שבלי הלקט רפ״גShibbolei HaLeket 283
א׳דין טבילה בראש השנה.
1
ב׳גרסינן בראש השנה פרק קמא אמר ר' יצחק חייב אדם לטהר עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו תניא נמי הכי ובנבלתם לא תגעו יכול יהו ישראל מוזהרין על מגע נבילה ת"ל אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו כהנים מוזהרין ישראלים אינן מוזהרין והלא דברים קל וחומר ומה טומאת מת דחמורה כהנים מוזהרים ישראלים אינן מוזהרין טומאה קלה לא כל שכן אלא מה ת"ל ובנבלתם לא תגעו ברגל. הא למדת שבכל רגל ורגל חייב אדם לטהר עצמו כל שכן בראש השנה ויום הכיפורים שהן ימי משפט שצריך אדם לטהר ולקדש עצמו ולהוציא כאור צדקו ומשפטו כצהרים.
2
ג׳ומצאתי בשם הר"ר יצחק ז"ל בני אדם שטובלין בערב ראש השנה ויום הכיפורים וכל מי שטובל לשם תשובה מברך ברכת טבילה עד שלא יכנס לנהר או לים לפי שכל השבים חייבין בטבילה כדתניא בפרק ג' באבות דר' נתן מעשה בריבה אחת שנשבת והלכו שני חסידים לפדותה דיוסיון ותוסתיון כו' לשחרית אמר להן הטבילוה כו' ריבה זו במה חשדתיה אמר לו כל אותן שנים שהיתה בין הגוים אוכלת משלהם ושותה משלהם עכשו אמרת הטבילוה עד שתטהר אמר להן העבודה כך היה המעשה שמעינן מינה דכל בעלי תשובה טובלין הלכך מברכין עליה:
3
ד׳מצאתי בתשובת הגאונים זצ"ל וששאלתם לפרש לכם למה רגילין לאכול ראשי כבשים בראש השנה ולאכול ולשחוט כל אחד ואחד תרנגול בערב יום הכיפורים. חכמים וכל אנשי בבל כך עושין. בערב ראש השנה לוקחין בשר שמן או ראשי של צאן ומבשלין אותה בטיסני או בדבר של מתיקה ואין מבשלין בישול שיש בו חומץ כל עיקר ואומרין נאכל מתיקה ובישול שמן כדי שתהא כל השנה מתוקה וטובה ועריבה עלינו ולא יהיה דבר רע ובערב ראש השנה שוחטין כל אחד ואחד שבבית תרנגול ומחזירין אותן בחייהן על כל אחד ואחד ואומר זה תחת זה זה חילוף זה יצא זה למיתה ויכנס פלוני בן פלוני לחיים ושוחטין אותו ומשגרין אותן ליתומים ולעניים ואומר יהי כופר נפשנו ויהיה כפרה עלינו וחכמים ובעלי בתים אף בערב יום הכיפורים עושין כן ויש מחזירין אילים וכבשים וכל זה נחש לטובה היא במסכת כריתות פרק קמא אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל אינש למיחזי בריש שתא קרא ריבייא וכרתי וסילקא ותמרי. פי' קרא דלעת על שם דלו עיני למרום ריבייא על שם פרו ורבו ופירש רבינו שלמה זצ"ל תלתן פונוגרוקי בלע"ז כרתי יכרתו אויבנו והן כרישין סילקא יסולקו עונותינו תמרי תמו עונותינו:
4