והשתא אברזין:
4
ה׳בית שמאי אומרין אין נותנין את העור לפני הדריסה ולא יגביהנה אא"כ יש עליו בשר ובית הלל מתירין והלכה כבית הלל ודוקא בעור בהמה שנשחטה ביו"ט וטעמא דהתירו סופו משום תחילתו שהוא אחד משלשה דברים שהתירו סופן משום תחילתן תאנא ושוין שמולחין עליו בשר לצלי אמר אביי לא שנו אלא לצלי אבל לקדירה לא. תנן התם אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהם משום ר' יהושע אמרו שוטחין ברוח על גבי יתידות ולית הלכתא כוותיה:
5