שבלי הלקט ר״פShibbolei HaLeket 280
א׳דין אגרא דתעניתא.
1
ב׳וצריך אדם ביום התענית ליתן מממונו לצדקה כדי שיקיים מצוה בגופו ובממונו כדתניא ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך ואם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך ואם נאמר בכל מאודך למה שנאמר בכל נפשך אלא אם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך ואם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך. ואמרו חכמים אגרא דתעניתא צדקתא. ויש מפרשין שיתן מה שלא אכל היום לעני לערב שאם לא עשה כן נראה כמו שלא התענה לשם שמים ועל כן נהגו להוליך שמן ולהדליק נרות בבתי כנסיות במוצאי התענית וליתן מעות לקופה של צדקה:
2
ג׳הערוגה התשיעית למחיות ערוכה בסדר תעניות הממולאה בתואר השבולים הטובות הצמחות בציות לשמח נפש ובשר בהלכות שמונה עשר וסימנם וז"ה אשר לא תאכלו מהם. וסימן אחר והו"א רחום יכפר עון.
3