שבלי הלקט ער״טShibbolei HaLeket 279
א׳דין השרוי בתענית מה לטעום את התבשיל.
1
ב׳גרסינן בברכות פרק היה קורא בעא מיניה אשיאן (קמא) [תנא] דבי רב אמי מרב (אסי) [אמי] השרוי בתענית מהו שיטעום פי' לטעום את התבשל אם צריך מלח או תבלין אכילה ושתייה קביל עילויה והא לא קא אכיל ושתה או דילמא הנאה קביל עילויה והא קא מתהני אמר ליה טועם ואין בכך כלום תניא נמי הכי מטעמת אינה צריכה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום ועד כמה רב אמי ורב אסי טעמא עד רביעתא. רבינו שלמה זצ"ל פירש עד רביעית הלוג ורבינו יהודה בר נתן זצ"ל פי' עד רביעית ביצה. כתב רבינו יצחק זצ"ל ומפרשי רבנן דצריך לאיזדוהרא כי היכי דלא ליבלע כלום.
2
ג׳ורבינו ישעיה זצ"ל כתב עליו דלא סבירא ליה דאם כן מאי האי דקאמר עד רביעתא אם לאו דבלע ונראה בעיני כדברי רבנו יצחק פאסי זצ"ל דמותר לבלוע אי מאי קאמר והא לא קאכיל ושתי ותו מאי תניא מטעמת אינה צריכה ברכה והלא אסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה ואפילו פחות מכשיעור צריך ברכה לפניו ולא דמי למאן דחנקתיה אומצא שאינו צריך לברך דהתם מידי דהוה אשותה לרפואה דלא ניחא ליה בהך שתיה אלא על כרחו שתי ליה ולא קא מתהני אבל הכא אי אפשר דלא יהנה פורתא במאי דבלע אלא ודאי מטעמת בלא בליעה קאמר והא דקאמר עד רביעתא משום דאתא לאשמועינן דקים להו לרבנן דעד רביעתא מצי לאיזדהוריה דלא ליבלע טפי מהכא לא מצי לאיזדהוריה ואשמעינן שמטעמת שאין בה אלא הנאת טעימה לחיך לבד בלא בליעה כמו שנאמר וחיך אוכל יטעם לו כיון דלא בלעת אינה טעונה ברכה דלא חשיבה הנאתה כהנאת אכילה ושתיה.
3
ד׳ובאגדה דשמואל פרשה י"ז מפרש ויאמר העם אל שאול היונתן ימות וגו' ר' אליעזר אמר נתנו משקלו זהב ופדאוהו אמר ר' יוחנן וכי לחם אכל והלא לא לחם אכל אלא דבש ר' שמעון בן לקיש אמר וכי אכל והלא מטעמת טעם לא כן אמר ר' בא חסידא בר' זעירי המטעמת אין בה לא משום אכילה ולא משום שתיה ולא משום הפסק תענית ואינה טעונה ברכה ואינה טעונה דמאי. ויפדו העם את יונתן ולא מת פירוש הלכך מן הדין עשו שפדאוהו. ובירושלמי נדרים פרק קונם יין גרסינן נדר להתענות ושכח ואכל כבר איבד תעניתו ר' בשם רבנן דתמן והוא שאמר יום סתם הא אמר יום זה מתענה ומשלים לא אמרו אלא אכל אבל טעם לא ר' בא חסידא בשם ר' זעירא מטעמיתא אין בה משום ברכה ולא משום גזל ולא משום דמאי ולא משום הפסק תענית. אמר רב חסדא כל תענית שלא שקעה עליו חמה לא שמיה תענית. ירושלמי בברכות בזמן שהלבנה זורחת בכך בידוע שכבר שקעה החמה פי' ונפקא מינה לענין תענית:
4