שבלי הלקט רנ״חShibbolei HaLeket 258
א׳דין בהמה וכלים כרגלי הבעלים או כרגלי הרועה ורגלי השואל ומהו לקרד או לקרצף הבהמה ביו"ט.
1
ב׳השואל כלי מחבירו מערב יום טוב הרי הוא כרגלי השואל ואע"ג דרגיל האי דשאיל מיניה מימר אמר דילמא משכח אינש אחרינא ושאיל מיניה. המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו אוקימנא לה בשני רועים דלא ידעינן לאיזה רועה ימסור אותו אבל ברועה אחד הרי הוא כרגלי הרועה. שלשה דברים רבי אליעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין. פרתו היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה ומקרדין את הבהמה ביום טוב. ושוחקין את הפלפלין בריחיים שלהן רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין וחכמים אומרין אין מקרדין אף לא מקרצפין. תנו רבנן איזהו קירוד ואיזהו קרצוף קרוד קטנים ועבדי חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה ושלש מחלוקת בדבר תנא קמא סבר לה כרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוון מותר וקירוד אע"ג דעביד חבורה שרי וכ"ש קירצוף דלא עביד חבורה ור' יהודה סבר דבר שאין מתכוין אסור הלכך קירוד עביד חבורה אסור קירצוף דלא עביד חבורה מותר ורבנן סבירא ליה כר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוון אסור וגזרי קירצוף אטו קירוד. אמר רבא אמר רב נחמן הלכה כר' שמעון ועוד שהרי ר' אליעזר בן עזריה מודה לו:
2
ג׳כתב רבינו ישעיה זצ"ל ומקרדין את הבהמה ביום טוב ואי קשיא הא קא תליש שיער המחובר והוי תולדה דגוזז ואמאי קפדי רבנן אחבורה טפי מגזיזה ויש לומר כיון דאין דרך בני העולם לגזוז בהמה גסה אין איסור גזיזה נוהג בהן ולא דמי לאדם שדרכו לגזוז. וקשיא לי אמאי שרינן למיעבד כל כי האי טירחא ביום טוב לתקן הבהמה השתא להעלותה מן הבור אסור וזה היאך מותר.
3
ד׳ומצאתי בירושלמי וחכמים אומרים אין מקרדין שלא יבואו לידי חבורה ולא מקרצפין שלא יבואו לידי תלישה:
4